תוכן דף
תמונה קשה של גבייה מופרזת ובלתי חוקית של תשלומי ההורים ברוב בתי הספר בישראל הוצגה היום בישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.
מדו”ח שערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי חינוך החינם בישראל, יקר מאוד. סך תשלומי ההורים המאושרים ע”י ועדת החינוך, התרבות והספורט הוא 1.24 מליארד ₪. בפועל, נגבים 2.67 מליארד ₪ מההורים. כלל ההוצאה הפרטית על חינוך - כולל מתנ”סים, עמותות הורים, גני ילדים, השכלה גבוהה וכו`, ב-2004, ע”פ הלמ”ס, מסתכם ב-12 מליארד ₪. סכום זה מהווה רבע מההוצאה הלאומית על חינוך בשנה. מותר להורים לקיים תל”ן – תכנית לימודים נוספת, ומותר לגבות תשלום עבורו, בתנאים מסויימים: לימודי התל”ן נערכים לאחר שעות הלימודים, הלימודים אינם במקום הלימודים הרגילים בביה”ס, התכנית מאושרת ע”י שר החינוך, ועוד. בפועל, תכניות תל”ן מתקיימות ללא שום פיקוח ובקרה, בכל שעות הלימודים. קר שערך משרד החינוך, נמצאה חריגה בגביית תשלומי הורים ב-80% מבתי הספר. החריגה נעה בין 12 ל-34%. סוגייה בעייתית נוספת שעלתה היתה תשלומי ההורים בחינוך הממלכתי-דתי ובמוסדות החינוך התורניים, ובמיוחד בישיבות ובאולפנות. שם, מגיע התשלום אף ל-15,000 ₪ לשנה לתלמיד. זאת, משום ששם יש לימודים תורניים נוספים ללימודים הרגילים, הזנה, וגם פנימייה.
ד”ר חגית מאיר, מפקחת מתאמת במנהל הפדגוגי במשרד החינוך: ”ע”פ שסעיף 6ב` בחוק חינוך חובה, ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מאשר את תשלומי ההורים. המשרד פועל ככל יכולתו לאכוף תשלומים אלה.” לשאלת היו”ר, ענתה ד”ר מאיר כי מתחילת השנה לא נקרא אף מנהל אחד שחרג בדרישות התשלום לבירור בענין
שמואל בורקש, מפקח ארצי על החינוך העל-יסודי בחינוך הממלכתי-דתי, הוסיף כי ”בעת שהוקמו הישיבות והאולפנות, הרעיון היה שהמדינה תממן את החינוך הזה, בוודאי לא חשבו שההורים יממנו אותו. ואולם, כיוון שתקציב הישיבות התיכוניות והאולפנות קוצץ, הן ע”י משרד החינוך, הן ע”י משרד הדתות שבוטל, והן מהאגודה לקידום החינוך, הורה שמבקש לחנך את בנו/ביתו, נאלץ לממן את התוספת החינוכית הזו מכיסו.”
ח”כ אליהו גבאי: ”הקיצוץ בחינוך הדתי הגיע ל-70%, וכן לומדים היום בחינוך זה גם ילדים בעלי אמצעים פחותים. אין בכוח ההורים לעמוד בתשלומים הכבדים. לפיכך, הצעת 2 הצעות חוק: 1. לתקצב את החינוך התורני כפי שמתוקצב החינוך הטכנולוגי. 2. לתקצב את בתי הספר הדתיים ע”פ רמותיהם.
ח”כ זבולון אורלב: ”הורים לא רוצים להוריד את רמת החינוך של ילדיהם. תשלומי ההורים הם הסימפטום. המחלה היא הקיצוץ העמוק של תקציב משרד החינוך. אף מנהל או גננת לא הועמדו לדין משמעתי בגלל גביית תשלומי הורים בלתי חוקיים. לפיכך, המסר של המשרד הוא לאפשר גבייה מההורים”.
ח”כ רונית תירוש: ”עוד בתקופתי כמנכ”לית, הקמנו בעקבות לחץ ועדת החינוך סיירת לאכיפת תשלומי ההורים. טיפלתי במנהלים חורגים, אך הדבר לא עזר. אין למשרד כלים לטפל במנהלים כאלה. גם אם יש לגיטימציה לגבות מההורים יותר כסף עבור לימודים, צריך לוודא שהכסף ממלא את יעודו, ואינו מעבה, למשל, את שכר המנהל.”
ח”כ אלכס מילר: ”זה ניצול מכוער של ההורים, לגבות מההורים יותר כסף בגלל שהמדינה קיצצה בתקציב החינוך. אין הורה שלא יתן את השקל האחרון שלו עבור חינוך ילדיו. אני מציע להביא לכאן לבירור עשרה מנהלים חורגים, ובכך, יש להניח שהעניין ייפתר”.
ח”כ זאב אלקין: ”ועדת החינוך מפקחת רק על 50% מתשלומי ההורים בפועל, אך הבעייה העיקרית היא חוסר השקיפות של תשלומי ההורים. אני מציע להכניס את כל תשלומי ההורים לפיקוח; לפקח גם על עמותות ההורים, ולפתח כלים לאכיפה.
ח”כ יצחק גלנטי: ”מערכת החינוך נאלצת ללכת להפרטה בגלל הקיצוצים. המנהלים נאלצים לגבות תשלומים בלתי חוקיים, אך לגיטימים כדי לקיים מערכת חינוך סבירה.”
יצחק קדמן, יו”ר המועצה לשלום הילד: ”משרד החינוך אינו עושה כלום באכיפה, אפילו לא במקרה שמנהלים מבזים תלמידים ומוציאים אותם מהכיתה או מהטיול אם ההורים לא שילמו. תוצאת תשלומי ההורים היא שהחינוך מעמיק פערים במקום לסגור אותם. המדינה צרכה לשלם עבור החינוך, בין אם ע”י הגדלת התשלום לביטוח הלאומי, בפרומילים בודדים, כפי שהמליצה ועדת לנגרמן, או בכל דרך שתמצא לנכון.
יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מיכאל מלכיאור: ”המאבק של ועדת החינוך הוא שהמדינה תממן את כל החינוך ויתקיים חינוך ממלכתי חינם. מה שקורה היום, הוא ההיפך מרצון הבית הזה. ההפקרות חוגגת, איש הישר בעינו עושה, ואין מלך בישראל. אני לא רוצה לפטור את משרד החינוך מאחריות. נראה שאין רצון של המשרד לבדוק את הנושא, ושם מעוניינים בחינוך הפרטי משום שאין ביכולתו לממן את כל הצרכים. חייבים לקיים פיקוח על תשלומי ההורים. כל תירוצי המשרד אינם מתקבלים על דעתי. החינוך האפור במדינה הופך שחור.”
יו”ר הוועדה, ח”כ הרב מלכיאור, סיכם את החלטות הוועדה:
1. הוועדה תקיים בנדון ישיבה נוספת בתוך שלושה שבועות. עד אז, מבקשת הוועדה תשובה על המצב המשפטי של התל”ן, שירותים מרצון, תגבור תורני, תשלומי עמותות הורים והמלצות על דרכי אכיפה ופיקוח.