תוכן דף
ועדת החינוך, התרבות והספורט שנה היום בנושא ”ביטול מבחני המיצ”ב” (מדד יעילות וצמיחה בית ספרית)- הצעה לדיון מהיר של ח”כ רונית תירוש. עד עתה, נערכו בחינות המיצ”ב אחת לשנתיים בכל בתי הספר בכיתות ב`, ה`, וח` במקצועות מסויימים, כגון הבנת הנקרא, מדעים וכו`. עתה, יש כוונה שהמבחנים ייערכו אחת לארבע שנים, ע”פ מדגם בלבד. עם זאת, ייערכו, כל שנתיים, מבחנים פנימיים בבתי הספר.
ח”כ רונית תירוש: ”זכיתי להקים את רא”מה - רשת ארצית למדידה ולהערכה. זהו גוף עצמאי הקובע מדיניות בדיקה למדידה ולהערכה של הישגים ונושאים שונים במערכת החינוך, כמו הערכה עצמית, אלימות ועוד. הרשת עורכת גם את מבחני המיצ”ב. בזמנו, היו נערכים מבחנים אלה אחת לשנתיים. עתה התבשרנו שהם ייערכו אחת לארבע שנים, ולדעתי אסור לקבל זאת. על המערכת לבדוק את עצמה כל הזמן כדי לתקן את הליקויים.”
פרופ` מיכל בלר, מנכ”לית ראמ”ה, ”מטרת הרשות היא לשנות את תרבות ההערכה, ולהפוך אותה לחלק אינטגרלי מהלימודים בבית הספר. כך, ייחסך הלחץ המופעל על התלמידים, מצד אחד, ומהצד השני המערכת תהיה תמיד עם האצבע על הדופק. התדירות הגבוהה של מבחני המיצ”ב הביאה לחרדה ולהסטריה בבתי הספר. השאלה היא לא כמה פעמים עורכים בחינה, אלא אלה תכנים הבחינה כוללת”.
יואב שאול, מנה ל בי”ס תיכון חדרה, סיפר כי בעקבות הבחינות, הלימודים בביה”ס נעשו מכווני מבחן, ואפילו המורים הוזמנו להשתלמות לקראת הבחינה. זאת ועוד; ביה”ס נאלץ להבחן בבחינה בפיסיקה, בעוד שאין מלמדים פיסיקה בביה”ס (בשכבת הגיל בה נבחנו).
אורה גבריאלי, מנהלת בי”ס אחווה ברמלה: ”מאז שנכנסו מבחני המיצ”ב לביה”ס, עברנו תהליך למידה משמעותי. אמנם המבחנים מכניסים ללחץ, אך יש להם ערך מוסף.”
ח”כ מוחמד ברכה: ”יש להשתמש בכלים הקיימים בתוך ביה”ס, תוך הוספת קריטריונים, ואין צורך בשימוש בראמ”ה.”
ח”כ יעקב כהן: ”המיצ”ב לא הוכיח את עצמו. תלמידים מעתיקים והמבחן אינו כולל את כל התלמידים, כך שהוא אינו מיצג דבר. הבעיה במערכת החינוך היא שמבלבלים בין עיקר לתפל. צריך להתמקד בחינוך שורשי - יהודי.”
ח”כ ג`מאל זחאלקה: ”המיצב הוא סטנדרט שאפשר לעבוד עימו ולהשוות באופן אחיד. במערכת החינוך בישראל צריכים להיות הרבה כלי מדידה בגלל הבעייתיות בחינוך, הפערים וסוגי האוכלוסייה השונים. לפיכך, המיצב הוא כלי חינוכי, לא רק כלי הערכה, ויש להשתמש בו במינון דיפרנציאלי - ע”פ רמת ביה”ס.”
לביא מלמן ממועצת התלמידים והנוער הארצית: ”מבחן המיצ”ב היה צריך להיות מבחן עם אפס אחוזי העתקה. המבחן אינו בודק את התלמיד, אלא את רמת המורים ורמת הלימודים בביה”ס. לפיכך, הלחץ מופעל ע”י המורים.”
תלמידי בי”ס בן גוריון בפ”ת, שנכחו בדיון,סיפרו כי מבחני המיצב לא היו קשים, עם זאת, הם אמרו שתלמידים בוחרים אם להגיע למבחן - אם לאו. התלמידים העידו, כי ”ההעתקות במבחני המיצ”ב הן נורמה”.
יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מיכאל מלכיאור, אמר בתגובה: ”איך במערכת החינוך מעיזים להמשיך לקיים בגרויות ומבחנים כשהם יודעים כשמתנהלות ההעתקות?! לצערי, בישראל מודדים הצלחה או כישלון של אדם לפי ציוניו, ומה ערכם של הציונים אם הם מושגים באמצעות רמייה? המשמעות היא שהעברנו לתלמידים מסר, שמה שחשוב זה הציון. זו מכת מדינה!”
ח”כ הרב מלכיאור סיכם את החלטות הוועדה:
1. הוועדה מברכת על קיום מבחני ומדדי ההערכה במערכת החינוך.
2. הוועדה סבורה, כי אפשר לשנות את צורת המבחנים כדי לחסוך את ההיסטריה במערכת, ועם זאת – לקבל תוצאות טובות.
3. ע”מ לודא שכל תלמיד יודע לקרוא, הוועדה קוראת למשרד לשקול לקיים בחינות בכיתה ב` בכל בתי הספר כמבחן ארצי חיצוני.
