הפורום הבין-אוניברסיטאי מתנגד לבקשת הארגונים למען בעלי חיים להעמיד שופט בדימוס בראש המועצה לניסויים בבעלי חיים. לטענת החוקרים, המהלך יפריע לעצמאות האקדמית של החוקרים. פרופ' אבינועם רכס: "החוקרים זקוקים לשקט כדי לחקור".
בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת החינוך בנושא ניסויים בבעלי חיים הגיש פרופ' גון פילבר, יו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום הרפואה, עצומה עליה חתומים כ-1373 מדענים מתחומי מדעי החיים והבריאות, המפרטת את האיום על המשך המחקר הרפואי. לטענת פרופ' פילבר: "בשלב זה אין תחליף לניסויים בבעלי חיים ותחום הרפואה זקוק לניסויים על מנת לפתח תרופות למען בעלי חיים ולמען שיפור איכות החיים של בני האדם".
עו"ד יונתן שפיגל מ"תנו לחיות לחיות" הציג מצגת ואמר כי הוויכוח המוסרי העמוק שקיים בעולם ובישראל הוא על עצם קיומם של ניסויים בבעלי חיים. לטענתו, יש אמצעים שאינם מקדשים את המטרה ואף קיימים היום חוקרים מובילים שחלקם ביצעו בעבר ניסויים בבעלי חיים, הטוענים שהמחקרים הללו לא מועילים. שפיגל הציג ממצאים מדוח מבקר המדינה משנת 2011, וזכה להערות ביניים רבות מצד החוקרים שטענו שאין מדובר בנתונים עדכניים ושהמצגת מסלפת את האמת. עיקר טענתו היתה על חוסר השקיפות הקיימת במועצה לניסויים בבעלי חיים שאינה מאוזנת והרכבה יוצר עדיפות לחוקרים ולמדענים התומכים בניסויים בבעלי חיים. דרישתו היתה ליצור שקיפות ולהעמיד בראש המועצה שופט בדימוס במקום איש מקצוע: "יש להכפיף את המדע למוסר ולא המוסר למדע", אמר עו"ד שפיגל.
נשיא מכון ויצמן פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון וייצמן למדע: "אנחנו הופכים להיות אנשים מודאגים משום שאנחנו חוששים שלא נוכל יותר לרפא בני אדם במדינה הזו. ההיסטוריה מראה שאין אפשרות לפתח תרופות חדשות מבלי לבצע ניסויים בבעלי חיים. מספר החיות שעורכים בהן ניסויים במדינה הוא קטן מאוד לעומת מדינות אחרות שמבצעות ניסויים בבעלי חיים, הן מבחינת הקפדנות בעת עריכת הניסויים והן מבחינת הוועדות והאישורים שצריך כל מדען לעבור טרם הניסוי". הוא התייחס לעלות הניסויים בבעלי חיים ואמר כי ניסוי במחשב הוא זול ביותר וניסויים בבעלי חיים הם יקרים יותר, ולכן הטענה שמבצעים ניסויים בבעלי חיים ממניעים כלכליים היא לא נכונה. "אנחנו חייבים לשמור על הקיים אם אנו רוצים שלמדינה הזו יהיה עתיד בביו טכנולוגיה ובפיתוח תרופות. מדובר בטובת האנושות ולא בטובת שום דבר אחר".
מרתה רוזין, פרופ' לרוקחות: "אני מסכימה שלא צריך לעשות ניסויים מיותרים בבעלי חיים רק לשם האגו או כדי לעלות בדרגה, אך על מנת לפתח תרופה צריך לפתח תשתית, צריך להבין את הביו טכנולוגיה והביו כימיה כדי לפתח את התרופה". פרופ' רוזין נתנה כדוגמה תרופה שניסתה לפתח וכאשר ניסתה אותה על בעלי חיים, גילתה שהתרופה לא עבדה על האזור הספציפי במוח אליו כיוונה, אלא על אזורים אחרים שאחראים על אזור הזיכרון במוח. לדבריה, משם היא הבינה שהיא יכולה לפתח תרופה המיודעת להאטת התקדמות מחלת האלצהיימר.
במענה לשאלת מ"מ יו"ר ועדת החינוך, ח"כ רונן הופמן (יש עתיד) האם אכן נעשים כל המאמצים על מנת למזער את הפגיעה בבעלי חיים, ענתה פרופ' רוזין כי קשה מאוד לעשות ניסוי בארץ עד כדי כך שישנם חוקרים שנוסעים לשנת שבתון לחו"ל כדי לערוך ניסויים.
פרופ' אילון ועדיה, מוועד ראשי האוניברסיטאות : "בשנות ה-70 אנחנו היינו היוזמים של ניסוח חוקי אתיקה לעבודה בבעלי חיים, עוד לפני שהנושא הגיע לכנסת. אנחנו ישבנו לפתח את האתיקה הזו ולהקשות את הצד של האגו להתקיים. אנחנו כן רוצים להצליח במדע שלנו ולכן גם חשוב שיהיה אגו, אבל אנחנו צריכים להבין גם את כל השיקולים שיש מסביב ולקחת אותם בחשבון. למשל, אני עורך ניסוי ומותר לי במשך שנה להשתמש רק בשתי חיות, וגם זה רק קופים, ואם אני רוצה להמשיך מעבר לשנה שואלים אותי מה הסיבות להמשיך עוד חודש. 1100 קופים היו הבסיס לפיתוח החיסון לפוליו. המספר יורד בצורה מאוד דרמטית לא בגלל שיקולים אתיים, אלא בגלל שניתן להשתמש פחות בבעלי חיים לשם ניסויים. אנחנו מאוד משתדלים להקטין את מספר הניסויים בבעלי חיים גם כי זה אפשרי היום וגם כי זה יותר זול".
פרופ' הלל ברקובייה, מנהל תחום לשכת מדען במועצה לניסויים בבעלי חיים: "אני וטרינר במקצועי ועובד הרבה שנים לטובת ולרווחת בעלי החיים. הדאגה שלי לבעלי חיים היא עמוקה ואמיתית. יש היום שלושה אנשים שעובדים במועצה לפיקוח, שני וטרינריים ועוד מדען שאמון על הפיקוח. שליש מההצעות לניסוי שאושרו עוברות בדיקה אצל המדען שלנו שהן עומדות בסעיפי חוק. לשמחתי אנו מגלים שחלק ניכר מאנשי האקדמיה הם אנשי חוק. מתוך 2500 היתרים פעילים אנחנו בודקים 1000 בשטח ע"י וטרינריים. אנחנו אחת המועצות הכי יעילות, זה לא נכון שאין פיקוח, 40% מהניסויים נבדקים בשטח אם הם עומדים בהתאם לחוק. שני שליש מההצעות הראשונות שמגיעות אלינו נפסלות, עד שהן חוזרות מתוקנות. אנחנו מסבירים לחוקרים איך לבצע ניסוי כך שהחיה תסבול כמה שפחות או האם ניתן לבצע את הניסוי בכמה שפחות חיות". עוד אמר כי כל הניסויים בבעלי חיים הם גם לרווחתם ולצורך מציאת תרופות לבעלי החיים.
פרופ אבינועם רכס, פרופסור לנוירולוגיה ויושב ראש לשעבר של הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל: "אני מדבר בשם הרפואה, אני לא תומך בניסויים בבעלי חיים לשם הקוסמטיקה. השאלה היא עצמאות אקדמית. החוקרים ראויים לעצמאות אקדמית, הם צריכים לעבוד באווירה של שקט ובטחון כי הם מפתחים דברים לטובת הבריאות של כולנו. התפקיד שלכם חברי הכנסת זה לשמור עלינו, על הקהילה הרפואית והמחקרית".
ענת רפואה, מנהלת עמותת מנהלת עמותת "מאחורי דלתות המעבדה": "כל מה שאנו מבקשים הוא לקדם הצעת חוק שיו"ר המועצה יהיה אובייקטיבי, ושבמועצה ישבו עוד שלושה נציגים של עמותות לבעלי חיים כדי ליצור איזון". בתגובה אמר ח"כ באסל ג'אטס (בל"ד): " אני חושב שהשאלה של הרכב המועצה לא הרלוונטית לדיון עצמו, מי אמר ששופט בדימוס שלא מבין בעניין הזה יחמול יותר על בעלי החיים?. אני בעד שיתקיים דיון על הרכב המועצה, שתהיה ביקורת עצמית ואני אומר לך בתור מדען שאין יותר ביקורת עצמית מביקורת של מדען".
ח"כ עפו אגבריה (חד"ש): "כל מדע צריך לעבור ניסויים. אין תחליף ברפואה לניסויים בבעלי חיים ואין מנוס מניסויים".
פרופ' תמיר בן חור, מנהל מחלקת נוירולוגיה בהדסה: "הסחף שהולך וקורה בתחום הזה ולא רק בנושא שופט בדימוס כפי שדובר בו עכשיו, זה סחף שהמשמעות שלו בסופו של דבר היא שלא נצליח לפתח טיפולים לחולים שלנו. האלימות בניסויים בבעלי חיים באנגליה הרקיעה שחקים ושברה את המערכת כך שהניסויים הופסקו ולא בגלל שזה הדבר הנכון אלא בגלל אלימות. מקווה שלא יקרה כך בארץ".
