תוכן דף
11 חברי כנסת יהודים וערבים מכל קצוות הקשת הפוליטית הביעו הבוקר תמיכה בהקמת אקדמיה ללשון ערבית בישיבה שקיימה ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא.
ד”ר יצחק רייטר ממכון טרומן באוניברסיטה העברית הסביר, כי האקדמיה מודאגת מיחסי יהודים-ערבים בחברה הישראלית. ”יש לכך קונטקסט פוליטי חשוב. בעקבות אירועי אוקטובר 2000 ולנוכח המלצות ועדת אור, אשר המליצה לרשויות השלטון למצוא דרכים לתת למיעוט הערבי לממש את עצמו, חשבה האקדמיה כי אחת הדרכים לכך יכולה להיות הקמת אקדמיה ללשון הערבית. הדבר יענה על צורך אמיתי לטיפול בשפה וייתן שוויון אמיתי”.
ד”ר מחמוד גנאיים, ראש המחלקה ללימודי האסלאם באונ` ת”א, הוסיף כי ”כיום, יש לא מעט אזרחים ערבים שמהססים לכתוב מכתב בערבית כי הם לא שולטים בשפה שלהם. תלמיד ערבי שמסיים י”ב` אין לו קשר עם השפה הערבית. מוסד כזה קיים בכל מדינה ערבית אחרת, ואולם בישראל, על אף שהשפה הערבית היא שפה רשמית, אין בה אקדמיה ללשון ערבית. יש אמנם חוגי שפה וספרות ערבית באונ`, ואקדמיה כזו תחשוף את אוצרות השפה הערבית, תפרה את השפה, ותתרום למחקר היוצא מהשדה הטבעי שלו”.
אברהים אבו שינדי, מנכ”ך הפורום להסכמה אזרחית: ”ישראל חושבת שהיא נמצאת באירופה, ומנסה להדחיק את השתייכותה למזרח התיכון. בהקמת אקדמיה יש פן פוליטי הכרתי חשוב. תלמיד ערבי בישראל לא יקבל היום תעודת בגרות אם לא ילמד תנ”ך וטשרניחובסקי.
ד”ר יוסף עופר מהאקדמיה ללשון: ”האקדמיה ללשון מברכת על ההצעה, ויש מקום לשיתוף פעולה בין האקדמיות”.
ח”כ רלב מג`דלה (העבודה): ”הצעתי הצעת חוק להקים אקדמיה ללשון ערבית. לתדהמתי, ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה לה מטעמי תקציב. זו בושה לממשלה. אערער על כך ואני מאמין שהם יקחו בחזרה את הבושה”.
ח”כ קולט אביטל: משרד החינוך צריך לתגבר את הוראת השפה הערבית לא רק למגזר הערבי. בארץ יש תרומה סגולית לשפה ולתרבות הערבית, שלא קיימת במדינות אחרות.
ח”כ אלכס מילר (ישראל ביתנו): ”כל מי שמכיר את האקדמיה יודע כמה חשיבות יש למחקר בתחומים השונים. אני מברך על ההצעה. אם הם ירכשו ספרים במקום נשק וקסאמים, זה יועיל לכולנו”.
ח”כ יואל חסון (קדימה): ”אחת הבעיות המרכזיות שלנו, היא שאיננו יודעים את השפה הערבית. אני מקווה שהמוסד שיקום יהיה אור לגויים ומוסד מוביל למדינות אחרות. כך גם, המיעוט לא ירגיש כמיעוט”.
ח”כ רונית תירוש (קדימה): ”אקדמיה זו צרכה להיות מקבילה לאקדמיה ללשון העברית. קיימים הבדלים בין הערבית הספרותית והמדוברת, שיוצרים מציאות במגזר הערבי, שבה יש ריבוי של כשלונות כשתלמידים ערביים נבחנים בשפה הערבית.”
מרינה סולודקין (קדימה): ”באוניברסיטת ת”א אין לימודים לתואר שני בשפה הערבית – למרות שהערבית מוגדרת כשפה רשמית. זה לא יתכן”.
ג`מאל זחאלקה (בל”ד): ”הקמת האקדמיה היא צעד קטן מאוד. היחס לשפה הערבית בישראל הוא אינסטרומנטלי: לומדים אותה תמיד בהקשר של הסכסוך הערבי-ישראלי. אין טעם להקים אקדמיה סמלית. חייבים לתת לה סמכויות ממשיות, כך שלא רק ייראה שיש שוויון, אלא יהיה שוויון בפועל”.
ח”כ דב חנין (חד”ש): ”להקמת אקדמיה ללשון ערבית יש משמעות סמלית לא מבוטלת, שאין לזלזל בה.”
יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מיכאל מלכיאור (מימד) – ”אני מברך על ההסכמה מקיר לקיר על הקמת אקדמיה ללשון ערבית. יש לכך משמעות עמוקה של גשר תרבותי בין האוכלוסיות במדינת ישראל, ובין ישראל למדינות הסובבות אותה. זהו מסר חשוב”.
ח”כ הרב מלכיאור סיכם את החלטות הוועדה:
1. הוועדה תומכת מקיר לקיר בהקמת אקדמיה ללשון ערבית.
2. הוועדה ממליצה להקים את האקדמיה במסגרת פעולות חינוכיות נוספות, כגון מחקר, הכשרת מורים ועוד.
