סיעות האופוזיציה נימקו הבוקר בוועדת החינוך, התרבות והספורט את הסתייגויותיהן לחוק התרבות והאמנות. הצעת החוק התרבות והאמנות (תיקון מס' 2) מציעה לקבוע הסדר ייחודי לעניין הפחתה או שלילה של תמיכה הניתנת מתקציב משרד התרבות והספורט, לגופי תרבות אשר ביצעו פעילות הנוגדת את העילות המנויות בהצעת החוק: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה (פעילות שאינה נתמכת). הסדר זה בא להחליף לעניין הגופים האמורים את ההסדר הכללי הקבוע בחוק יסודות התקציב ומוצע כי הסמכות הנתונה לשר האוצר לפי אותו חוק, תהיה נתונה לשר התרבות והספורט וכי הוא יוכל, בתנאים הקבועים בהצעת החוק, להפחית מסכומי התמיכה הניתנים לגוף בעד הפעילות שאינה נתמכת ואם ראה כי הפעילות שאינה נתמכת מהווה חלק משמעותי ומהותי מכלל פעילותו של הגוף באותה שנה, רשאי הוא להפחית מסכומי התמיכה שלהם הוא זכאי את סכום התמיכה בעד כלל פעילותו באותה שנה, כולו או חלקו.
ח"כ עפר שלח נימק את ההסתייגויות שהגישה סיעתו "יש עתיד", וביקש להוסיף להצעת החוק סעיף מס' 1 שיתאר את תכלית הצעת החוק: "מטרתו של חוק זה הוא לעגן את סמכותה של שרת התרבות להחליט מהי תרבות ראויה ושאינה ראויה, ולנצל את כוחה כמי שמחזיקה ידה על ברז המימון כדי להפוך לקומיסר העל של התרבות הישראלית". לדבריו, למרות שההסתייגות נשמעת כקנטרנית אין הדבר כך: "ההסתייגות הנ"ל לקוחה מתוך דבריו של היועץ המשפטי לכנסת שאמר שלהצעת החוק התרבות והאמנות, בניגוד לחוקים אחרים, אין סעיף תכלית ומטרה, וכנראה לא בכדי. מכיוון שהתכלית לא הוצגה לוועדה, אנחנו מציעים סעיף מטרה ותכלית משלנו". סיעת יש עתיד הגישה בסה"כ 83 הסתייגויות לחוק.
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "אני מניח שהחוק הזה יגיע לבג"צ , אבל אח"כ יהיה בכי ונהי על התערבות בג"צ בחקיקת הכנסת. מדובר בחוק שהוא אנטי דמוקרטי וכל כולו אצבע בעין ומטרתו לקדם את שרת התרבות בפריימריז". סיעת המחנה הציוני הגישה כ-100 הסתייגויות להצעת החוק. ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) נימק את ההסתייגויות ואמר: "כולנו מתנגדים לחוק בתוקף, למרות השינויים שאנחנו מבקשים להכניס". בין ההסתייגויות, אפשרות ערעור של גוף תרבות שתקציבו הופחת או נשלל, ודיווח של שר התרבות אחת לשנה בפני ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר הגופים מהם נשללה התמיכה.
ח"כ תמר זנדברג נימקה את 80 ההסתייגויות שהגישה סיעת מרצ: "הדיונים שהיו כאן חשפו מעל לכל ספק שמטרת החוק היא מסע ציד פוליטי. ראינו תופעה חמורה במהלך הדיונים והיא התעלמות מוחלטת של הממשלה מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוצגה כאן הטוענת שיש בהצעת החוק קשיים ממשיים. לכן אנחנו מבקשים להוסיף, בגלל רגישות הנושא, נציגות של היועץ המשפטי לממשלה בצוות המקצועי המייעץ לשרה בדבר הפחתה של התמיכה". עוד הוסיפה סעיף מטרה שלשונו : "מטרת הצעת החוק היא לפגוע בחופש התרבות והאמנות בישראל, למנוע מקרנות קולנוע ומוסדות תרבות ואמנות לממן יצירות ביקורתיות, למנוע מימון שוויוני וחופשי ליצירות בישראל ולהפעיל צנזורה ושליטה באמנות על מנת להביא להתפרקות הדמוקרטיה הישראלית".
הרשימה המשותפת הגישה 66 הסתייגויות. ח"כ דב חנין נימק: "אי אפשר להשאיר את המצב שבן אדם חסר מעצורים יהיה מופקד על מהלכים של צנזורה על התרבות... במקרים רבים המהלכים שאנחנו עוסקים בהם הם פופוליסטיים ועל מנת לקושש קולות במרכז הליכוד או בפורום הזוי אחר. את הנביא צדקיהו השרה רגב היתה זורקת לבור ואת ישעיה היתה משתיקה. אלה דברים שנקראים בהפטרה בכל שבוע בבית כנסת ולמה שם לא מצנזרים?". בין ההסתייגויות של הרשימה המשותפת - חיוב הצוות המקצועי ומועצת התרבות לצפות בפעילות התרבות בגינה התקבלו תלונות.
ח"כ רחל עזריה (כולנו) הגישה גם היא שלוש הסתייגויות על פיהן, ההסדר צריך להיות מבוסס על הסכמה של שני שרים, כלומר, תידרש הסכמה של שר נוסף על שר התרבות בכל הנוגע לשלילת תמיכה מגוף תרבות. בנוסף, חברי הוועדה יצטרכו לקרוא או לצפות באירוע התרבות המדובר קודם קבלת ההחלטה. כמו כן, החלטת השר תתקבל על פי צוות מקצועי בין-משרדי בדומה לחוק הנכבה.
אתמול הופיע בפני הוועדה עו"ד אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר שהגיע לתאר את פעילותו בהתאם לסעיף 3ב לחוק יסודות התקציב (הידוע כ'חוק הנכבה'). על פי סעיף זה, שר האוצר רשאי להפחית מהסכומים מתקציב המדינה לגוף נתמך, אם הגוף עשה פעולה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; מסיתה לגזענות, לאלימות ולטרור; תומכת במאבק מזויין נגד מדינת ישראל; מציינת את יום העצמאות כיום אבל; משחיתה או מבזה את דגל המדינה. עו"ד מסינג הסביר כי למשרד האוצר הגיעו כ-100 תלונות כלפי גופי תרבות, 68 פניות היו של ארגונים פרטיים ומתוכן 60 פניות מגורם יחיד. עו"ד מסינג תיאר את התהליך שנעשה בלשכה המשפטית בנוגע לכל פניה. לגבי שני אירועים שהגיעו לשולחנו סבר היועמ"ש של משרד האוצר שניתן להפעיל את המנגנון הקבוע בסעיף 3ב: הראשון, אירוע תמיכה בדארין טאטור והשני, מופע חד פעמי של "מחברות מהכלא" בתיאטרון יפו. עו"ד מסינג הסביר כי לצורך בחינת שני האירועים הוקמה ועדה בין-משרדית המורכבת מצוות מקצועי – מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד התרבות והספורט ונציג משרד המשפטים - שהתכנסה והחליטה "שגם אם ישמעו את הטענות וימצו את הדיון בהקשר הזה, מדובר באירוע חד פעמי ובחלקו של האירוע, ולכן גם אם היו ממצים את כל הבדיקות, ההפחתה שניתן היה להפחית היא זניחה. בנסיבות הללו המלצת מנכ"ל משרד האוצר היתה לסיים את הבדיקה ללא המשך השימוש בחוק הזה ולשקול תיקוני חקיקה". עו"ד מסינג התייחס גם לחובת קריאה וצפייה בהצגות ואמר: "אני לא סברתי שתפקידו של משרד האוצר לשלוח יחידה לצפות בהצגות, אך אם היינו מגיעים למסקנה שיש צורך לשלול תקציב, היה צריך גם לראות את ההצגה לגופה. הצפייה בהצגה היתה מתקיימת בשלב האחרון".
בנוסף, דיברה אתמול בהתרגשות רבה אורטל תמם, אחייניתו של החייל משה תמם ז"ל, והביעה תמיכה בהצעת החוק: " זה לא דיון של ימין ושמאל, זה דיון על ערכי המדינה והאם זה ראוי לממן תרבות הפועלת נגדנו באופן מובהק. אסור שמדינת ישראל תהיה זו שמשתמשת בכספי המיסים שלנו להאדרתם של רוצחים".
הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ה' בכסלו התשע"ט, 13 בנובמבר בשעה 14:00 – המשך הקראה ונימוק ההסתייגויות להצעת החוק.
