יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס:". הוועדה בראשותי תקיים דיונים יסודיים על מנת להסדיר את שוק הטלוויזיה בישראל ,לתת לו אופק  כלכלי מצד אחד ולאזן אותו מבחינת התרבות הישראלית והיצירה המקורית, מן הצד השני.

כדי לקבל רישיונות כולם יצטרכו לעמוד בהתחייבויות"

שר התקשורת, משה כחלון:"טוב שהוציאו את הרפורמה מחוק ההסדרים. אנחנו הולכים למפנה בשוק הטלויזיה. נעשה הכל על מנת שנצא מפה עם מקסימום הסכמות.

היום נערך דיון בוועדת הכלכלה שעסק ברפורמה בשידורי הטלוויזיה.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס:" הרפורמה בתקשורת היא מרחיקת לכת, בראש ובראשונה לשידורי הטלוויזיה ויהיו לה השלכות על שאר ענפי התקשורת." הוא הוסיף ואמר כי מה שברור הוא שכדי לקבל רשיונות כולם יצטרכו לעמוד בהתחייבויות.

שר התקשורת משה כחלון הדגיש גם הוא את אופי הדיון שיהיה ענייני ומעמיק. "כל גוף רלוונטי, שיש לו נגיעה לנושא הרשיונות יהיה לו  ביטוי ואנחנו נתחשב כמה שאפשר. מה שייצא מכאן אלה הם דברים שילוו אותנו בשוק לעוד הרבה שנים"

רכז תקשורת באגף תקציבים של משרד האוצר, אורי ישראלי, סקר בפני הוועדה את מצב שידורי הטלוויזיה כיום ואת הבעיות שהביאו להצעת הרפורמה. בין היתר ציין את הבעייתיות בשיטת הזיכיונות כגון :

-         הגבלת מספר הגופים המשדרים שמביא לצמצום הפלורליזם וצמצום בהשקעה,

-         חוסר ודאות לטווח ארוך לגופי השידור

-         אופי המכרז שמחייב תהליך ארוך ומסורבל, חוסר אחידות בתנאי הזיכיונות שמקשה על הרגולטור באכיפת החוק.

מיתרונות שיטת הרשיונות:

-         הבטחת אופק עסקי לפעולות גופי השידור, מה שייתן אפשרות להתקיים גם לאחר תקופה כלכלית קשה.

-         כניסת גורמים חדשים- כל מי שיעמוד בתנאי סף יוכל להכנס לשוק עם הגנות ינוקא לשחקנים חדשים

-         הרוגלציה תהיה אחידה

-         הגברת כלי האכיפה של הרגולטור

-         ערבות מיוחדת לסוגה עילית הכוללת בדיקה שנתית

-         תהיה נקודת יציאה לשלילת רשיון אחת ל-5 שנים ונקודת הארכה אחת ל-15 שנים

סיעת קדימה הגישה הסתייגויות מהחוק ולמעשה הציעה לבטל את הרפורמה של המעבר מזכיונות לרשיונות. סיעת חד"ש הצטרפה להצעה.

ח"כ חיים אורון התנגד לרפורמה מכיוון שלדעתו היא תביא לתחרות יתר ובנוסף טען כי המעבר לרשיונות יביא להורדת רמת השידור .

רני בלייר, יו"ר איגוד הבמאים ונציג ממ"ה(מטה מאבק היוצרים):" המסך הוא הארכיאולוגיה של חיינו. אי אפשר שמי שיראה עוד 50 שנה  את מה ששידרנו היום יראה טלוויזיה איטלקית. זה לא ישקף את מה שקורה כאן באמת. אנחנו במבוכה מהרשיונות, כי אנחנו לא מזהים בהם שום הגנה על היצירה המקורית וגם לא מנגנוני אכיפה.

ח"כ עמיר פרץ:" אני מקווה שלא נגיע להצבעה בלי הסכמה על הסעיפים החשובים. עיני לא צרה בזה שבעלי הרישיונות והזיכיונות ירוויחו, אך יש לתת לצרכנים את שמגיע להם. ככל שיהיו יותר רישיונות רמת ההפקה המקומית תרד ברמת התכנים שלה." הוא ציין כי ישנה חשיבות לשמור על כלי התקשורת וכי הוועדה אינה מעוניינת למצוא את עצמה במצב שערוצי התקשורת יפלו כמו דומינו ויישאר ערוץ אחד שיכתיב את תכני השידור.יש לאזן, לפי ח"כ פרץ, בין הרצון לתת שירות לציבור ועם זאת לא לעוות את החברה הישראלית ולתת את המוטיבציה לגופי התקשורת להוכיח שהם עומדים בתנאי האיכות, לא רק בתנאי הסף.

מנשה סמירה, מנכ"ל  הרשות השנייה, הבהיר כי הרפורמה חייבת להתחיל רק ב-2012 מכיוון שיש להיערך לתשתית של הפצת שידורים שדורשת זמן. גם הקמת גופי הסדרה כפי שמוצע ברפורמה צריכה את הזמן שלה ולפיכך המועצה תומכת בהצעת האוצר להחלת הרפורמה ב-2012, זאת לאחר שב-2011 ייסגר סופית השידור האנלוגי.

נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השניה:" אחרי ארבע שנים בהן ניסינו למצוא רגולציה אפקטיבית, ניסינו להפוך את כלי האכיפה לאמיתיים, הגענו למסקנה כי השיטה הטובה ביותר היא שיטת הרישיונות" דאבוש הסכימה עם ארגוני היוצרים וטענה כי הרפורמה תיטיב עמם.

ניצן חן יו"ר מועצת הכבלים והלווין:"שיטת הרישיונות הוכיחה את עצמה כמוצלחת בשטח. כיום בכבלים ובלווין מונהגת שיטת הרשיונות, המתחדשים כל 15 שנה, ועל כן הם מספקים יותר הפקות יצירה ותרבות ישראלית יותר מערוצים אחרים. " כמו כן הוא הוסיף כי ראוי גם לדון בהסדרת שוק הטלויזיה באינטרנט.

עו"ד אמיר רוזנברג, יועץ משפטי של איגודי היוצרים:" המעבר לרשיונות ייצור קשיי אכיפה כבירים. כולם בעד תחרות חופשית אבל כולם גם בעד שמירה על התוכן. המודל של הרפורמה מתעלם מהצורך לשמור על יצירה ישראלית, ומאפשר לכל אחד לשלם ולשדר, קנה כרטיס-וקבל רשיון, אין לכך אח ורע בעולם" מקובל, לדעתו, שגם רשיונות באים עם אלמנט תחרותי של כסף, תוכן והכנסה מבוקרת של שחקנים חדשים"

יוחנן צנגן, חבר דירקטוריון רשת, ברך על היוזמה לרפורמה בתחום התקשורת אולם טען עם זאת, שישנה בעייתיות ברפורמה שעלולה ליצור הגבלה על שוק הפרסום, שהטלוויזיה המסחרית בישראל נשענת עליו כיום. כמו כן טען צנגן כי ראוי שהמדינה תייחד את התקציב למימון תוכן ציבורי ולא למימון קיומו של גוף שידור ציבורי, קרי, רשות השידור.

אבי ניר, מנכ"ל קשת ציין בדבריו כי אחד הדברים החשובים ביותר היא לייצר מערכת שתוכל בזכות עצמה ובזכות תמריצים ולא בזכות אכיפה, להגיע ליצירת תרבות טלוויזיה שטובה לציבור בישראל. המערכת הקיימת היא זו שהובילה למשבר בערוץ 10 ולקשיים בערוץ 2 ולכן השיטה המוצעת טובה יותר, לשיטתו, לשוק התקשורת המשודרת.

בתום הדיון שב ואמר שר התקשורת כי הוא בעד יצירה מקורית וכי אם יש בידי איגודי היוצרים הצעה טובה יותר, יצירתית יותר, שתתן מענה לצרכי האיגודים, שיניחו את הצעתם על שולחנו והיא תיבדק ברצינות. כמו כן הוא פנה לחברי הוועדה ואמר כי אם יש בידיהם הצעה לחיזוק מנגנוני האכיפה, שכלול מערכת האכיפה או לשיטת תמריצים טובה יותר, הם מוזמנים להגיש אותה למשרדו.

יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס סיכם ואמר כי הדיון ברפורמה הדרמטית הזאת ימשיך וכל צד ישמיע את דבריו וטיעוניו בטרם יגיעו להצבעות על החוק"