ועדת החינוך דחתה את אישור תקנות צער בעלי חיים העוסקות בהמתת אפרוחים
יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ עמרם מצנע מאמר הבוקר (יום ב, 23.12.2013) בדיון לאישור תקנות צער בעלי חיים בנושא המתת אפרוחים והשמדת ביצי דגירה, כי הממשלה והכנסת אינן יכולות להחליט עבור האזרחים האם יהיו צמחוניים או טבעוניים, אך בהחלט יכולות להעלות לסדר היום ולהביא לידיעת הציבור את המחיר המוסרי שבאכילת מכל הבא ליד. "אני איני צמחוני או טבעוני, אך אין לי ספק שבדיון היום יש שאלות מוסריות וערכיות רבות". אישור התקנות נדחה עד לקבלת תשובות מפורטות ממשרד החקלאות בנוגע למכונות שתפקידן להמית את האפרוחים.
משרד החקלאות הביא הבוקר לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט את התקנות העוסקות בהמתת אפרוחים והשמדת ביצי דגירה במדגריות. מטרתן של התקנות לקבוע תנאים להמתת אפרוחים במדגריה לצמצום הסבל שנגרם להם בתהליך ההמתה, ולטיפול בביצי דגירה של עופות, אשר יוצרו במדגריה לצורך ייצור ביצי מאכל או בשר למאכל, לרבות בשלוחות הרבייה של עופות. בדיון עלה כי כ-4 מיליון אפרוחים זכרים שלא נתן לנצלם בתעשיית התרנגולות המטילות, ועוד כמה מיליוני אפרוחים פגומים שאינם משווקים לאכילה, מומתים מידי שנה במדגריות.
עו"ד אפרת אביאני, סגנית בכירה ליועצת המשפטית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר אמרה כי מדובר בתקנות חשובות שמסבירות פרקטיקה שמאוד חשובה בענף הלול. "ייצור ביצי מאכל וייצור בשר עוף למאכל מלווה בתהליך של המתת אפרוחים והוא חלק בלתי נפרד מהתעשייה. מבחינתנו כל אפרוח הוא בעל חיים שראוי להגנה ומחובתנו להסדיר את הנהלים גם אם דינו מיתה. ניסינו להגדיר בתקנות, באופן חסר תקדים ביחס לעולם, את ההגבלות החלות על המגדלים. אין כזאת חקיקה מפורטת בעולם ואם תאושר יהיה זה מהלך חדשני".
הממונה על צער בעלי חיים, עו"ד דגנית בן דב הסבירה: "קיימות שתי קבוצות של עופות – עופות לייצור ביצים ועופות כבדים יותר - הפטמים. בקבוצת המטילות אין מה לעשות עם האפרוחים הזכרים שבוקעים ולכן ממיתים אותם ביום הבקיעה. גם את הנקבות ממיתים לאחר שנתיים של עבודה קשה. אפרוחים פגומים שנועדו למאכל מומתים אף הם במדגריה".
עו"ד יוסי וולפסון מעמותת "תנו לחיות לחיות" פירט בפני הוועדה את שיטות ההמתה הנהוגות: השלכת אפרוחים חיים לאשפה, חניקה בגז, ריסוק ומעיכה ומוות במכת חשמל. "התקנות המוצעות מתחמקות לדבריו מהשאלה איך מותר ואיך אסור להמית אפרוחים בישראל. הסוגיות הקריטיות נשארות לשיקול דעתו של משרד החקלאות וייסגרו בהליכים בין המדגרות למשרד ללא כל בקרה ציבורית. החברה הישראלית צריכה להחליט בהליך דמוקרטי ,הוא מהו המחיר שאנחנו מוכנים לשלם". עוד הוסיף כי התקנות מאפשרות המתה בפחמן דו חמצני שהיא שיטה אכזרית שארגון השחיטה ההומנית שולל, אך אוסרות המתה בחנקן עליו המליץ הארגון. בנוסף אמר כי התקנות לא קובעות תנאים בסיסיים בנוגע למבנה מכונות ההמתה כגון מנגנון למדידת משך השהייה בתא במכונת המתה בגז, התרעה כאשר ריכוז החמצן עולה על המותר, מניעת התזה של אפרוחים חיים ממכונת הריסוק ועוד.
רעות הורן מעמותת 'אנונימוס' אמרה כי יש לפנות למדיניות צריכת מזון אחראית יותר. "זה לא בריא ומיותר ויש פה עוד קורבנות שאמנם הם מאוד קטנים ואין להם זכות הצבעה. אם נצמצם את צריכת התרנגולים בשוק הבשר ואם נמזער את כמות הבשר שאנו צורכים באופן ממשי, נגיע להצלחה במניעת סבל".
ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי האופציה של טבעונות היא בעיני המוסרית ואולי היחידה מבחינתי. האופציה של הטבעונות היא אופציה שהולכת ומתחזקת בעיני כאופציה מוסרית ואולי יחידה מבחינתי. אפשר להוריד את צריכת הבשר, אנחנו לא באמת חייבים לאכול בשר בכל יום. במסגרת הדיון הזה אנחנו צריכים לבחון היטב שאלות של חלופות- למה ממיתים? אילו מודלים מתקדמים יותר אנחנו ראויים לאמץ? ברמה השניה, צריך לבדוק איך ממיתים בצורה שמפחיתה את הסבל של בעלי החיי ולייצר מנגנונים שמפחיתים בצורה ניכרת את הסבל, כי זה המעט שאנחנו יכולים לעשות כרגע כל עוד לא הגענו למקום ראוי. את התקנות הללו אי אפשר לאשר בצורה הנוכחית, הן פרוצות לחלוטין ואי אפשר דעת איזה סבל אנחנו מאשרים".
ח"כ דב ליפמן (יש עתיד): "אנחנו צריכים להיות חברה למופת ואור לגויים ולא להעתיק משאר העולם. לאן הגענו שאנחנו כחברה מדברים על אופציות המתה של אפרוחים. בכובע הרבני אני שואל האם אלוקים באמת מאשר דבר כזה? האם באמת הגענו לתקנות שמצמצמות את הסבל? אם אנחנו רוצים לייצר חברה טובה יותר צריכים יכולים לייצר חלופות הומניות יותר".
ח"כ יפעת קריב (יש עתיד): התייחסה לעובדים במדגרות ושאלה האם מישהו דואג לבריאותם הנפשית לאחר שנים של עבודה שבמהלכה הם הורגים כל כך הרבה אפרוחים. – לדיון הזה יש ערך חינוכי. צריך לקיים פה דיון משמעותי יותר.
יו"ר הוועדה מצנע אמר בסיכום הדיון כי יקיים דיונים נוספים בתקנות לאחר בחינה נוספת והתעמקות של חברי הוועדה. כמו כן ביקש לקבל את התייחסות משרד החקלאות לקריטריונים הנדרשים מכל המכונות כגון כמה אפרוחים עלולים לצאת מכל מכונה חיים, משך הזמן העובר מפעולת סינון האפרוחים עד לרגע מותם והאם ניתן לקיים בקרה בזמן אמת על המכונות וכיצד ניתן לפתור את התקלות.
"אני חושב שנחוץ להביא לידיעת הציבור את המחיר שאנחנו כחברה משלמים כאשר אנחנו אוכלים מכל הבא ליד. יש לי הערכה גדולה מאוד לארגוני צער בעלי חיים שמציבים בפנינו את התמונה, ללא המאבקים שלהם לא היינו מגיעים לחוקים מתוקנים".
