דיון פומבי ראשון אך לא אחרון בכנסת בנושא רצח העם הארמני

 יו"ר הכנסת: לא מדובר בנושא פוליטי אלא בעניין מוסרי מהמעלה הראשונה

משרד החוץ: לתוצאות הדיון עלולות להיות השלכות אסטרטגיות חמורות על היחסים עם טורקיה

יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, השתתף הבוקר (ב') בישיבת ועדת החינוך של הכנסת, שעסקה בהכרת העם היהודי בשואת העם הארמני. בדבריו הדגיש ריבלין את מחויבותו של העם היהודי, בישראל ובתפוצות, בהכרה ברצח העם הארמני. ריבלין אמר כי: "מוטלת עלינו חובה מוסרית לזכור ולהזכיר  את הטרגדיה שפקדה את העם הארמני. איננו רוצים לנצל מצב פוליטי כדי לבוא חשבון עם מדינה אחרת. צריך לזכור שמאז שנת 1989 העלנו, חיים אורון ואנוכי, את הנושא על סדר  יומה של הכנסת מדי שנה, במטרה לא לאפשר הכחשה של אסון שקרה לעם אחר. אנחנו כעם, דורשים ממדינות העולם שלא להכחיש את השואה שפקדה אותנו ואיננו רשאים מוסרית, כיהודים וכבני אדם, לעשות זאת לעם אחר. לא מדובר בנושא פוליטי אלא בעניין מוסרי מהמעלה הראשונה".

ריבלין הזכיר כי "לאורך כל השנים התבקשנו מהממשלה להוריד את הנושא מסדר היום בשל הרגישות עם טורקיה, ובכל פעם הנושא אוזכר אך הורד מסדר היום. לפני כחצי שנה, הבשיל הנושא לראשונה לדיון בתמיכת הממשלה והועבר לוועדת חינוך. אני חושב שלישיבה הזו יש מימד של הזדהות והכרה של מדינת ישראל בכך שלא להתעלם. אין לצרכים מדיניים כדי לדחות חובה מוסרית זו.

יו"ר הכנסת אמר כי הוא מודע לרגישות המדינית המוזכרת מעת לעת, בכל פעם שעולה נושא זה בשיח הציבורי שלנו. אך הבהיר  "איננו מתייחסים לממשלת טורקיה הנוכחית או למצב פוליטי הקיים היום, אלא לאירוע היסטורי שהעולם צריך להיות מודע לו, על מנת שלא יקרה שוב. מדינת ישראל שואפת להחזיר את מערכת היחסים הידידותית עם טורקיה לקדמותם, ואינני רואה באזכור אסונו של העם הארמני משום התרסה שצריכה להרחיק שאיפה זו".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אשר יזמה את הדיון אמרה כי לכנסת ישראל חובה מוסרית להכיר בטבח של מיליון וחצי ארמנים. "יש לנו חובה מוסרית והיסטורית, במיוחד כשאנחנו נאבקים עדיין בהכחשת השואה. לא ייתכן שבמערכת החינוך הג'נוסייד הארמני יושתק". עוד הוסיפה כי "במשך שנים הכנסת התחשבה בטורקיה. זהו נושא חוצה מפלגות, חוצה ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה. לצערי היחסים עם טורקיה מאוד מתוחים אך יש לפתור את הבעיות במנותק מהסוגיה הארמנית. משרד החוץ, לצערי, דרדר את היחסים עם טורקיה. לא נכון להשתמש בנושא הארמני ככלי משחק ביחסים בין המדינות".

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) מיוזמי הדיון אמר כי הכנסת נמנעה עד כה מעיסוק בנושא בשל מערכת היחסים הטובה שיש עם טורקיה ועכשיו, אמר, יש חשש לעסוק בו בשל מערכת היחסים הרעה של ישראל עם טורקיה. הוא הוסיף כי הוא מעוניין להכניס לתוכנית הלימודים את רצח העם הארמני על מנת שאירוע כזה לא יחזור.

אנה אזארי, סמנכ"ל אגף מרכז אירופה ואירו אסיה  במשרד החוץ:
"כיהודים וכישראלים יש לנו רגישות מיוחדת ואף חובה מוסרית להזכיר טרגדיות אנושיות, ביניהן את מעשי הטבח באוכלוסיית הארמנים שאירעו במהלך מלחמת העולם הראשונה. מדינת ישראל מעולם לא הכחישה אירועים נוראיים אלו ואנו מבינים את עוצמת הרגשות הקשורים בנושא בהתחשב במספר הקורבנות הגבוה ובסבל הקשה שעבר העם הארמני. עם זאת במהלך השנים הפך הנושא שלא בטובתו לנושא פוליטי טעון בין הארמנים לטורקים וכל צד מנסה להוכיח את צדקת טיעוניו באשר לאירועים ההיסטוריים שהתרחשו באותה עת. אל חקר האירועים יש להגיע תוך דיון פתוח המבוסס על נתונים ועובדות ולא על ידי הצהרות פוליטית". היא הוסיפה כי עמדת משרד החוץ היא ששתי המדינות המצויות כרגע בעיצומו של דיאלוג, יגיעו לפיוס היסטורי ויתקיים דיאלוג פתוח ומעמיק אשר יאפשר להן להבריא פצעים שנותרו פתוחים עשרות שנים.

אירית ליליאן מנהלת מחלקת אירופה במשרד החוץ הוסיפה כי עד היום הכירו 21 מדינות בעולם ברצח העם הארמני. לדבריה, מדובר במספר קטן של מדינות ואין בכך לומר ששאר המדינות אינן מוסריות ואינן מלמדות את הנושא. "הבעיה הפכה שלא בטובתה לנושא פוליטי שעלול חלילה לדרדר את יחסינו עם טורקיה. לא נכנס לפרטים כי הדיון פתוח אבל יחסינו היום עם טורקיה הם כה שבירים ואין להעבירם מעבר לקו האדום ויכולים להיות לכך השלכות אסטרטגיות חמורות מאוד".

ד"ר ז'ורז'ט אבקיאן, יו"ר ועד הפעולה הארמני הקריאה מן הכתוב: "חשובים לי הערכים החינוכיים והמוסריים שנקנה לדורות הבאים. טורקיה של היום מתעלמת בהכרה ההיסטורית שלה ברצח העם הארמני וממשיכה בהפרת זכויות האדם". היא הוסיפה כי היא מקווה שחברי הכנסת יבחרו בצד הנכון ויאפשרו לה כאזרחית ישראלית ממוצא ארמני להיות גאה בהחלטה שתתקבל.

ח"כ זאב אלקין (ליכוד): "כנסת ישראל טרם מילאה את חובתה הבסיסית ולכן אני מתבייש. התמונה מהדיון הזה היא ברורה וניתן להבין בבירור מהי עמדת רוב חברי הכנסת". אלקין קרא ליו"ר ועדת החינוך לא להרפות ולהביא להמשך הדיון ולהגיע להחלטה ואף הזכיר את דברי אדולף היטלר אשר אמר במהלך גיבוש 'הפתרון הסופי' כי אינו צופה בעיות כי אף אחד אינו זוכר את רצח העם הארמני. 

ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי): "ברגישות ובזהירות זוהי חובתנו ללמד ולהזכיר את מה שקרה בעשורים הראשונים של המאה הקודמת".

ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), היה היחיד מבין חברי הכנסת שנכחו בדיון שצידד בעמדת משרד החוץ : "אי אפשר לקיים דיון ולהתנתק במציאות. העולם האסלאמי הופך להיות קיצוני יותר ויותר וזהו זמן בו אנו צריכים לשקם את יחסנו עם טורקיה". הוא קרא לוועדת החינוך לחנך לסובלנות אך אמר כי "להצמיד את הדיון לנושא הטורקי זוהי שגיאה פטאלית. יש לנו רק מדינה אחת ואנחנו צריכים לשמור עליה".

יאנה סלמן מההתאחדות הבינלאומית ישראל-אזרביג'אן אמרה כי הארמנים שיתפו פעולה עם המדינות האויבות לטורקיה בתמורה להקמת מדינה וכי היו 'גיס חמישי' בתוך המדינה. לדבריה, ממשלת טורקיה החליטה להעביר את הארמנים ממרכז טורקיה למזרח ולמערב וכי לארמנים לא אונה כל רע. "בזמן הטרנספר נהרגו רבים, אך אין מדובר ברצח עם למרות הכאב". היא קראה לא לקבל החלטות פזיזות ולהשאיר את ההחלטה לוועדת היסטוריונים.

פרופ' יהודה באוור מ'יד ושם' אמר כי המונח הנכון לשימוש הוא ג'נוסייד ולא שואה כי השואה היא שואת העם היהודי בלבד. הוא ציין כי שני שלישים מהעם הארמני נרצחו בתקופת השלטון העותמני ומי שמתכחש לכך מתכחש לכל ההיסטוריה האנושית. "יש לנו חובה מוסרית מן להכיר ברצח העם הארמני".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) סיכם ואמר הדיון סביב נושא זה מורכב ורגיש מאוד. "דווקא בימים בהם העם בישראל מצוי במחלקות סביב נושאים מהותיים אנו מראים כי ישנה דרך של דיון ושיתוף". הוא הודיע כי ועדת החינוך תקיים דיונים נוספים בנושא וביקש ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת לערוך מחקר הסוקר את המדינות בעולם ויחסן אל הסוגיה הארמנית.