​בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת החינוך בנושא הרחבת הנגישות האקדמית לערבים, דרוזים וצ'רקסים, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ עמרם מצנע (התנועה): "מניסיוני אני למד שסגירת הפערים בתוך החברה הישראלית הוא נושא מרכזי ולא רק מס שפתיים. מערכת החינוך היא המקום שבו נוצרים הפערים והמקום שבו ניתן לצמצם את הפערים ". הוא הוסיף כי הנתון המרכזי על פיו רק 50% מהמחזור המסיים את 12 שנות הלימוד במגזר הערבי זכאי לתעודת בגרות, ומתוך ה50% הללו, כ-25%-30% זכאים לתעודת בגרות המאפשרת כניסה לאקדמיה, מהווה בעיה רצינית שיש להתמודד עמה".

 

פרופ' מנואל טרכטנברג יו"ר הות"ת הציג בפני חברי הכנסת והמשתתפים, ביניהם נציגי מוסדות אקדמיים, ארגוני סטודנטים וארגוני הורים, את פעילות המל"ג ואמר כי התוכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר הערבי, אשר הוקצבו עבורה 600 מיליון שקלים לתקופה של שש שנים, נעשתה מתוך ראייה מפוכחת ומתוך ידיעה שמדובר בנושא חשוב הדורש טיפול מעמיק. "הקדשנו כשנתיים להבנת הנושא ולהכנת תכנית כוללנית לטיפול. יש כיום כ- 8000 צעירים ערבים שלומדים בחו"ל – בירדן ובמדינות אחרות. הנתון הזה מעיד על כך שהם רוצים ומסוגלים ללמוד באקדמיה, אך בגלל חסמים מסוימים לא מצאו את עצמם בישראל. עלינו חובת ההוכחה למצוא את הכלים לשלבם בלימודים כאן בארץ", אמר פרופ' טרכטנברג. עוד הוסיף כי הוא מקווה שבתום יישום תכנית זו תפעיל הממשלה תכנית נוספת להטמעת שוויון ההזדמנויות בהשכלה הגבוהה למגזרים המדוברים.

 

מן הנתונים שנאספו במהלך תהליך הלמידה של המל"ג ושהוצגו על ידי מרב שביב, סמנכ"לית תכנון ומדיניות במל"ג, עלה כי כ-23% מהמגזר הערבי עומדים בתנאי הסף של האוניברסיטאות, לעומת 46% מהמגזר היהודי, כן קיים פער של כ-100 נקודות בפסיכומטרי בממוצע לטובת הנבחנים במגזר העברי. עוד עלה כי רק 12.5% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון הם ערבים: כ-25% במכללות לחינוך, 12% באוניברסיטאות , 9% במכללות האקדמיות ו-8% באוניברסיטה הפתוחה.  כ-42% לומדים רוקחות, 36% סיעוד, 25% חינוך ו-22% רפואה. בתחומי הנדסה, עסקים וניהול וחקלאות שיעור ההשתתפות של המגזר הערבי נמוך במיוחד.  שיעור בוגרי תואר ראשון במגזר הערבי עומד על 9.5% בלבד ומגלם למעשה תופעה נרחבת של נשירה וגרירת לימודי התואר הראשון. עוד עלה כי שיעור הנשירה במעבר משנה א' ל-ב' עומד על 15% לעומת 11% במגזר היהודי ורק כ-36% מהסטודנטים הערבים מסיימים את לימודיהם בזמן התקני לתואר לעומת 53% מהסטודנטים היהודים.

שביב הציגה את הדרכים ליישום התוכנית, ביניהן: איתור ייעוץ והכוון לאקדמיה עוד בשלב התיכון, מתן תמריצים למצטיינים במכינות הקדם אקדמיות, הקמת מערך תמיכה בסיסי בסטודנטים בני מיעוטים בשנה א', צמצום הנשירה של סטודנטים בני מיעוטים בשנה הראשונה באקדמיה וכן גידול במספר הסטודנטים בני המיעוטים בתחומי לימוד מועדפים. השלב האחרון יעסוק במתן הכוון תעסוקתי להשתלבות הסטודנטים בני המיעוטים בשוק העבודה ובמתן מלגות לתארים מתקדמים ולסגל. (מצ"ב מצגת המל"ג).

 

פרופ' טרכטנברג הוסיף כי הוקמה קרן מלגות בשיתוף הפילנתרופיה היהודית: "מצאתי אוזן קשבת והתלהבות רבה בקרב הקהילה היהודית בניו יורק ובלונדון לעניין זה. מדובר במסר מאוד ברור שהחברה הישראלית היא אחת על כל מגזריה וכשיהדות העולם תורמת לישראל היא תורמת לכלל החברה בישראל".

 

ח"כ חנין זועבי (בל"ד), אמרה בתגובה לדברי פרופ' טרכטנברג כי קיים יחס מפלה במתן המלגות הקיימות, כגון תנאי קבלה הדורשים שירות צבאי היוצרים אפליה כלפי האוכלוסייה הערבית ויש צורך לשנות את המדיניות של מתן המלגות. עוד הוסיפה כי הממשק בין תעסוקה והשכלה חשוב מאוד, בעיקר לנשים הערביות שנשארות בבית. " אם ההשכלה הגבוהה לא נותנת אפשרות למימוש עצמי אז הנשים לא תרצנה לצאת לעבודה, חסמי התעסוקה מהווים חסמים להשכלה הגבוהה".

 

ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד) הצביע על בעה נוספת והיא תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה לדבריו יש לפתוח מספר דלתות לאקדמיה. "אני נגד כל פשרה בלימודים, אני בעד לעלות את הרמה, אבל צריך לתת הזדמנות. לפעמים הדבר הכי לא צודק הוא השוויון, השוויון הקיים בשער האוניברסיטה של תנאי קבלה שווים לכולם הוא הכי מפלה שיש. אני מציע לפתוח את נושא הקבלה לאוניברסיטה לעשות אותו שוויוני יותר במהות ולא בצורה, לעשות אותו צודק יותר".

 

ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל): "אי אפשר להתחיל בהשכלה הגבוהה, העניין מתחיל בגן, בבית הספר היסודי ובתיכון. אחת הבעיות הנוספות היא מה שאנחנו קוראים לו החינוך לקריירה, ההכוון המקצועי, החסר בבתי הספר הערבים".

 

פרופ' מנואל טרכטנברג התייחס לדברי המשתתפים ואמר "אנו לוקחים לתשומת ליבנו את הדברים שנאמרו, אני בהחלט מקבל את הגישה ששוויון פורמלי יכול להיות ההפך בפרקטיקה בהינתן ההטרוגניות הקיימת באוכלוסייה, שוויון אמיתי כרוך בדיפרנציאציה של כלים. אין טעם בתכנית כזו אם היא לא לטווח ארוך. תפקידה של הכנסת לדאוג שלאחר שתגמר התכנית הרב שנתית תמצא תכנית רב שנתית נוספת". לבסוף אמר כי "אין במדינה מקוטעת כשלנו עוד מרחבים שבהם יכולים לבוא יחדיו כל חלקי החברה הישראלית, כשמה שקובע הוא מה שיש לך "בין שתי האוזניים" והרצון לחתור לאמת המדעית. אנו צריכים לחזק את מערכת ההשלכה הגבוהה כדי לחזק את העתיד של מדינת ישראל".

 

יו"ר הוועדה ח"כ עמרם מצנע סיכם את הדיון ואמר כי חברי הכנסת התרשמו לטובה מהתוכנית הרצינית של המל"ג בדבר הרחבת נגישות האקדמיה לאוכלוסייה הערבית בישראל. עוד אמר כי ועדת החינוך תקיים פעילות מיוחדת עם משרד החינוך בנושא חינוך בביה"ס במגזר הערבי כמסיר חסמי כניסה לאקדמיה. בנוסף תקיים הוועדה דיון נפרד על תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה לכל הנרשמים ולמועמדים ערבים בפרט.