ועדת החינוך, התרבות והספורט התכנסה היום לדיון נוסף בתיקון לחוק הקולנוע. במוקד הדיון עמדה שאלת הלקטורים (קוראי התסריטים) ומידת עצמאותם, וכן 'מסלול הסיוע הנוסף לסרט'. על פי הצעת החוק, השר רשאי לקבוע לאחר התייעצות עם מועצת הקולנוע ובאישור הוועדה כי סכום בשיעור שלא יפחת מ-15% מתקציב הקולנוע ושלא יעלה על 20% מהתקציב, יוקצה בין היתר למי שאינו מוסד ציבור שהפיק סרט ישראלי שזכה להצלחה מסחרית בהתאם למידת הצלחתו ובלבד שהסרט הופק בלא סיוע למוסד ציבור; או למי שאינו מוסד ציבור המסייע להפקת סרטים ישראליים לשם השאת רווחים בעד סרטים שטרם הסתיימה הפקתם. מנכ"ל משרד התרבות יוסי שרעבי הסביר כי מדובר במהלך שנועד לתת לציבור משקל דומה למשקלם של הלקטורים בקביעת מענק היצירה.

עו"ד עדנה הראל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה התייחסה לשני הנושאים ואמרה: "אין הצדקה להעברת חלק מתקציב הקולנוע לסרטים שהצליחו מסחרית. ניתן לסייע לסרטים כאלה באמצעות הקלות מס כפי שקיים במדינות מסוימות בעולם. סך התקציבים שמקובל לתשתית בתחום התרבות בעולם הוא אחוז אחד מהתקציב, ובישראל אנחנו רחוקים מכך. לכן לקחת כסף שהוא גם כך מצומצם ולגזור לצרכים מסחריים הוא דבר לא נכון לעשות". לגבי מועצת הקולנוע אמרה עו"ד הראל כי "אם המועצה לא תחוזק באופן ממשי מבחינת העצמאות של חבריה היא תהיה גוף לא רציני והעובדה שמאגר הלקטורים נמצא תחת סמכותה יהיה לא אחראי".

דורית ענבר, מנהלת הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה  אמרה כי ככל שזה נוגע למאגר הלקטורים –"הטענות בדבר חוסר ייצוג של אוכלוסיות מסוימות תוקנו כבר באופן מסיבי במבחני התמיכה משנת 2014 וכל הקרנות עומדות בזה לעילא ולעילא". לטענתה, למרות הרצון לשקיפות ולייצוג הולם לכל המגזרים, הצעת החוק הנוכחית משאירה פתח ליצירת מאגר לקטורים מוטה ולא איכותי וכתוצאה – לפגיעה בפלורליזם".

כתריאל שחורי, מנכל קרן הקולנוע הישראלי: "אני נדחיתי על ידי אותה קרן שאני מנהל לא פעם אחת.  הסלקציה היא קשה ואכזרית מאוד בגלל מחסור בתקציבים ולא בגלל הטיה תרבותית כזאת או אחרת.  כיום המבנה של הלקטורים מגוון מאוד והם מייצגים את כל הציבור. לפחות 36% מהלקטורים מייצגים את הפריפריה ו-40% הם נשים". עוד אמר: "בקולנוע הישראלי הושקו למעלה מ450 מיליון ₪ כספים שמקורם מחוץ לישראל. בלי זה הקולנוע הישראלי היה נראה אחרת לגמרי. כאשר נקבל דימוי  כמו של ארדואן המצב יראה לגמרי אחרת".

ח"כ מיקי רוזנטל: "סיוע לסרט שהצליח אינו הגיוני. מדובר במסלול עוקף קרנות. חלק מהמימון לקולנוע הישראלי מגיע משותפויות זרות ומפיקים בארץ דיווחו שמפיקים בחול אמרו שהם לא ישקיעו בהפקות בארץ אם תהיה התערבות של הממשלה. תעשיית הקולנוע לא שייכת למשרד התרבות אלא למשרד הכלכלה. אם אתם רוצים להקים מאגר לקטורים עשו זאת לא באמצעות שליטה פוליטית".  

ח"כ תמר  זנדברג הוסיפה, "תחום אמנותי נשען על שתי רגליים – מסחרית-ציבורית ואמנותית ולפעמים התחומים הללו משתלבים.  אם יעבירו 15% מתקציב הקולנוע לסרטים שהצליחו מסחרית זה יהיה ממש לקחת מהפה של היוצרים הצעירים ולהעביר לאלה שכבר מרוויחים כסף". עוד שאלה זנדברג, בפרפראזה לדברי השרה רגב על התאגיד: "מה שווה מאגר לקטורים אם אי אפשר לשלוט בו?".

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט ח"כ יעקב מרגי אמר למנכ"ל משרד התרבות כי לא הצליח לשכנע את ועדת החינוך בנחיצותו של 'מסלול סיוע נוסף לסרט': "אני לא מבין את ההיגיון בסעיף בפרט כשמדובר בתקציב כולל כל כך זעום". מנכ"ל המשרד שרעבי אמר כי בכוונת המשרד להביא גם כסף תוספתי לצורך יישום החוק. הוועדה תתכנס שוב מחר לדיון המשך ולקריאת סעיפי החוק.

​