יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר: "צריך לשים סוף לסאגה. על משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה להגיע להסכמות שיתחשבו בצורכי החקלאים ובצורכי בעלי החיים"

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר, דחה הבוקר בשבועייםאת ההצבעה על תקנות צער בעלי חיים – גידול תרנגולות מטילות והחזקתן, עד שמשרדי החקלאות והגנת הסביבה; ארגוני צער בעלי החיים והחקלאים יגיעו להסכמות עקרוניות. "הממשלה מדברת בשני קולות ותורמת להימשכות הסאגה. הכנסת צריכה להכריע לפני שהנושא יגיע לפתחו של בג"צ", אמר מילר.

מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, הציג בפני חברי הוועדה את עיקרי השינויים שנעשו בהצעה המקורית: שדרוג לולי המטילות ל-750 סמ"ר בפעימה אחת; מתן 7 שנים למגדלים לשם התארגנות ואבזור הלולים עד לשנת 2022. כן הוצגו שיעורי המימון החדשים להשקעות בתכנית הסיוע, הרכב ההשקעה למגדלים וההשפעה על הצרכן. "הרפורמה צריכה לאזן בין בריאות הציבור, רווחת בעלי חיים, הצרכן והחקלאי. נסינו לצמצם את הפגיעה בכולם", אמר ישי.

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן אמר בדיון כי משרד החקלאות מסרב לשתף את משרדו בעיקרי הרפורמה וזאת למרות פניות נציגיו. "לא שותפנו ולא הוזמנו ואין לנו מושג אם הנתונים שמשרד החקלאות מציג הם נכונים". ארדן קבל על החלטת משרד החקלאות ליישם את הרפורמה במלואה רק בעוד כ-10 שנים ואמר כי "אם לא יקוצר זמן היישום, התקנות הן בבחינת אות מתה ולא יותר".

ח"כ מירי רגב (ליכוד) הצביעה על ההבדלים בין הדירקטיבה האירופאית לתקנות ישראליות. לדבריה התקנות החדשות אינן לטובת בעלי החיים ואינן לטובת המגדלים. "לכל הרפורמה מטרה אחת – להרוג את ההתיישבות בגליל ולמנוע ממשפחות לעסוק בענף לטובת בעלי הון". היא ביקשה לדחות את ההצבעה על מנת להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים.

ח"כ יצחק ועקנין (ש"ס) הודיע כי כחקלאי הוא מציע לקבל את הרפורמה. "צריך לקחת את עצמנו בידיים ולנצל את מה שהמדינה מציעה לנו היום. אם לא נקבל את הרפורמה הזאת היא תכפה עלינו בעל כורחנו מלמעלה".

ח"כ דב חנין (חד"ש) הציע גם הוא לדחות את קבלת ההחלטה ואמר כי מבחינה משפטית התקנות החדשות אינן עומדות בחוק צער בעלי חיים והוסיף כי ישנם כשלים נוספים, חברתיים וכלכליים שעיקרם חיסול המגדלים הקטנים.

ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי): "ארגוני בעלי החיים תובעים מחברי הכנסת 100% הצלחה, אך אי תמיכה בחוק משאירה את המצב הקיים. צער בעלי חיים אינו קיים במקום בו צריך לקיים את רווחת האדם. לכן, בצד השני של המאזניים קיימת יכולת הפרנסה ויכולת קיום של ענף חקלאי משפחתי במושבים. אלה ערכים שמוכרחים להתקיים ברפורמה". אורלב הודיע כי כחבר ועדת הכספים יפעל יחד עם ח"כ ועקנין החבר גם הוא בוועדה, להגדלת חלקו של משרד האוצר במימון הרפורמה.

יעקב כהן, מזכיר ארגון מקבלי העופות ביקש מהוועדה לדחות את קבלת ההחלטה. הוא התריע כי "במידה שהתקנות יאושרו בתנאי הסיוע הידועים לנו, הספירה לאחר של חיסול המשק הישראלי הכולל 3000 משפחות, תתחיל מהיום. בתנאים הנוכחיים אף מגדל לא יבנה לולים".

אבי קרמפה, ראש המועצה מעלה יוסף, הביע תמיכה בתקנות: "באזור שלנו 1000 מגדלים. אני קורא לוועדה לאשר את התקנות כמה שיותר מהר.  כיוון שיש פתרון לצד הכלכלי ואני מאמין ברפורמה מתוך דאגה לחקלאים, אני חושש שככל שנחכה התנאים שידרשו מאיתנו יהיו קשים יותר לביצוע. כל עיכוב רק יעשה נזק ויגזול את הפרנסה מהמשפחות שיסתמכו בסופו של דבר על רשויות הרווחה".

היועצת המשפטית של ועדת החינוך, עו"ד מרב ישראלי, הדגישה כי יש לקבל הסברים ממשרד החקלאות על ההבדלים בין הנוסח הקודם של תקנות לנוסח החדש שהובא לוועדה. בין היתר בעניין לולים קיימים של 350 סמ"ר, שלפי הנוסח הקודם היו צריכים לעבור שדרוג ל-550 סמ"ר במשך 5 שנים, ואילו בנוסח החדש תקופה זו הוארכה ל-7 שנים וכן לגבי הלולים החדשים וההפרדה בין התנאים של הרחבה ל-750 סמ"ר ואבזור הלולים רק ב-,2022 שלא כמו בדירקטיבה האירופית. עו"ד ישראלי ציינה כי על הוועדה לשקול את תקופת ההחלה המלאה של 10 שנים בזהירות, עקב כך שמדובר בתקופה ארוכה. "לאור דבריו של השר להגנת הסביבה בוועדה, מוצע שהממשלה תביא עמדה מעודכנת בנושא כדי שחברי הכנסת יוכלו להכריע בנושא", אמרה עו"ד ישראלי.

לסיכום הודיע ח"כ מילר כי ועדת החינוך תתכנס בעוד כשבועיים לדון מחדש בנוסח התקנות, לאחר שמשרדי הממשלה יגיעו להסכם המתחשב בצורכי החקלאים וצורכי בעלי החיים.

לפרטים נוספים: לירון וייס, דוברת הוועדה 0506233989