תוכן דף
”הממשלה פועלת בחוסר תום לב ובכוחניות רבה מול הרשויות המקומיות כאשר בעודה מנהלת משא ומתן על השתתפות הרשויות במימון הרכבת הקלה העוברת בתחומן, היא מבקשת מהכנסת לקבל את הסעיף בחוק ההסדרים, לפיו תחויב כל רשות שבתחומה מוקמת מסילת ברזל, לשלם למדינה 15% מעלות הקמתה”. כך אמר ח”כ משה כחלון יו”ר ועדת הכלכלה בתום הדיון בו החליטה הוועדה על פיצול הסעיף בעניין זה, מחוק ההסדרים. בהתאם לתיקון המוצע לחוק יחויבו העיריות בת- ים, ת”א, ר”ג, בני ברק ופתח תקווה, שבתחומן עובר הקו האדום בפרויקט הרכבת הקלה, להשתתף בעלות המימון שייפרס על פני 15 שנים. עירית חולון , ראשל”צ והרצליה יחויבו במימון הקו הירוק והקו הצהוב הנמצאים בשלבי תכנון.
הקו האדום שאורכו 22 ק”מ ( מתוכם 10 ק”מ תת קרקעי)הינו הקו הראשון במסגרת פרויקט הסעת המונים בגוש דן ועלותו למדינה הינה כ-10 מיליארד ₪. הפרויקט יבוצע ע”י זכיין בשיטת B.O.T וימומן ברובו באמצעות מענק הקמה שינתן ע”י המדינה לזכיין. כן מוצע בהצעת החוק כי על העירייה שאין ביכולתה לעמוד בתשלום להגיע להסכמה עם שר האוצר ושר התחבורה לגבי גובה השתתפות מופחת.
סגן החשב הכללי מר חגי מילר אמר לועדה כי מדובר בפרויקט עירוני ולאומי המחייב שיתוף פעולה עם העיריות. לעיריות השפעה גדולה על הפרויקט הבא לידי ביטוי בדרישות תכנוניות, העתקת תשתיות וכו`.
לדבריו, בעוד שעיריית ת”א עומדת לחתום על הסכם לתשלום עם משרד האוצר, קיימות עיריות שאינן מעוניינות בשיתוף פעולה. ”מול עיריות כאלה נדרשת חקיקה” אמר והוסיף. הזכיינים חוששים שעיריות אחרות לא ישתפו פעולה.
מר מנחם לייבה מנכ”ל עיריית ת”א אמר כי אלמלא הונחה הצעת החוק, היה נחתם כבר ההסכם עימם. ”איננו מוכנים לנהל מו”מ עם אקדח ברקה” אמר וביקש מהוועדה שלא לאשר את הצעת החוק כדי שפרויקט הרכבת הקלה יצא לדרך . מר לייבה הוסיף כי ישנם מי שסוברים כי הצעת החוק – זו דרך שמצא האוצר כדי ”לתקוע את הפרויקט”.
מר צבי בר ראש עיריית ר”ג, הציע לפרוס את ביצוע הפרויקט לזכיין במספר שנים נוספות מהמוצע כדי להקל על הרשויות, והוסיף ”אם ישבו לדבר איתנו ניתן יהיה גם להגיע להסכם”.
”האוצר מגיע בידיים לא נקיות והמסר בחוק ההסדרים אינו ישר ואינו הגון” אמר כחלון.
הועדה החליטה פה אחד לקבל את הצעתו ולא לאשר את הצעת הממשלה.
