יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין חיים ביבס, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ראש עיריית חולון מוטי ששון וסגן ראש עיריית תל אביב אסף זמיר, השתתפו היום בישיבה בוועדת החינוך בנושא תקצוב דיפרנציאלי ברשויות המקומיות. לדיון הגיעה גם מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן שהודיעה כי משרד החינוך פועל מאז כניסתו של שר החינוך שי פירון לתפקידו ליצירת סל אחיד לתלמיד עליו יתווספו תוספות דיפרנציאליות.   "אנחנו עושים עבודה מקצועית בצוותי עבודה יחד עם משרד האוצר ומנסים לייצר מודלים שיתמודדו עם הפערים ההולכים וגדלים במערכת החינוך. דיברנו עם השלטון המקומי ואנחנו מקדמים את התפיסה שאחריות המדינה לחינוך צריכה להיות גם ברשות החזקה וגם ברשות החלשה. המדינה צריכה להיכנס למקומות בהם תקציבי הרשות לא מספיקים. בעתיד לא תהיה חלוקה שוויונית בכל דבר ועניין". עוד אמרה כי המשרד פועל לייצור שקיפות וכשהמלאכה תושלם נופתע לגלות שהפערים גדולים עוד יותר. מצ"ב מצגת שהציג דודי מזרחי מנהל אגף תקציבים וכלכלה במשרד החינוך בה מוצגים הפערים במערכת החינוך במבחני המיצ"ב, ה-TIMMS, PIRLS ופיזה. 

 

חיים ביבס יו"ר מרכז שלטון מקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות אמר כי מרכז השלטון המקומי וכלל ראשי הרשויות בישראל תומכים בשוויון הזדמנויות מלא בחינוך. בצד זה המדינה, לדבריו, צריכה לקבל החלטה על תקצוב סל חינוך אחיד ובסיסי לכל ילד בישראל ועל הבסיס הזה להוסיף תוספת תקציב דיפרנציאלית שתיטיב עם הרשויות הפריפריאליות והמוחלשות. "ללא סל אחיד לכלל הרשויות לא יוכלו הרשות האחרות להעניק את השירותים הבסיסיים בחינוך ויאלצו שלא ברצונן, להגדיל את הארנונה והמיסים העקיפים כדי להימנע מפגיעה ברמת החינוך לתושב. לא נוכל להסכים למצב זה ולכן מחובתה של המדינה לקבוע סל חינוך אחיד ועליו תקצוב דיפרנציאלי".

 

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת אמר כי הפער בחינוך אינו נובע רק ממשאבי משרד החינוך. אלא בהכנסות ארנונה בכל רשות ורשות. "בתל אביב מושקע בילד בחינוך פי שלושה מאשר בירושלים. מה שמייצר את הפערים בחינוך זה הפערים העצומים בהכנסות הפנימיות ברשויות המקומיות. צריך לראות מהם הפרויקטים החזקים ברשויות המקומיות המבוססות וליישם אותם גם ברשויות החלשות". 

מוטי ששון, ראש עיריית חולון: "אני מוציא  125 מיליון רק לחינוך הפורמלי ועוד 77 מיליון לחינוך הבלתי פורמלי. כמה אפשר עוד להעמיס על המערכת?. אם ייקחו מאיתנו תקציבים לטובת הרשויות החלשות, המשמעות היא שלא יהיה לנו מאיפה לממן תוכניות חינוכיות חיוניות עבור התושבים שלנו. אל תתערבו בכסף שלנו".

 

יו"ר ועדת החינוך ח"כ עמרם מצנע ומי שהיה ראש עיריית חיפה וראש ועדה קרואה בירוחם אמר : "ניתנה לי הזדמנות להיות ראש עיר של חיפה וגם של ירוחם ואני אומר לכם שזה פשע שאנחנו לא מתמודדים עם שיוויון הזדמנויות. מה שלמדתי זה שאם אתה משקיע בתוכניות חינוכיות הרמה של ילדי ירוחם אינה פחותה מרמתם של ילדי חיפה החזקה".  הוא הוסיף כי יש רשויות חלשות במדד סוציואקונומי 1-3 שאינן מסוגלות להשלים את המאצ'ינג ולכן אינן ממנות בעלי תפקידים הכרחיים כגון יועצים חינוכיים, פסיכולוגים ועוד.

 

סגן ראש עיריית תל אביב אסף זמיר פנה  למשרד החינוך: "אם הבסיס יהיה נמוך ממה שהוא היום, תיצרו למעשה מציאות של חוסר שאנחנו נצטרך למלא.  גלגלתם את הצורך לפתור את הפער על ראשי הרשויות. אתם עושים את זה מתוך הבנה שלא נעמוד בפרץ של התושבים ונשנה סדרי עדיפויות. זה עוד סממן לכך שהמדינה מתנערת מאחריות. הדיון הוא לא האם יש צורך בתקצוב דיפרנציאלי אלא מממן את צמצום הפערים וכיצד?"

 

איתן אטיה, מנכל פורום ה-15: "פורום ה-15 מעולם לא התנגד לתקצוב הדיפרנציאלי. זה תפקידה של המדינה לקחת את כספי מס ההכנסה ולחלק אותם בצורה שתייצר השוואה חברתית, מעבר לדיפרנציאליות שקיימת היום. המחלוקת היא על הדרך. אנחנו יוצאים נגד הגישה שבאה מאגף התקציבים של משרד האוצר, לפיה ימשכו את התקציבים, והרשויות הן אלה שיאלצו להשלים את הפער מתוך כספי הארנונה".

 

נועה היימן רפרנטית חינוך באגף התקציבים במשרד האוצר: "תקציב משרד החינוך הוא המשמעותי ביותר  - זוהי התשומה המרכזית בחינוך הממומנת במלואה על יד משרד החינוך ושם אנחנו רוצים לייצר דיפרנציאליות. יש שני אלמנטים לשקיפות שצריכים להתקיים היום. אין לנו תמונה מלאה לגבי היקף התקצוב והפערים בתקצוב בין חזקים לחלשים ובין מגזרים.  ויש קושי רב באיסוף וגיבוש הנתונים. משרד החינוך קרוב לסיום העבודה ואנחנו מקווים שהנתונים הללו יוצגו בקרוב. נראה  את הפערים ולא נוכל להישאר אדישים".

 

בדיון השתתפו חברי כנסת רבים שהציגו עמדתם בעד התקצוב הדיפרנציאלי ביניהם: שמעון אוחיון, ג'מאל זחאלקה, מוחמד ברכה, מסעוד גנאים יוני שטבון, יעקב אשר, משולם נהרי ויצחק כהן.

 

יו"ר הוועדה עמרם מצנע סיכם את הדיון רווי היצרים ואמר: "כולם מסכימים שהמציאות היום היא בלתי נסבלת והעובדה היא שאין שוויון הזדמנויות ויש פערים גדולים מאוד בחלקי האוכלוסייה במדינת ישראל. כולם מסכימים לתקציב דיפרנצאלי עד שזה מגיע לפתח הדלת, אבל בנשימה אחת כולם גם עושים תקצוב דיפרנציאלי בתוך הרשות שלהם – בין דרום תל אביב לצפון תל אביב לדוגמא -  כי צריך להביא את כולם למישור אחד בסוף שנת הלימודים.  החברה הישראלית משלמת בשל הפערים בחינוך מחירים חברתיים וכלכליים בלתי נסבלים. נמשיך לעקוב, וללוות כדי שהדברים ייושמו. נקיים דיון נוסף כאשר משרד החינוך יהיה מוכן עם תוכנית העבודה".   

​