תוכן דף
ועדות החינוך התרבות והספורט ומעמד האישה, קיימו היום ישיבה משותפת בנושא אלימות מינית במערכת החינוך. בישיבה, אשר התקיימה בהשתתפות שרת החינוך, הוגש לוועדות דו”ח פעילות מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית בשנת 2005. למרכזי הסיוע הגיעו 33,424 פניות מתוכן 8970 פניות חדשות. ברוב המקרים הפגיעות מתרחשות בבית ע”י אנשים מהסביבה הקרובה. עד גיל 12 היו 4500 פניות, 60% מתוכן על גילוי עריות. בגילאי 13-18, הדיווחים הם יותר על מעשי אונס. 80% מהפוגעים הם אנשים מוכרים, כ-42% בבית ו-17% במוסדות החינוך. בגילאי 13-18, 30% מהפניות היו על תקיפה של אנשי צוות ההוראה ו-13% ע”י חבריהם בבית הספר. רק 20% מהפונים למרכזי הסיוע מתלוננים במשטרה. מנתוני המשטרה עולה, כי 744 תיקים נפתחו לפוגעים קטינים. קיימת עלייה של 18% מהשנה שעברה במספר התיקים שנפתחו לפוגעים קטינים בתוך מערכת החינוך.
טל קרמר, מנכ”לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: ”מרכזי הסיוע מבקשים להתחיל בהעברת הסדנאות בבתי הספר בצורה שיטתית ומסודרת ולאורך זמן, ולא רק לאחר שמתגלה הפגיעה. בנוסף, יש לדאוג להכשרת מורים לזיהוי ואיתור התלמידים הסובלים מהתופעה ולהתמודדות עימה”.
ח”כ יולי תמיר, שרת החינוך: ”המקום להתחיל את העלאת המודעות הוא בהכשרת המורים, ובכוחות משותפים, נוכל להפוך את הנושא לקורס חובה בהכשרה. בבתי הספר יש מערך טיפול ראשוני, שתקצובו לשנה הבאה גדל, ויתרונו בכך שנועד לטפל בפגיעות הקלות יותר-אך שלא כדאי להתעלם מהן”.
שוש צימרמן ממשרד החינוך הוסיפה, כי נוהל הטיפול בתקיפה מינית מוטמע היטב במערכת, שיודעת מה לעשות ויש לה גורמי סיוע. ”המערכת פיתחה תכניות מניעה רבות ומכשירה אנשי מקצוע. 70% מהפניות לפקידי סעד לחוק הנוער מגיעות ממערכת החינוך”.
ח”כ גדעון סער, יו”ר הוועדה לקידום מעמד האשה: ”מהנתונים עולה, כי מרבית מקרי התקיפה מתבצעים בטריטוריה הביתית ובביה”ס, במקומות הבטוחים לכאורה, וע”י אדם מוכר. נתון זה מצביע על התפקיד האדיר של מערכת החינוך במניעת התופעה”.
ח”כ מיכאל מלכיאור יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט: ”אי אפשר לעבור על סדר היום מול חוסר המעש של טיפול הצוות החינוכי במערכת החינוך. הצעתי הצעת חוק לפיה המדינה תממן טיפול בקטינים שנפגעו, שבאופן אבסורדי לא מקבלים היום טיפול”.
ח”כ יצחק אהרונוביץ`: ”המספרים לא אמיתיים, ויש אחוזים גבוהים שבכלל לא מגיעים להתלונן. אני מבקש לדעת מה עושה משרד החינוך במקרים בהם אנשי החינוך הם התוקפים, ומה עונשם”.
ח”כ מרינה סולודקין: ”מורה שאינו יודע לזהות קורבן נפגע מינית - אינו מורה. זו אימפוטנטיות של המערכת. יש ללמוד הנושא כדיסיפלינת חובה בכל מערכת הכשרת המורים”.
ח”כ שלי יחימוביץ`: ”תקיפה מינית היא קץ החיים הנורמטיביים. אני מציעה למערכת החינוך להיעזר במרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, שלהם הנסיון המוכח בתחום זה”.
ח”כ עבאס זכור: ”במגזר הערבי התופעה חמורה עוד יותר מאשר במגזר היהודי. יש להפריד פיזית בי”ס תיכון מחט”ב, כדי להקטין תופעה של פגיעת ילדים גדולים בקטנים”.
ח”כ אורית נוקד: ”חייבים להעביר הצעת חוק לחייב טיפול בנפגע, ולא בפוגע כפי שזה היום”.
ח”כ נדיה חילו: ”בנושא הפגיעות בתוך המשפחה, יש קשר שתיקה והתופעה ידועה לכל גורמי הטיפול”.
ח”כ זהבה גלאון: ”מרכזי הסיוע עושים עבודה שמחליפה את המדינה, והפעילות של משרד החינוך היא טיפה בים - ולפיכך מערכת החינוך מפקירה את הילדים”.
ח”כ זבולון אורלב: ”יש פער גדול בין מספר מקרי האונס המדווחים ובין מספר כתבי האישום המוגשים על עבירה זו. פגיעות מיניות הן סימפטום ומראה של החברה”.
החלטות הוועדות
1. הוועדות מברכות את איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית על פעילותם החשובה.
2. הוועדות קוראות לשרת החינוך להכניס נושא ההתמודדות עם תופעת האלימות המינית כרכיב חובה בכל מסגרות הכשרת המורים.
3. הוועדות יקיימו ישיבה נוספת בנושא זה בהשתתפות שרת החינוך. לישיבה זו, דורשות הוועדות ממשרד החינוך להציג להן תכנית פעולה רחבה להתמודדות עם התופעה, עפ”י נושאי פעילות ותקצוב.
