ח"כ משה גפני בוועדת החינוך: אם יותנה התקצוב למוסדות הפטור, נתנתק ממערכת החינוך

ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת דנה הבוקר במסגרת הצעת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים בפרק העוסק בלימוד חובה – התניית תקצוב למוסדות הפטור.

מוסדות הפטור הם מוסדות הפטורים מן החובות המוטלות עליהם לפי סעיף 4 לחוק לימוד חובה, והם ברובם תלמודי תורה לבנים בחינוך היסודי החרדי לתלמידים מכיתה א' ועד כיתה ח'. מדובר בעמותות עצמאיות הקשורות לרשתות החינוך החרדיות הגדולות והאחריות המלאה על כלל ההיבטים הפדגוגיים, המנהליים והתפעוליים, לרבות העסקת עובדי ההוראה, היא בידי הבעלות על המוסד. לפי המצב החוקי היום, מוסד פטור יסודי נדרש ללמד את תוכנית היסוד בהיקף של 55% מההיקף שבו היא נלמדת במוסד חינוך רשמי. עמידה בדרישה זו מהווה תנאי לתקצובם בשיעור של עד 55% משיעור תקצוב שעות הלימוד במוסד חינוך רשמי.
בהצעת החוק שנדונה היום בוועדת החינוך נכתב כי "בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך מדיניות של חיזוק החינוך הרשמי וחיזוק לימודי היסוד במוסדות לא רשמיים על ידי חיזוק המוסדות הרשמיים עצמם והן על ידי קביעת תוכנית יסוד ללימודים המחייבת בכל מערכת החינוך. מוצע כי השר יוכל לקבוע שני מסלולים לתקצוב מוסדות הפטור: המסלול המרכזי שבמסגרתו יידרש מוסד הפטור ללמד מקצועות בסיס (אנגלית, עברית ומתמטיקה) בהיקף זהה ללימודים במוסד חינוך רשמי וכן יידרש ללמד תוכנית ייסוד (מקצועות ליב"ה) בהיקף שלא יפחת מ-55% מהיקף לימודיה במוסד חינוך רשמי. כמו כן יידרש המוסד לעמוד בתנאים נוספים כגון דיווח על מצבת המורים, איסור הפלייה בהליך קבלת התלמידים ועוד. מוסד פטור אשר יעמוד בתנאים אלה יזכה לתקצוב שלא יעלה על 55% משיעור שעות התקצוב של מוסד חינוך רשמי.  במסגרת המסלול המשני יידרש מוסד הפטור ללמד את תכנית הבסיס ותוכנית היסוד בהיקף שלא יפחת מ-55% מהיקף לימודן  במוסד רשמי. מוסד פטור אשר יעמוד בתנאים הללו יזכה לתקצוב שלא יעלה על 30% משיעור תקצוב שעות לימוד של מוסד חינוך רשמי".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "יו"ר הכנסת חשב שהנושא הזה לא שייך לחוק ההסדרים, אבל שר האוצר אמר שזה הדגל שלו  יחד עם ביטול חוק נהרי ודרש שיכללו בחוק ההסדרים.  אין עוד דוגמא בעולם ששר יגיד שהדגל שלו לפגוע במגזר מסוים".  עוד אמר כי הילדים המופלים יגדלו וינקמו במדינה שכל כך הפלתה אותם. מפלגת יש עתיד תגרום לכך שיהודי לא יכול לחיות במדינת ישראל. אפילו מפאי הבינו שיש מקום לחינוך יהודי מבית סבא".

ח"כ רות קלדרון (יש עתיד): "מאוד מבינה את הדאגה של האנשים לחינוך החרדי. אנו רוצים שתהיה מערכת חינוך חרדית מעולה שאתם תרגישו בה בבית ולא תהיה איבה בין ציבורים שונים". בתגובה לדברי ח"כ אייכלר אמרה קלדרון כי תקופת מפאי היתה חטא גדול משום שבתמורה לקולות נתנו לחרדים אוטונומיה אך למעשה התעלמו מהם: "זה עשה לנו כאנשים חילוניים במדינת ישראל נזק שהיינו מנותקים מכם כבני אדם". 

ח"כ יפעת קריב (יש עתיד): "החוק לא נולד כדי לחסוך מתקציב המדינה. הכל נשאר אצל המוסדות החרדיים במוסדות הפטור. מדובר על 50,000 תלמידים רובם בנים שנדרש שילמדו שלושה מקצועות בסיסיים. אני לא מצליחה להבין על מה המהומה".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "אנחנו יודעים שאנחנו לוקים תקציבית בגלל שאנחנו שונים. כאן מדובר על תהליך של חיסול ולא על הדרגתיות. המטרה היא חיסול המוסדות ואין פה שום מטרה לקרב או ליצור מכנה משותף".

ח"כ  נסים זאב (ש"ס): "אנחנו לא אנשים תמימים. יש כאן מלחמת תרבות שמגובה באג'נדה מסוימת. שולמית אלוני אמרה אמירות קשות אבל יש היום מי שמיישם את זה הלכה למעשה וזה לפיד".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אנחנו לא משתכנעים שזה בא מתוך דאגה לאינטליגנציה של הילד. לא משוכנעים שאלה שמחוקקים דואגים לארגז הכלים של התלמידים להשתלב החברה. יש נושאים חשובים יותר לפני הצעת החוק הזאת".

עמית לוי, יועץ שר החינוך אמר בתגובה לדברים: "מעולם לא שמעתי את השר אומר 'אנחנו נראה להם'. השפה של השר זה רצון ויעד לפתח חינוך ממלכתי חרדי ולא לפגוע באורחות חיים של אף אחד, תוך חיזוק החינוך הממלכתי". עוד אמר כי אין בכוונת השר להשתמש ביתרה התקציבית למטרות אחרות – "החוג הזה תחת חוק ההסדרים כי מדובר בהסדרים תקציביים, אבל הנושא המהותי נדון בהרחבה". 

ח"כ עמרם מצנע, יו"ר ועדת החינוך סיכם את הדיון : "חינוך הוא ערך חשוב ביותר וחשוב שלכל ילדי ישראל יהיה מכנה משותף. אני מחפש הידברות על מנת ליצור מכנה משותף בסיסי". מצנע ביקש ממחלקת המחקר של הכנסת להכין דו"ח שיתאר את חלוקת העוגה התקציבית לתלמידים במגזר החרדי לעומת התלמידים במגזר הממלכתי, לאחר שנשמעו טענות כי האחוזים הנגזרים עבור כל מגזר אינם מאותו ה-100% - כפי שטענה אחת ממשתתפות הישיבה שאמרה ש"מלכתחילה העוגה התקציבית של החינוך החרדי מצומקת יותר".