​

עו"ד חנן ארליך, מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: הצעת החוק מעוררת קשיים משפטיים של ממש, אך הדברים אינם עולים כדי מניעה מחקיקת החוק

עו"ד חנן ארליך, ממחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הבהיר הבוקר בישיבה בוועדת החינוך, התרבות והספורט כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להצעת חוק התרבות והאמנות היא ש"הצעת החוק מעוררת קשיים משפטיים של ממש, אך הדברים אינם עולים כדי מניעה מחקיקת החוק".

בהמשך הדיון, במענה לשאלה האם ניתן יהיה לשלול באופן גורף תקציב של מוסד תרבות רק בשל פעולה או אירוע חד פעמי, ענה כי מדובר ב"קושי משפטי שהצפנו אותו... הדיבר "משמעותי ומהותי" כפי שמופיע בהצעת החוק הוא דיבר עמום. לא ברור האם מדובר במספר מתוך כלל ההרצות, זמן מסך או זמן במה". ארליך התייחס לסעיף 12 (ג') להצעת החוק, על פיו אם ראה השר כי פעילות שאינה נתמכת שביצע גוף תרבות מהווה חלק משמעותי ומהותי מכלל פעילותו באותה שנה שניתנת בשלה תמיכה, רשאי הוא להפחית מסכומי התמיכה שלהם זכאי הגוף את סכום התמיכה בעד כלל פעילותו באותה שנה או חלקו. עוד ציין ארליך כי "דרך המלך היא סעיף 3ב בחוק יסודות התקציב שהוא מפחית עד פי שלוש לכל היותר מהתמיכה".

עו"ד דפנה גוטליב ממשרד המשפטים הקריאה מן הכתוב את העמדה שהוקראה בדיון הקודם ואמרה כי הגבלת חופש הביטוי באמצעות הטלת סנקציות מעוררת בעיות כבדות שעלולות להיות בהן פגיעה ממשית בחופש הביטוי ובדמוקרטיה בישראל.  בישיבה השתתפו מנכ"ל משרד התרבות והספורט יוסי שרעבי והיועצת המשפטית של המשרד עו"ד הדס פרבר. דיון נוסף נקבע ליום א' בשעה 10:00 אליו יוזמן היועץ המשפטי של משרד האוצר. יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי קרא לממשלה להקשיב לקולות שעלו בוועדה.

להלן התייחסויות חברי הכנסת והמשתתפים כפי שעלו בדיון:

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "החוק כולו מיותר בעיני. הוא חוק אנטי דמוקרטי ואטי אמנות והוא כולו גחמה פוליטית של השרה". 

עו"ד עדנה הראל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "העשייה האמנותית היא אינטרס של האמן, והזכות שלנו כמשלמי מיסים היא שתהיה עשייה תרבותית ענפה. החוק הזה שונה מחוק הנכבה משום שבחוק הנכבה שני שרים מעורבים ואילו כאן רק שרת התרבות. בנוסף, בחוק הנכבה אין אפשרות לשלילה מוחלטת ואילו בהצעת החוק המונחת כאן ניתן לשלול שלילה גורפת".

ח"כ מוסי רז (מרצ) : " החוק הזה בא לקעקע את יסודות התרבות במדינה וגורם לכך שאנשים יפחדו לדבר".

 ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "החוק הזה הוא פשוט חוק רע שמחסל את הדמוקרטיה במדינת ישראל.  מדינה לא צריכה לשלוט על חופש היצירה והמחשבה וזה מה שהשרה הזאת מנסה לעשות".

אסף אמיר, חבר איגוד המפיקים:  "התחושה שלי ואני לא פוליטיקאי, היא שזה מצב נוח לשרה. אנחנו נתווכח על החוק והוא יעבור ויגיע לבג"צ ואז יהיה אפשר להתחיל ולתקוף את בג"צ".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "שואלים אותנו בעולם מה הפעילויות הללו שאתם עושים שמכרסמות כל יום בדמוקרטיה שלכם?  המעשה של השרה הוא ציני ומרושע ועושה לנו נזק אדיר בעולם.  למה לחלק את העם לבוגדים ולנאמנים? למה לחלק ולפלג?  אנחנו נמצאים בסכנה, הדמוקרטיה הישראלית לא עומדת לפני חיסול, אבל בכל יום השרה הזאת מכרסמת עוד ועוד ועוד ביסודות שלנו. זאת פשוט חרפה".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "החוק הזה צריך להיות במקרה קיצון. הבעיה המרכזית שלי היא שהצעת החוק כרגע היא ממש לא למקרה קיצון . מה יקרה אם מישהו יעשה סרט על נטורי קרתא? האם ישללו ממנו את התמיכה?".

ניצול השואה יעקב שפירו אמר: "אני מזועזע מהחוק הזה. בגיל 6 אני דיברתי עם אמא שלי ביידיש והגסטפו חטף אותי מזרועות אמי וזרק אותי לבור. התרבות הזאת שהיתה התחילה עם שריפת ספרים ואח"כ שרפו אותנו.  זה לא יתכן שיהיה חוק כזה. למה להשתמש בתרבות? למה לעשות פוליטיקה מתרבות?  אני מבקש בשם כולם לא לבצע את החוק הזה".

מאיר אינדור, יו"ר אירגון נפגעי הטרור אלמגור: "אני גם בן לניצולי שואה, אבי ניצול אושוויץ. אני שומע את המצוקה של האמנים ומשפחתי היא משפחה של אמנים שמייצרת תרבות ענפה שאינה מסובסדת על ידי המדינה. אבל הארץ שינתה פניה והעם גדל והולך ורוצה שינוי ואז תמיד יש את המנגנונים הישנים שמחזיקים בעוגה וזועקים שגזלו להם". עוד אמר כי ארגון אלמגור גילה שבחיפה יש תרבות ענפה המאדירה טרור. "תחשבו מה עובר על משפחה שכולה שהיא רואה שערבים ויהודים מגיעים במיטב מחלצותיהם ורואים הצגה של וליד דקה?".

ח"כ אלעזר שטרן ענה לאינדור ואמר לו: "העם לא אמר את דברו. יושבים פה רחל עזריה ומירב בן ארי ויעקב מרגי ששייכים לקואליציה ולא חשים בנוח עם הצעת החוק.  יש פה הוכחה שלא כל העם אמר את דברו.  כשהייתי צעיר לבי נחמץ מ"שיר לשלום", היום הילדים שלי שרים את השיר הזה וכל אחד נותן לו פרשנות אחרת. בלי ביקורת תהיה פה אשליה שתתנפץ לנו ברגעי מבחן אמיתיים.  החוק הזה מיותר ויש לו אך ורק רווחים פוליטיים מזעריים. יש כבר פתרונות בחוק הקיים".

עו"ד דן יקיר, יועץ משפטי של האגודה לזכויות האזרח: "חוק הנכבה הוא לא חוקתי, והצעת החוק הזאת היא לא חוקתית 'פלוס', כי התרבות צריכה ליהנות מחופש ביטוי גבוה יותר". לדברי עו"ד יקיר  הוגשו למשרד האוצר כ- 100 פניות לגבי מגוון רחב של אירועים של גופים שקיבלו תמיכה, אלא שהרוב של הפניות לא ענו על העילות שנקבעו בחוק.  "היקפן של הפניות יצר תחושה של בעיה שיש צורך לטפל בה באופן שונה, אך לא כך המצב בשטח". הוא הציע לזמן לישיבה הבאה את היועץ המשפטי של משרד האוצר שיתאר את הפניות שהגיעו לשולחנו ויסביר את התהליך שעברו עד לקבלת ההחלטה בעניינן.   

אהרון גרבר מפורום קהלת אמר כי כבר היום יש תמיכה בארגונים בהתאם לתכנים כגון תנועות נוער ומוסדות חינוך, ולכן לא מדובר בהצעת חוק מהפכנית.  גורמים נוספים שהשתתפו בוועדה טענו כי החוק משרת את ארגוני הBDS ועושה לישראל נזק בעולם.

לאחר כשלוש שעות של ישיבה סיכם היו"ר יעקב מרגי: "אין לי ספק שהחוק אם יעבור, יגיע לבחינה משפטית ולכן חשוב שננהל כאן דיון משמעותי ומעמיק. לישיבה הבאה יוזמן היועץ המשפטי של משרד האוצר שיאיר את עינינו לגבי התלונות שהופנו אליו והליך הטיפול בהן". הוא קרא לממשלה להתייחס לדברים שנאמרו בישיבה: "הקולות שנשמעו כאן קוראים כמעט פה אחד להכניס איזונים ובלמים להצעת החוק או למשוך אותה". עוד פנה לחברי הכנסת מהאופוזיציה וביקש מהם להכין ליום ראשון את רשימת ההסתייגויות שלהם להצעת החוק.  הישיבה הבאה תתקיים ביום ראשון, 11 בנובמבר 2018, ג' בכסלו, בשעה 10:00.