לאחר שנתקבל חוק חינוך חובה, בכנסת הראשונה, אמר זלמן שז"ר, נשיאה השני של מדינת ישראל, בנאומו ביום 13 ביולי 1949, בעת כהונתו כשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה:
"והלוא עניין לנו עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של 'ושננתם לבניך' עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה, ועוד בימי רבי שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ-ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר.
ואף בחשכת מזוריה, ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, רווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה".
כיו"ר ועדת החינוך אני רואה בעבודת הוועדה כלי פיקוח על עבודת מערכת החינוך, להנחלת ערכיה ויישום החלטותיה המתעדכנות באופן שוטף בהתאמות הנדרשות לשינויים העוברים על מדינת ישראל כולה, מתוך חשיבה מתמדת, בסיעור מוחות ובשיתוף פעולה עם כלל חברי כנסת ישראל, כדי לתת שירות מיטבי לכלל אזרחי מדינת ישראל ללא אפליה על רקע גזע, דת או מין.
במרוצת שנות קיומה של מדינת ישראל עברה מערכת החינוך כמה וכמה רפורמות והתאמות לרוח הזמן מתוך הכרה בצורך החשוב בהעצמת חלקי החברה אשר נמצאים בקו האחורי של מערכת זו. ציון דרך חשוב בתחום זה היה תוך שימת דגש על חקיקת חוק חינוך מיוחד (1989). מערכת החינוך צעדה מאז כברת דרך ארוכה בתחום זה, בבניית בתי-ספר לחינוך מיוחד, בהקמת כיתות שילוב ובזיהוי ליקויי למידה כבר בגני-הילדים ובמסגרות לגיל הרך.
עם כל זה, האופק עדיין פרוס לפנינו, וחובתנו בוועדת החינוך להצעיד ולנתב את המערכת, ובעיקר לפקח עליה, כדי לוודא שאנו צועדים בדרך הנכונה, ולהנהיג בקרה נאותה על תוכני הלימוד, על תנאי ההעסקה של עובדי ההוראה ואף על רמת הבטיחות והבריאות במוסדות הלימוד. כל אלה נשחקים לעתים במרוצת הזמן ולנוכח אתגרים חדשים המונחים לפתחנו בכל רגע ורגע.
כחברה מחויבים אנו לתת הזדמנות שווה לכל ילד – ובתוך כך להעצים את החלש ככל שנוכל, וגם אם נידרש להשקיע באופן לא שוויוני כדי להשיג מטרה נעלה זו.
עיקר פועלה של מערכת החינוך הוא בדור הצעיר ובגיל הרך. אי-לכך שומה עלינו להתנהג ביתר רגישות, ובתחושה של כבוד ורוממות, מתוך ידיעה כי אנו מגדלים את הדור הבא אשר ממנו יצמחו מנהיגי העתיד.
אני פוגש לעתים עובדי הוראה אשר מתפארים בפני כי פלוני או אלמוני מוכר ומכובד למד אצלם בכיתה א', בכיתה ג' וכדומה. חובתנו להתייחס כבר היום אל כלל התלמידים שאנו מגדלים במערכת החינוך כאל פוטנציאל הנהגת המדינה לשנים הבאות.
נזכור בכל רגע ורגע כי בעבודתנו אנו משתתפים בעיצוב ובבניית ההיסטוריה העתידית של מדינת ישראל!
