ח"כ איתן כבל שיזם את הצעת החוק: "מידי שנה נזרקים לרחוב עשרות אלפי כלבים שחלקם סובלים מהתעללות וחלקם מוצאים את מותם – וההצעה נועדה להפחית את הסבל הזה"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אישרה היום לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ איתן כבל לתיקון חוק הפיקוח על כלבים, בנושא סירוס ועיקור כלבים. הוועדה דנה בהצעה במסגרת ציון יום זכויות בעלי החיים וח"כ כבל אמר כי היא נולדה מהעובדה שמידי שנה נזרקים לרחוב עשרות אלפי כלבים שחלקם סובלים מהתעללות וחלם אף מוצאים את מותם. "אנחנו מחפשים דרך להפחית את הסבל הזה מאחר שהמדינה לא נותנת מספיק רוח גבית לסירוסים ועיקורים", אמר ח"כ כבל.

הוא הסביר כי הגיע לסיכום עם משרד החקלאות, לפיו מי שלא יעקר או יסרס את כלבו יצטרך לשלם אגרת רישוי שנתית שגבוהה ב-300 שקלים מהאגרה שישלם מי שכן עשה זאת. הוא הסביר כי בהצעה המקורית עמד ההפרש על 700 שקלים בשנה, אולם הסכים להפחיתו כדי שלא לגזור גזירה קשה מידי על הציבור כבר בשלב ראשון.

ח"כ רונית תירוש ציינה כי בכנסת הקודמת העבירה הצעת חוק לפיה משרד החקלאות מחויב להעביר 4.5 מיליון שקל בשנה לשירותים הוטרינריים, כדי שיבצעו סירוס ועיקור. עם זאת, לדבריה קשה לבדוק שהתקציב אכן הועבר. היא הוסיפה כי ההתעללות בבעלי חיים היא עבירה פלילית, אך המשטרה כלל אינה מנסה לאכוף זאת. "כמנכ"לית משרד החינוך לשעבר ראיתי בהתעללות סימפטום בדי.אן.איי של האדם, שכן מי שיכול לעקור עין לחתול יכול לעשות זאת גם כבן אדם ולכל מי שנשמה באפו", אמרה. היא התייחסה להצעת החוק ואמרה כי היה לה קשה לחתום עליה, אך עשתה זאת כדי לתמרץ סירוס ועיקור.

עו"ד גבי הייק מההתאחדות הישראלית לכלבנות אמר כי העלאת האגרה עלולה לפספס את המטרה ואולי להביא לתוצאה הפוכה, שתיצור יותר כלבים ללא רישיון. יו"ר ההתאחדות, איתן אטינגר, אמר כי צריך להחריג מהחוק את הכלבים הגזעיים כדי לאפשר להם להמשיך להתרבות. לדבריו, בספרי העמותה נרשמים מידי שנה כ-2,600 גורים ואחריהם מנוהל מעקב רצוף.

הוטרינר ד"ר אבי צרפתי אמר כי מדינת ישראל קרובה למשבר בנושא אחזקת בעלי חיים, ואין ספק שחובה להקטין את הילודה של כלבים בישראל מהטעם הפשוט של מחסור בביקוש. הוא בירך על הצעת החוק, אך אמר כי העלאת האגרה צריכה להיות הדרגתית.

גדי ויטנר מצער בעלי חיים הוסיף: "אנחנו ממיתים כל יום עשרות כלבים וחתולים ואי אפשר לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח". עם זאת הוא טען כי ההפרש של 300 שקל לא יעשה את השינוי הדרוש וקרא להעלות את האגרה למי שלא יבצע סירוס או עיקור. "צריך להעלות את זה ל-1,000 שקל", אמר. יונתן שפיגל, יועץ משפטי של תנו לחיות לחיות, אמר כי כל שנה הורגים בכלביות כ-100 אלף כלבים ועוד כ-100 אלף מתים בגלל התנאים בכלביות. "כל אמירה נורמטיבית של הכנסת שמעודדת עיקור וסירוס היא אמירה טובה".

ד"ר רפי שחף מאיגוד הוטרינריים הפרטיים לחיות בית אמר כי החוק לא נכון, מאחר שיש בארץ כ-300 אלף כלבים כאשר יותר מחצי מהם הם מתחת לרדאר וללא רישיונות. "החוק מטיל קנסות על האנשים הלא נכונים", אמר, "זה כמו לתת קנס למי שנוסע כחוק ולא לתת קנס לעבריין התנועה". הוא הציע שהמדינה תממן סירוס ועיקור בחינם. ח"כ כבל הגיב לכך ואמר כי הוא נלחם להשיג תקציבים שהמדינה לא מוכנה להקצות והוסיף בציניות: "אנחנו גם רוצים שלום בהזדמנות הזאת".

נציגת משרד החקלאות, עו"ד אודליה אסולין דגני, ביקשה כי גובה האגרה לא ייקבע בחוק אלא בתקנות. היא ציינה כי כיום האגרה לכלבים לא מעוקרים או מסורסים עומדת על 116 שקלים בשנה, בעוד האגרה על כלבים מעוקרים ומסורסים על 37 שקלים לשנה. גם נציגות משרדי האוצר והמשפטים הביעו התנגדות לקבוע בחוק את גובה האגרה וביקשו שהדבר יקבע בתקנות. למרות זאת הוועדה אישרה את הצעתו של ח"כ כבל, לפיה השר יקבע את גובה האגרה בתקנות אך האגרה על כלבים לא מסורסים או מעוקרים תהייה גבוהה בפחות 300 שקלים מהאגרה על כלבים מסורסים ומעוקרים.