יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית קרא לחברה לפרסם באופן מסודר את רשימת המוקדים כדי שאפשר יהיה לפקח על הטיפול בהם

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה למאבק בתאונות הדרכים, בראשה עומד ח"כ חמד עמאר, קיימה היום דיון מיוחד בנושא הכבישים המסוכנים בארץ, המכונים "כבישים אדומים". בפתח הישיבה אמר היו"ר עמאר כי חשוב להעביר את המידע על מיקום הכבישים המסוכנים לציבור, כדי שידעו כיצד לנהוג בהם. כמו כן הוא התייחס לכך שאם הנתונים יפורסמו הדבר יקל על התקשורת לבצע מעקב אחר התקדמות הטיפול במוקדים. היו"ר אף ביקש התייחסות לנושא הכבישים שמוגדרים "כבישים ללא אבא", כאלה שאין גוף ממוגדר שאחראי על הטיפול בהם.

מנהל אגף הבטיחות בחברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה), ישראל ג'בלי, הסביר לוועדה כי ישנה ועדת היגוי למוקדי סיכון, בראשה עומד משרד התחבורה וחברים בה נציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המשטרה והחברה הלאומית לדרכים. הוא ציין כי מוקדי הסיכון נקבעים לפי 8 תאונות דרכים ומעלה ב-3 שנים כאשר לפחות שניים מהם בשנה האחרונה.

ח"כ עמאר העיר כי בעבר נמסר לוועדה שהקריטריונים עומדים על 10 תאונות ב-3 שנים כשלפחות 3 בשנה האחרונה. מנהל אגף התשתיות הבינעירוניות במשרד התחבורה, ראיק סאלם, הסביר כי המשרד הגמיש את הקריטריונים מאז כדי להגביר את הטיפול במוקדים. ג'בלי הוסיף כי ישנה מערכת נוספת שפותחה בטכניון, ובעזרתה מאתרים 200 מוקדים שנבדקים, ומתוכם מגובשת כל שנה רשימה של 60 מוקדי סיכון לטיפול בתקציב של 300 מיליון שקל בשנה. הוא הסביר כי 60 מוקדים מטופלים במגרת הטיפול במוקדי הסיכון, בעוד יתר המוקדים מטופלים במסגרות אחרות.

השנה הוסיף גבלי הסתיימו 40 פרויקטים, 22 פרויקטים נמצאים עדיין בביצוע ו-77 פרויקטים מתוכניים ל-2012. לדבריו, לאחר הטיפול במוקדי הסיכון יש ירידה ממוצעת של כ-33% בתאונות באותם מוקדים. "כל קטע יגיד בסופו של דבר לפתרון", אמר ג'בלי.

מנהלת חטיבת הבטיחות וההנדסה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עליסה בן דוד, התייחס לנושא השילוט בדרכים ואמרה כי הנהג לא יידע מה לעשות עם מידע שהכביש בו הוא נוסע הוא כביש מסוכן. לדבריה, "אנחנו ממליצים להציב שילוט של עשה ואל תעשה, כדי שהנהג יידע איך לנהוג".

סאלם אף התייחס לנושא הכבישים ללא אבא וטען כי אין מושג כזה. לדבריו, "מדובר בכבישים שמי שאחראי עליהם הן הרשויות המקומיות, ואם הם לא מקבלים טיפול הרשויות צריכות לסגור את הכבישים". הוא הוסיף כי ישנם 1,200 ק"מ של כביש שהרשויות לא לוקחות עליהם אחריות ומשרד התחבורה הקצה לפני 4 שנים 500 מיליון שקל לטיפול בנושא. "בסוף העבודה יועברו 700-800 ק"מ של הכבישים הללו מאחריות המועצות המקומיות לאחריות החברה הלאומית לדרכים והכבישים שיועברו לרשויות יזכו את אותן רשויות בתקציבי אחזקה – דבר שלא היה נהוג קודם לכן".

היו"ר עמאר התייחס גם לנושא התאונות במגזר הערבי וציין כי כ-35%-37% מההרוגים הם מבני המיעוטים שחלקם באוכלוסיה עומד על 20%. "אם רוצים להוריד את מספר ההרוגים מתחת ל-300 בשנה צריך להתמקד באכיפה והסברה במגזר", אמר היו"ר. לדברי סאלם, משרד התחבורה השקיע כ-100 מיליון שקל בפיתוח תשתיות במגזר. נציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים טענו כי לפי הנתונים שלהם ב-2011 יש ירידה של 10% במספר ההרוגים במגזר הערבי לעומת 2010, בעוד שבמגזר היהודי יש עלייה של 1%. למרות זאת ציינו ברשות כי בתקופה האחרונה רואים עלייה במספר הנפגעים במגזר.

יו"ר ארגון חיים בדרך-מתונה, מרדכי פדר, טען כי ירידה של 22%-38% בתאונות בצמתים שטופלו היא לא מספקת. הוא הוסיף כי האזרח לא מעורב בכל הטיפול במוקדי הסיכון והציע להכניס נציג ציבור במשקיף לוועדה שדנה בנושא מוקדי הסיכון. ג'בלי השיב לו ואמר כי מניסיונו בחוקר תאונות במשך 35 שנה ירידה של 30% היא מעולה. לדבריו, החברה  קשובה לכל אזרח. בן דוד הוסיפה כי גם הרשות מביאה מידע מהציבור באמצעות 15 מנהלים אזוריים.

היו"ר עמאר סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה ממליצה למשרד התחבורה, לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולחברה הלאומית לדרכים לבחון דרכים להביא לידיעת הציבור את רשימת מוקדי הסיכון בכבישים, לרבות פרסום הדבר בקמפיין בתקשורת. כמו כן מציעה הוועדה לבחון הצבת שלטים בכניסה לדרכים המסוכנות, לרבות שלטים עם הנחיות לנהגים. הוועדה אף קראה לייעד תקציב לאחזקת הכבישים שיועברו לרשויות המקומיות, עוד בטרם העברת האחריות. עוד תבעה הוועדה מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפעול באינטנסיביות במגזר הערבי ודרשה מהמשטרה להגביר את האכיפה במגזר.