תוכן דף
יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מלכיאור, שטח בפני השר את המצב העגום של החינוך: ”בעבר, הפער בתקציבים ביננו ובין העולם שאנו רוצים להשתוות אליו, היה 10-15%. היום, לאחר הקיצוצים, הפער התרחב ל-30-35%. קשה יותר יהיה לסגור פער גדול. מהחוסרים במערכת החינוך: חסרות 6,000 כיתות ו-1,500 כיתות גן (לא כולל מז` י-ם). חסרים 2 מליארד ₪ לתיקון נזקים בטיחותיים מיידיים.במכללות להכשרת מורים, 20% מהחוגים נסגרו, קוצצו כבר 200 מליון ₪ ורוצים לקצץ עוד 38 מליון. שכר המורים בארץ, הנמוך בשכר הציבורי ובעולם בכלל. הצפיפות בכיתות בממוצע היא 20% יותר ממדינות ה-OECD. בעיית הצפיפות היא לא רק בחדרי הלימוד אלא בכל המרחב המוקצה לתלמיד. לתלמיד בארץ יש מחצית מהמטראז` המוקצה לאסיר. בתוצאות מבחני פיזה הבינלאומיים, בניגוד לשנות ה-70, כשישראל עמדה בראש הטבלה, היום אנו נמצאים ברמה מקבילה לתאילנד, מדינת עולם שלישי. (ישראל במקום 30 ומטה, תאילנד במקום 31). ב-5 השנים האחרונות חל קיצוץ של 36% במדעים. אלופי צה”ל סיפרו לנו שאין להם חיילים מתאימים למקצועות טכניים. רמת האוניברסיטאות יורדת. החינוך, במקום להיות כלי לצמצום פערים, הוא דווקא מגדיל פערים”. אנו מפסידים בתחרות עם העולם”.
שר האוצר אברהם הירשזון: ”ההשקעה בחינוך היא השקעה בתשתיות. בראש פירמידת החינוך נמצא התלמיד. אם לא הצלחנו שהוא יהנה ממערכת חינוך טובה, כולנו חטאנו. אי אפשר לשנות את מערכת החינוך בחצי שנה בה אני שר, גם אם זה יהיה בראש סדר העדיפויות. אני מודע למחסור בכיתות לימוד ואני מבטיח להכנס לבעייה זו לעומקה, ולפתור אותה. אני גם מבקש להגיד, שקיצוצים בסעיפי משרד החינוך אינם תמיד של האוצר, אלא החלטות של משרד החינוך, כמו הקיצוץ במכללות. על אף זאת, אני מבטיח לבדוק את הנושא שנית. אני מודע לחשיבות ההשכלה הגבוהה. המטרה שלי היא להשאיר את המדענים בארץ ולמנוע את בריחת המוחות. בשכר האטרקטיבי בחו”ל לא נוכל תמיד להתחרות, אך נוכל להתחרות ביצירת סביבת מחקר טובה. מיניתי את בייגה שוחט, שההכלה הגבוהה חשובה לו, כדי שיעמוד בראש הוועדה לבחינת ההשכלה הגבוהה. כל מי שצריך להיות בהוועדה מיוצג; וכל מי שצריך להיות מוזמן, יוזמן. אני מציע לבדוק את המלצות הוועדה כשתסיים את עבודתה. אם נותנים כסף, צריכים לדעת לאן הוא הולך ומה המטרה. החינוך זקוק לרפורמה. הממשלות מתחלפות מהר, וכל שר חדש בא ומשנה את החלטות קודמו. רפורמה בחינוך היא ארוכת טווח, ואי אפשר לשנותה כל שנתיים-שלוש. בכל זאת, הוספתי כ-800 מלש”ח לתקציב החינוך ב-2007. הצעתי לשרת החינוך לבנות מחדש את התקציב. אני לא פוסל הוספת תקציב לחינוך, אך אני חייב לדעת שכל שקל נותן תוצאות. איני מוכן להשליך כסף לים”.
יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מלכיאור: הציפייה שלנו אינה להוסיף סתם תקציבים, אבל ההנחה שיש בחינוך מספיק תקציבים, ויש רק לבנות אותו בצורה אחרת מחדש, היא אגדה ואין לה בסיס במציאות. ע”פ כל קנה מידה: מספר כיתות, מספר ילדים בכיתה, שכר מורים, הכשרת מורים, השקעה בחינוך לתלמיד, תוצאות מבחנים בינלאומיים, ועוד, אנו עמוק בעולם השלישי, ולא בעולם המתפתח, כפי שאנו רוצים להיות. בנוסף, יש למדינת ישראל מאפיינים ייחודיים כמו עלייה, המחייבים השקעה נוספת בחינוך מעבר להשקעה הממוצעת בעולם. כל יסוד המדינה והבסיס לקיומנו מתערער - לא רק לעתיד, אלא גם בהווה אם נמשיך בדרך זו. נכון, אי אפשר להחזיר בשנה אחת את מה שקוצץ במספר שנים, וכך גם אי אפשר לסגור את הפער, אך אם לא נתחיל בדרך, גם לא נגיע לתוצאה הרצויה בעתיד”.
ח”כ שמואל הלפרט: ”אנו מוכנים שהקיצוץ בחינוך החרדי יהיה זהה לקיצוץ ביתר מגזרי החינוך, אך לא יותר.”
ח”כ רונית תירוש: ”היציבות התקציבית בחינוך חשובה ביותר כי הפירות נראים רק בטווח הארוך”.
ח”כ נדיה חילו הציעה למצוא איזון בין תחומי הלימוד באוניברסיטה ודרישות שוק העבודה.
ח”כ משה גפני: ”החינוך העצמאי מתוקצב רק ב-50% על אף שעל פי החוק יש לתת לו תקצוב שווה.”
ח”כ זבולון אורלב: ”מערכת החינוך כמעט קרסה. הכל לא בסדר. תקציב החינוך חייב לגדול ב-8-10 מליארד ₪.
ח”כ יעקב כהן: ”לא יכולה להיות אפליה בין דם לדם, בין ילד חרדי לילד אחר. אני קורא לשר החינוך לתקן את החרפה”.
ח”כ עבאס זכור הציע לאפשר פרישה מכובדת למורים ותיקים הרוצים לפרוש, ולאפשר כניסת מורים חדשים.
ח”כ אורית נוקד: אי אפשר לעשות קיצוץ קיצוני במכללות להכשרת מורים ללא תיאום עמן.
ח”כ אלכס מילר ביקש מהשר לשקול להכניס נציגי סטודנטים לוועדת שוחט, כפי שהיה בוועדת וינוגרד.
