ח"כ יהודה גליק, מ"מ יו"ר ועדת החינוך, קרא הבוקר למשרד החינוך ועיריית ירושלים לבנות כיתות לימוד ביישובים הערביים בעוטף ירושלים ובעיקר בכפרים כפר עקב וראס חמיס.
"לכולנו יש אינטרס שכל מי שגר בירושלים – יהודי או שאינו יהודי – יקבל את החינוך המיטבי. הרחוב מציב בפנינו פיתויים ואתגרים ואנחנו מעוניינים שכל נער שגדל בירושלים ייצא עם השכלה מיטבית, יקבל כלים מעשיים לחיים, ויהיה לו שוויון הזדמנויות מלא, ובלבד שירכוש השכלה פרודוקטיבית לעתידו ולעתיד החברה בישראל". הדברים נאמרו במסגרת דיון בוועדת החינוך שיזם ח"כ גליק בעניין החינוך בעוטף ירושלים.
חברי הוועדה שמעו שיש מחסור גדול של כיתות לימוד במגזר הערבי בירושלים ושרבים מהתלמידים לומדים בחינוך המוכר שאינו רשמי ובחינוך הפרטי. עוד נאמר כי בגלל שאין כיתות לימוד מספיקות בכפרים, כדוגמת כפר עקב וראס חמיס, התלמידים מוסעים מחוץ לשכונות ונאלצים להתעכב במחסומים ולנסוע בדרכי גישה לא בטוחות ומשובשות. הוועדה גם שמעה ממשרד החינוך כי לפני כשנה וחצי מנכ"לית המשרד כינסה שולחן עגול, בהשתתפות כל הגורמים כדי לפתור את הבעיה. התכנית טרם גובשה סופית, אך המשרד כבר פועל כדי לשפר את החינוך במזרח ירושלים, על ידי הוספת מפקחים, שיפור תשתיות ועוד.
יואב זמרן, סגן ראש מנהל חינוך בעיריית ירושלים אמר כי אין קרקעות לבניית בתי ספר וכיתות לימוד בראס חמיס. "יש שם בית ספר יסודי של 800 ילדים ועכשיו שכרנו מבנה ופתחנו בית ספר תיכון, במטרה להצמיח ולהגדיל אותו, אך עדיין אלפי ילדים נוסעים לצד המערבי של העיר כדי ללמוד".
לדברי אביב טטרסקי, מעמותת עיר עמים, מבדיקה שנעשתה, חסרות כ- 2700 כיתות במגזר הערבי בירושלים, כאשר ממוצע הבניה הוא בסה"כ 30 כיתות בשנה, מעבר לזה העירייה שוכרת מבנים ולא כיתות תקניות. "במדיניות הפוליטית הנוכחית, בניית הכיתות לא תושלם והמצב רק ילך ויחמיר. הנושא הזה הוא נושא קרדינלי. בשכונות מעבר לגדר המצב חמור בגלל החלטה פוליטית של ראש העיר".
נסרין עליאן, האגודה לזכויות האזרח הוסיפה: "מספר התושבים בעוטף ירושלים הוא כמעט כשליש מכל התושבים הפלסטינים בכל ירושלים. הן מנכ"ל העירייה והן ראש עיריית ירושלים הציגו מחסור של 2000 כיתות ירושלים במזרח ירושלים והיום מתנהלת עתירה בבג"צ סביב המספר הזה. חשוב לחדד שהמסגרת של המחסור היא גדולה יותר מאשר הדברים שמוצגים על ידי עיריית ירושלים. לגבי הגנים - יש מחסור של גנים וזה מביא לפריחה של המוכר שאינו רשמי באזור הזה. למוכר שאינו רשמי יש יתרונות ויש חסרונות אבל דבר אחד בטוח שהוא יקר מאוד לאוכלוסייה שגרה שם".
יפה ישר, נציגת משרד החינוך ציינה כי בשנה האחרונה נכנסו עשרה מפקחים חדשים למגזר הערבי בירושלים, כולל כפר עקב וכולל מחנה פליטים שועפאט. "העברנו להם תקציב לתגבור לימודי העברית ולא משנה אם הם מלמדים תהוג'יה או בגרות ישראלית".
ח"כ גליק קרא למשרד החינוך ולעיריית ירושלים לא להפלות מבחינת תקציבים בין בתי ספר שבוחרים ללמד את הבגרות הישראלית לבין בתי ספר שמלמדים בשיטת התהוג'יה (בחינת בגרות ירדנית).
בדיון השתתף גם ח"כ אוסמה סעדי שקרא למנכ"לית משרד החינוך להגיע לוועדת החינוך ולהציג את תוכניתה לפתרון המחסור בכיתות לימוד במגזר הערבי בירושלים.
