שר החינוך בוועדת החינוך: מגבה את החלטת מנכ"לית משרדו שלא לתת קביעות למפמ"ר אזרחות

הציג בפני ועדת החינוך את ההיערכות הפדגוגית לפתיחת שנת הלימודים תשע"ג ונאלץ להתייחס לסוגיית אדר כהן לאחר שמספר מורים לאזרחות הביעו עמדתם בנושא

בדיון היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ג שהתקיים היום בוועדת החינוך של הכנסת הודיע שר החינוך גדעון סער כי החל בשנת הלימודים הקרובה יסובסדו הטיולים השנתיים באופן דיפרנציאלי (בשיעור של 40%-80% בהתאם לדירוג הכלכלי חברתי של בית הספר) ובהיקף של 270 מיליון ₪. השר הודיע כי יינתן דגש לטיולים ערכיים שיטמיעו את אהבת המולדת, הטבע והנוף. עוד התייחס סער למהלך חינוך חינם לגילאי 3-4 ולכך שלכ-80% מהילדים בטווח הגילאי 3-4 יינתן מענה כבר בשנת הלימודים הקרובה; להורדת מחירי ספרי הלימוד; צמצום תופעת בתי ספר הומוגנים; קידום רפורמת עוז לתמורה; התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 ולהטמעת תוכנית הלימודים העוסקת במנהיגות פורצת דרך ובפועלם של דוד בן גוריון ומנחם בגין (מצ"ב המצגת שהציג השר).

סער נתן דגש מיוחד על השיפור בציוני המיצ"ב בשנת -2011:  "אני מייחס אמינות לתוצאות הללו. יש שינוי עמוק קונסיסטנטי בתוך המערכת. אם אני צודק נראה שינוי לטובה גם בתוצאות של המבחנים הבינלאומיים שיתפרסמו בדצמבר 2013". לסוגיית המאבק באלימות אמר: "ראינו ירידה של 25% באלימות לסוגיה, מעל ומעבר למקום שאנחנו הגדרנו כיעד".

השר נאלץ להתייחס לפיטורי מפמ"ר אזרחות אדר כהן לאחר שמספר מורים לאזרחות הביעו מחאתם על הפיטורים וטענו כי המהלך פגע פגיעה עמוקה במקצוע ובאמונם במערכת:

פדרו גולדפר, רכז אזרחות והיסטוריה בבית ספר נופי צור, עוטף עזה : "נראה לי שיש דיסוננס בין הדברים שנראו במצגת לבין הדברים שקורים בשטח והדיסוננס מקבל פרופורציות לא מקובלות. בשטח המורים והתלמידים מרגישים אחרת. למרות שיש רצון לחנך את התלמידים להיות ביקורתיים ויצירתיים התלמידים מקבלים מהממסד מסר הפוך שהם מחויבים להיות צייתנים. הגעתי לישראל ב-1981 מדיקטטורה צבאית שהיתה אז בארגנטינה. כבוגר דיקטטורה צבאית אני חייב לומר שיש סימנים טוטליטריים במערכת החינוך שאנחנו חייבים להיזהר מהם".

יעל, מורה לתרבות ישראל ואזרחות בבית ספר הר טוב: " אני רוצה התייחסות להוצאת מפמ"ר אזרחות מתפקידו. אנחנו מרגישים חוסר אמון כלפי מערכת החינוך. היתה התקדמות גדולה במקצוע האזרחות –הכשרת מורים איכותית בשטח, הכשרות, למידה חוויתית, אתר מט"ח, למידה שיתופית ולמידת חקר, כנסים בשביל מורים ופיתוח קהילת מורים שהיוותה מודל חינוכי. המפמ"ר הוביל אותנו בביטחה ופיתח הוראת אזרחות במדינה שלנו".

חגי עמר, מורה לאזרחות : "גם לי צר שהפורום היחיד שמאפשר לנו להציג את עמדתנו לפני השר והמנכ"לית הוא ועדת החינוך. אנחנו לא מבקשים לבחור מפמ"ר אלא רוצים לומר שהיה שינוי מבורך תחת הנהגתו של אדר. הדרך היחידה היא להשמיע את קולנו באמצעות הוועדה הזאת כי מסרבים להיפגש איתנו".

ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) יצא נגד התבטאויותיהם המאורגנות של המורים לאזרחות ואמר כי הנושא אינו קשור לדיון שנקבע.

שר החינוך השיב לדברים: "אני מגבה באופן מוחלט את החלטת מנכ"לית משרד החינוך ויש לי אמון מוחלט בשיקול דעתה. אינני אומר שלאיש (אדר כהן) אין זכויות ואין כישרונות, אך בסופו של דבר העניינים נשקלו בצורה הוגנת ותוך איפוק מרבי. לא תהיה פגיעה בנושא החשיבה הביקורתית כי אין רק אדם אחד שאמון על חשיבה ביקורתית. אין לי מושג מי יבחר במכרז להיות מפמ"ר אזרחות בעתיד, אבל אני מצפה למידה של כבוד כלפי ההחלטה שהתקבלה", סער ציין כי גם ד"ר צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר, החליט שלא לתת קביעות לכהן בגלל תפקודו אך הוא קיבל את עצת מנכ"ל המשרד דאז ד"ר שושני והחליט לתת לכהן שנת ניסיון נוספת כדי שעניינו יבחן פעם שוב.

סער אמר למורים "בינתיים אף אחד לא נגע בשערה משערות ראשכם ואתם מגיעים להתבטא כאן בחופשיות כמו במדינה דמוקרטית. לא כל המורים כפופים להתארגנות שלכם . יש מורים שמביעים את עמדתם ההפוכה משלכם".

מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן: "שנת הלימודים תפתח בצורה מכובדת לשמחת כולם. אנחנו עומדים על כך שהגננות יקבלו 36 שעות כפי שקיבלו המורות ב"אופק חדש" ושגננות יוח"א יצטרפו ל"אופק חדש". אחת המטרות שלנו בהקמת "אופק חדש" היתה שהטובים ביותר יהיו המחנכים של הילדים והנכדים שלנו. עד ה-27 בחודש יש לנו עוד משא ומתן עם משרד החינוך בנושאים שונים".

ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) התייחס לבעיות של החינוך הערבי: "הבעיות של החינוך הערבי הן נקודת התורפה של מערכת החינוך בישראל. יש אפליה מצטברת במשך עשרות שנים. הגיע הזמן שהשר יקבע תוכנית מערכתית גם בהיבט הפדגוגי וגם בהיבט הפיזי. אם אנחנו נתקדם זו תהיה ברכה לכלל מערכת החינוך - יעודד את ההשתלבות של הצעירים הערבים במערכת החינוך ובמשק וישפר את המצב של מערכת החינוך הישראלית בעולם". בנושא תוכנית המנהיגות אמר ברכה :"לשר החינוך יש את מערכת השיקולים שלו והתפיסה האידיאולוגית שלו. היה צריך להטמיע ערכים אחרים במערכת החינוך הערבית, כפי שמצאתם לנכון להכניס את מורשת הרב קוק למערכת החינוך הממלכתית דתית. רצוי לחזק את הנרטיב גם בקרב החינוך הערבי ולהתייחס גם לערכים אוניברסאליים ולא רק לאומיים".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד) בירך על השמירה העיקשת של שר החינוך על התקציב והביע מחאתו על כך משרד החינוך מכשיל את מהלך התקצוב הדיפרנציאלי בשלטון המקומי. "יש עיוות גדול מאוד שבו המועצות שאין להן תקציב צריכות לשלם אותם תקציבים על פרויקטים בחינוך כמו הרשויות החזקות. העמדה הזאת לא הגיונית, לא הוגנת ולא נכונה".

על כך הגיב סער "אני לא נגד תקצוב דיפרנציאלי- הכנסתי מדד סוציואקונומי ומדד של מרחק מהמרכז. אני רוצה את כל בתי הספר במחוז צפון לפני מחוז תל אביב אבל אני נגד התוכנית שהוצגה לי על ידי האוצר לתקצוב דיפרנציאלי כי עדיין לא הוגדר על ידי המדינה מהו הסל הבסיסי לכל תלמיד. מה שיקרה הוא שרמת החינוך תרד כי התוספת תינתן על ידי הרשויות עבור הבסיס.  אני חושב שזהו צעד מאוד מאוד מסוכן ואני חושב שאפשר ללכת לרעיון הזה רק לאחר שנגדיר מהו הסל הבסיסי שהמדינה נותנת לכל תלמיד, בינתיים אני מתנגד לתקצוב דיפרנציאלי".

ח"כ זחאלקה התייחס גם לסיורי המורשת בחברון, פיטורי מפמ"ר אזרחות, תמיכה באוניברסיטת אריאל  וניסיונותיו של שר החינוך להשליט ראיית עולם ימנית על מערכת החינוך. 

"הידע על שניים מראשי הממשלה החשובים שקיבלו החלטה היסטורית חשוב לכל המגזרים גם במגזר הערבי, אך הנחיתי למצוא גם תכניות ייחודיות למגזר הערבי", השיב סער והוסיף "אני מוביל את המערכת על פי דרכי ואין כוונה לחנך את התלמידים במגזר הערבי להצביע 'ליכוד', למרות שהייתי שמח מאוד אם היו עושים זאת. הייתי עושה עוול אם הייתי אומר שבמגזר הערבי לא צריך ללמוד על בן גוריון ובגין". הוא הדגיש כי אינו חש צורך להתנצל באף אחת מהסוגיות שהועלו על ידי הדוברים בדיון.

בהמשך הדיון הועלו טענות מצד ארגון הגננות והמחנכות, הסייעות בגני הילדים ובחינוך על תנאי העסקתן והתנאים בגנים שאינם לטובת הילדים.  

אתי בנימיני, יו"ר הנהגת ההורים הארצית התייחסה לטכנולוגית WI FI   וביקשה אישור ממשרד הבריאות לפני השימוש הגורף בבתי הספר. עוד הוסיפה כי יש לבדוק את כל מתקני הספורט בבתי הספר על מנת למנוע קריסת מתקנים נוספים.".

אריה מור, מנהל אגף בכיר לבטיחות במשרד החינוך, הודיע כי למעט ירושלים בה חסרים באופן קבוע מידי שנה 70 מאבטחים ובעיה ספציפית באילת ובבת ים המטופלות, אין בעיה אבטחה.

ממשטרת ישראל נמסר בדיון: "אנחנו נערכים בשיתוף פעולה מלא לפתיחת שנת הלימודים. התייצבות המאבטחים היא מעל 95%. בירושלים שוקלים להרחיב את ה'אבטחה המדלגת' (סיור ממונע בין אשכולות של גנים).  אם יהיו עוד גני ילדים לאבטח אנחנו נצטרך עוד תקציב. יש קושי לממש תקני מאבטחים בירושלים והגיע הזמן לראות בזה עבודה מועדפת".

רותם זהבי, ממונה בטיחות ארצית משרד החינוך: "הסיפור של מתקני סל הוא לא פשוט. יועץ בטיחות רגיל לא יכול לראות את הכשל הזה. הדבר הזה מחייב בדיקה ייעודית של מעבדה מוסמכת.  האחראי הוא הרשות המקומית ומדובר בבדיקה יקרה".

עירית לבנה, ממונה על הבריאות במשרד החינוך אמרה כי תהיה עדיפות אפשרות לאינטרנט חוטי במקומות בהם תינתן לכך אפשרות.

בהתייחסה לחינוך המיוחד אמרה מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר כי יש ניצול לרעה של ועדות ההשמה, מתוך 300,00 תלמידים, 200,000 תלמידים הגישו בקשות להכרה  כלקויי למידה.  כל מי שסורב עלי ידי הוועדות, הגיש ערעור. נוצרה כאן תופעה, שיש לה אחריות משותפת לכולנו שאסור לעשות בה שימוש לרעה".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ ד"ר עינת וילף (עצמאות) סיכמה את הדיון: "נמשיך לעקוב אחר נושא: שילוב הילדים בחינוך המיוחד; הגדלת התקנים בבתי הספר ובגנים; כניסת ילדים בלתי גמולים לגנים; הנוהל הפסול של הורה מחליף לסייעת בגן, תביעות הסייעות הרפואיות והעיצומים השקטים של המורים. היא הודיעה כי תמשיך לתת לעובדי ההוראה במה בוועדת החינוך גם בכנס הכנסת הבא ותקדם את: המאבק באלימות, זכויות וחובות התלמידים, נושא הבגרויות והאינפלציה בלקויי הלמידה.

ב-27.8 יתקיים סיור ועדת חינוך לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג במוסדות חינוך בבית שמש