מנכ"ל "זוגלובק" פיני קמרי, השתתף הבוקר בדיון בוועדת החינוך בנושא צער בעלי חיים והתעללות בעופות במשחטת "זוגלובק". הדיון נקבע בעקבות תחקיר "כלבוטק" שחשף את ההתעללות בעופות בדרכם לשחיטה. קמרי הודיע בפתח הדיון כי "הביע צער על התמונות שנראו בתחקיר. מדובר בתמונות חריגות וטיפלנו בנחרצות בבעיות. החלפנו את המכונה למרות שמדובר במכונה תקנית ומאושרת. האחריות שלנו היתה להחליף בעקבות הביקורת הציבורית ועברו לתהליך מבוקר יותר וידני יותר. בחנו את כל הכלובים ואנחנו מקבלים אישור מהגורמים המפקחים על כל כלוב לפני שנכנס לפעולה. אנחנו בעד התקנות למען בעלי החיים ונעשה כל מה שצריך כדי למנוע מקרים כאלה". עוד אמר שהוגדל מנגנון האכיפה והוגברו ההכשרות לעובדים.

 

רעות הורן מעמותת אנונימוס סקרה את ממצאי התחקיר והצביעה על הבעיות בהתקנות תקנות צער בעלי חיים: "מעבר לסיפור של זוגלובק יש כאן בעיה רצינית. בכל המתקנים החקלאיים יש עבירות בוטות ואנחנו מטפלים בהן והדברים חוזרים על עצמם שוב ושוב.  התקנות להגנה על בעלי חיים במשקים חקלאיים כמעט לא מתקדמות וחיות המשק אינן זוכות להגנה. יש ניגוד אינטרסים מאוד חזק שמשרד החקלאות צריך להגן מצד אחד על החקלאים ומצד שני על החיות מהן הם מתפרנסים. תקנות רבות שאושרו בוועדת החינוך שוכבות על שולחן שר החקלאות ומחכות לחתימתו". רונן בר, תחקירן "כלבוטק" הוסיף ואמר כי "לצרכן שאוכל את הביצה או את השניצל יש זכות לדעת מה עבר על בעלי החיים בדרך לשחיטה".

 

ד"ר נדב גלאון מנהל השירות הווטרינרי ממשרד החקלאות הגיב על הטענות: "אין ספק שהכתבה קשה לצפייה, יחד עם זאת צריך להבין שמדובר בתעשיית מזון והרוב המוחלט של תושבי ישראל מעוניין לצרוך חלבון מן החי ולכן בעלי החיים החביבים עלינו נשחטים למזון. בישראל נשחטים כ- 200 מיליון עופות מידי שנה ולכן התהליך הוא תהליך תעשייתי. משרד החקלאות עושה לא פחות מכל משרד מכובד במדינות מערביות מתקדמות, אך למרות הפיקוח קורות תקלות ויש לטפל בהן". בהתייחסו לטענות נגד אכזריות המיכון אמר גלאון כי כאשר המיכון תקין לא מתרחשות תקלות ולא נתפסים בו בעלי חיים. "מיכון עדיף על עבודה ידנית. מדובר בשעות עבודה מרובות והעובדים אינם עובדים שגמרו אוניברסיטה. אם המיכון תקין יש לו יתרון –קשה להכניס במשך 10 שעות עופות למכונה בידיים".  עוד התייחס לזמני השינוע של העופות מרגע יציאתם מהלולים ועד לשחיטה ואמר כי "בגדול ההובלה כפי שבדקנו, עומדת בתנאי החוק". בהתייחסו לבקשה להעביר את סמכויות הפיקוח על חיות המשק למשרד להגנת הסביבה אמר כי "מדובר בהזיה ישראלית בלעדית. אין מדינה אחת מפותחת בעולם שעשתה זאת. ברור לגמריי שאם יעבור למשרד שכל האינטרס שלו לשמור על רווחתם של בעלי החיים תפגע בריאותם או שיפגע הביזנס". הוא סיים ואמר כי "זה נכון שכשמגדלים בעלי חיים לצורך שחיטה ומאכל זה לא נראה כל כך טוב כמו הכלב החמוד שלנו בסלון".

 

עו"ד גריס ג'ריס גנטוס מהלשכה המשפטית במשרד החקלאות סקר את הפעילות המשפטית של המשרד ואמר כי תיקי צער בעלי חיים נמצאים בקדמת הבמה ומקבלים קדימות.  "תיק "אדום אדום" טופל על ידנו בחומרה רבה והוגשו כתבי אישום חמורים מאוד. למקרה זוגלובק  איני יכול להתייחס כי נמצא בחקירה משטרתית". עוד אמר  "מ-2012: נפתחו במחלקת התביעות 151 תקיים חדשים בעבירת חוק צער בעלי חיים, מתוכם הוגשו 22 כתבי אישום וביתר הוטלו קנסות מנהליים.  בסה"כ הוטלו קנסות מנהליים בסך למעלה מ- 800 אלף ₪. אנחנו מנהלים את התיקים שלנו בבית המשפט ולא בתקשורת". עו"ד גנטוס הוסיף כי לא תמיד בית המשפט רואה עם משרד החקלאות עין בעין את חומרת הבעיה ואת רמת הענישה המחמירה שמשדו דורש, אך לדעתו התיקים הללו דורשים ענישה בפועל. "בית המשפט מתחשב בצרכים ובנסיבות המיוחדות של כל נאשם ונאשם. רמת הענישה עולה שלב אחרי שלב ולא בבת אחת". דגנית בן דב הממונה על חוק צער בעלי חיים בשירותים הווטרינרים הודיעה כי הליך כתיבת התקנות מתקדם "אנחנו בישורת האחרונה של התקנת התקנות". לשאלת יו"ר הוועדה מדוע התהליך לוקח מן רב, ענתה בר כי הרעיון הוא לעשות עבודה מקצועית.

 

עו"ד יונתן שפיגל מ"תנו לחיות לחיות": "הטענה של ד"ר גלאון שזאת הזיה ישראלית היא מגמתית. האיחוד האירופי השלים את תהליך ההפרדה בין מי שדואג לחקלאים למי שדואג לרווחת בעלי החיים וכך גם ביפן.  האוכלוסייה החלשה ביותר צריכה לקבל הגנה של המשרד הממשלתי האחראי.  אני חושב שנכון יהיה לקדם את החקיקה ולתקן את העוול ההיסטורי הזה שכולם מודעים אליו אבל אינטרסים כלכליים מונעים את השלמת המהלך הזה".

 

ח"כ דב חנין (חד"ש):  יש לי ביקורת קשה על מפעל זוגלובק אבל יש מקומות נוספים בהם התמונה היא קשה מאוד. ללא ספק יש ניגוד אינטרסים חמור ומשמעותי ביחס לצער בעלי חיים". ח"כ חנין התייחס לדברי ד"ר גלאון ואמר: "אתה איש משרד החקלאות ממונה על צער בעלי חיים ואתה מדבר איתנו על עלות מול תועלת. ייצגת בדבריך באופן מאוד מרשים את המפעל שעבר על החוק. לא ראיתי עוד עובדי מדינה שמתגייסים באופן כה משכנע על חשודים ועל אנשים שלכאורה פעלו בניגוד לחוק. אנשי משרד החקלאות צריכים לקדם את החקלאות והתעשייה ולהגן על האינטרסים שלהם, וענייני צער בעלי חיים נופלים בשוליים" .

 

אבשלום דולב ארגון המשחטות התעשייתיות: "שיפור מצבם של בעלי החיים בדרך למשחטה יעלה להערכתנו את צריכת העופות בארץ. עוף שמגיע רגוע לבית השחיטה יוצר בשר הרבה יותר טעים עם מינימום פגיעה ברווחת העוף. אכיפת תקנות וטיפול הולם בעופות יוביל לתפוקות גבוהות יותר שיורידו עלויות ".

 

ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) המשמש גם כיו"ר הלובי החקלאי: "יש לי רפת צמודה לבית ועם הריח הזה אני קם כל בוקר, אין לי שום בעיה עם זה. ב-2007 התרחשה הרפורמה במשק החלב והחיוב להקים "חצרות קיץ" לרווחת הפרות ובריאותן. מבחינתנו כרפתנים זו היתה הוצאה של למעלה ממיליון שקלים, כביכול הוצאה בלתי הגיונית. אבל מצד שני, במבחן התוצאה, איכות החלב והתפוקה פר פרה השתפרו לבלי הכר. אני מברך על התחקיר, אבל החכמה היא שגם כשרואים תמונה מסוימת- יש לשמור על האיזונים הכוללים. מה שנדרש מאיתנו כח"}כים הוא לנסות לסייע לעוסקים בעניין על ידי תיקון תקנות, הגדלת הקנסות על עבירות של צער בע"ח. לא יעלה על הדעת שעל שישה מקרים  של צער בע"ח יהיה קנס של 1000 שקל בלבד. זה מיצרף אינטרסים, כולם רוצים לתקן את המציאות וצריך להבין שבסך הכל רווחה לבעלי החיים מייצרת מוצר איכותי יותר".

 

ח"כ רות קלדרון (יש עתיד): "היהדות הדגישה את המושג צער בעלי חיים. אנשים רוצים לאכול חלבון מהחי אבל גם להיות בני אדם מוסריים. להגיד תעשיית מזון זה להגיד משהו מפלציות.. אסור לנו לאבד את הרחמים בתהליך הובלת בעלי החיים לשחיטה. צריך להפריד בין הרשות ששומרת החקלאות לרשות ששומרת על החיות. לאנשים חשוב יותר להיות בני אדם מאשר לאכול שניצל". 

 

ח"כ דב ליפמן (יש עתיד): "אני מרגיש ששמעתי היום סתם תירוצים. זה ברור שמשרד החקלאות נכשלים בפיקוח. 70 הפקחים לא מסוגלים לעשות מה שהארגונים מסוגלים לעשות זאת. אנחנו חייבים להיות חברה למופת ואור לגויים ולכן לא מקובל התירוץ שבארץ הטיפול הוא כמו במקומות אחרים. צריך להעביר את הפיקוח למשרד לאיכות הסביבה. הגיע הזמן שנגיד שיש בעיה וצריך לטפל בנושא".

 

ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד-ביתנו): "אני משבח את העמותות שמטפלות בבעלי החיים. 48 מדינות מערביות מתנהגות אותו דבר בעניין הזה. הלוואי והטיפול וההיענות של משרד החקלאות הייתי רואה אותם גם במקומות אחרים". עם זאת אמר שיש להקפיד על חוקי צער בעלי חיים.

 

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "התחקיר שנחשף במקרה של זוגלובק מצביע על התעללות שיטתית ולא איזה לקונה או מעידה שצריך להראות איך מתקנים אותה. זה מצביע על כך שהמערכת מתעללת בבעלי חיים  ולכן צריך לשאול האם צריך לתת לחתול לשמור על השמנת או להעביר את הסמכויות למשרד להגנת הסביבה".

 

ח"כ חמד עמר (הליכוד ביתנו):  "אני מציע לבקר שם במפעל ולבדוק האם תוקנו הליקויים שראינו בסרט. שר החקלאות הוא מצוין ואנחנו יכולים לראות את הבעיה כפתורה".

 

ח"כ יפעת קריב (יש עתיד): "מחובת ועדת החינוך לדרוש ממשרד החקלאות את שחרור התקנות".

 

יו"ר ועדת החינוך ח"כ עמרם מצנע סיכם את הדיון: "אין מספיק התלהבות ורצון אמיתי מצד משרד החקלאות לקחת את הנושא הזה ולעסוק בו בכל כובד משקלו . הוועדה תזמן את שר החקלאות בהקדם שייתן דין וחשבון על התקנות שלא הוגשו עדיין לאישור הוועדה. הדרישות שלנו יהיו ללא התפשרות על מילוי התקנות והחוקים ולא לפגוע סתם בחיות לפני שהן מגיעות לסוף חייהן. נתגייס כולנו כדי לטפל בבעיות וניתן לערכים נורמטיביים להיות חלק מחיינו. אפשר בהחלט להתקדם ולהגיע לתוצאות חשובות בלוח זמנים סביר".

​