​איה כורם, אפרים שמיר, אריאל הורביץ, דן תורן, ג'ולייטה ומיקה שדה היו רק חלק מהאמנים שהגיעו הבוקר לדיון בוועדת החינוך של הכנסת לדיון בהצעת חוק 'הגנה על זכויות אמנים במוזיקה'.  הצעת החוק שהוגשה על ידי יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ עמרם מצנע, ח"כ דב חנין וח"כים נוספים, עוסקת בחוזים הנחתמים בין חברות התקליטים והמנהלים האישיים לבין האמנים. בדברי ההסבר של הצעת החוק נכתב כי "המצב המשפטי בישראל כיום הוא של חופש חוזים כמעט מוחלט, מה שמאפשר לחברות התקליטים, מנהלים ומוציאים לאור להחתים אמנים צעירים על חוזים דרקוניים, לתקופות ארוכות, כאשר רוב ההתחייבויות מוטלות על האמן".

נציגי חברות התקליטים ניסו לאורך כל הדיון להציג את איה כורם כמקרה פרטי שאינו משליך על התחום כולו. אריאל הורביץ, מוזיקאי ומורה ברימון אמר בתגובה כי "המקרה של איה הוא בשום פנים ואופן אינו מקרה פרטי. קשה מאוד לפרוץ היום ויש בריחת מוזיקאים צעירים מהארץ".

איה כורם: "כל הזמן חוזרים על כך שאני היחידה שזה קרה לה. רוני בראון מחמיא לי על הקמפיין שעשיתי אבל אני לא עשיתי כלום, אני פשוט צודקת. הצעת החוק הזאת היא לא רטרואקטיבית והיא לא תיתן לי כלום. היא סיבכה לי את החיים כי כל מה שאני עושה בשנה האחרונה הוא לקדם את הצעת החוק. באים לספר לכם סיפורים שעיקרם הוא סיכון ההשקעה הפנטסטית באמנים. אני בעסקי המוזיקה 10 שנים אבל אני יודעת כמה השקיעו בי וכמה כסף חזר וכמה אני והקולגות שלי היינו צריכים לסכן.  אתה לא מקבל כסף על העבודה שלך ואתה מעניק לאנשים הללו נכסים של קניין רוחני שיניבו רווחים גם עוד 70 שנים לאחר מותי". עוד הוסיפה כי "אני לוקחת את האוצר הזה שיקר לליבי יותר מכל, אם  הוא לא מטפל בי נכון , אין לי שום דבר לעשות בקשר לזה. מערכת היחסים הללו בין אמן למשקיע לא הולכות לשום מקום, כשניסחנו את החוק הזה, הייתי בטוחה ותמימה שאף אחד לא יתנגד לדבר הזה.  ניסינו לנסח משהו שמגן על אמנים ולא פוגע בחברות התקליטים. בן אדם לא יכול לשבת בחוזה של 18 שנה בלי להשתחרר".

כשנשאלה על ידי רוני בראון ופנינה אדרי מדוע חתמה על החוזה ענתה כורם: "חתמתי כי אני מטומטמת ויש הרבה מטומטמים כמוני והחוק צריך להגן גם עלינו – לא רק על החזקים, לא רק על אלה שיכולים לשכור לוביסטים או חוות דעת משפטית של פרופ' גבריאלה שלו  (כפי שהזמינו חברות התקליטים).
רום דביר, נציג הסתדרות העובדים הודיע לאמנים כי מזכ"ל ההסתדרות אבי ניסנקורן תומך בהצעת החוק. "אף אחד כאן לא מטומטם , אתם פשוט לבד".
היוצר והמוזיקאי אפרים שמיר התרעם על דברי בעלי חברות התקליטים שאמרו כי מן הדיון נעדרים האמנים החשובים: "אני רוצה למחות על הניסיון שלכם", אמר שמיר, "להוריד מערכם של האמנים שנמצאים כאן בכך שאתם אומרים שהחשובים לא הגיעו. זה פחות או יותר הגישה שלכם כלפי האמנים – החזק מול החלש. אתם בעלי כישרון בתחום העסקים ובעלי כסף לממש יעוץ משפטי. הדיון הזה הוא לא על הליקון אלא על כל הצד שלכם וגם על מפיקים פרטיים. טמטום הוא לא נגד החוק. כולנו מטומטמים ואי אפשר העניש בן אדם מטומטם. אתם אשכרה נצלנים והגישה שלכם היא מתנשאת".

ג'ולייטה שהגיעה לתמוך בכורם ובהצעת החוק סיפרה לוועדה בדמעות: "אני חתומה לחוזה של 25 שנים. אני חתומה כבר שנתיים וחצי ובשנתיים וחצי האלה אני לא עבדתי אפילו פעם אחת. אמרו לי שאני לא מעניינת, שאין ביקוש לשירים שלי ושאני גם לא זמרת כל כך טובה. המנהל האישי שלי שעסוק כל הזמן עם זמר אחד, אפילו הציע שאני אהיה המזכירה שלו כדי שאשב כל היום מול הפרצוף שלו וזה יזכיר לו לטפל בי. כשפניתי אליו וביקשתי להשתחרר הוא ביקש פיצוי שמוזכר בחוזה ואמר לי שאקח בחשבון שאם אני עוזבת אותו אני לא אעסוק יותר במוזיקה כל חיי. זה האיום שקיבלתי".

לאחר דבריה אמר בראון: "ג'ולייטה שכנעה אותי שאנחנו צריכים להגן על אלה שנפגעים בצורה הזאת. בחיים שלי לא שמעתי על חוזה של 25 שנה.  אני חושב שהבעיה העיקרית כאן היא שמי שהציע את החוק הזה מנסה לנסח משהו שכוונותיו טובות אבל יוצא לו זבוב בלי רגליים ולא שומע. לא שותפנו בהצעה הזאת".

על כך אמר יו"ר הוועדה ח"כ מצנע, כי בראון וחבריו מוזמנים להציע לוועדה הצעות קונקרטיות לפתרון. "דעתי מתחזקת שיש כאן בעיה שצריך להתמודד איתה כדי שנוכל ליהנות מהיצירות וממוזיקה בישראל. אנחנו נקיים דיון נוסף בעוד שבועיים כדי להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה מהר ככל האפשר".

נוסף לח"כים מצנע וחנין, הגיע דיברו בזכות הצעת החוק ח"כ רות קלדרון, ח"כ סתיו שפיר וח"כ עיסאווי פריג' שאמר לנציגי חברות התקליטים: " אל תתבכיינו לי שאתם משקיעים כסף, אתם לא לשכת סעד, אתם עושים את זה עד שתמצאו את הגז, וכשזה יגיע אתם המלכים.  אתם לא יכולים להמשיך לשעבד את האמנים במוזיקה. הצעת החוק היא הכרחית".