היו"ר שאמה-הכהן: החוק מניח את התשתית לבנק חברתי אמיתי

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק הדואר, על מנת לאפשר לבנק הדואר להרחיב את השירותים הבנקאיים שהוא מעניק. היו"ר שאמה-הכהן אמר כי הצעת החוק מניחה את התשתית לבנק חברתי אמיתי בפריסה ארצית מלאה, אך חבל שלא ניתן היה כבר עכשיו להגיע להסכמות עם בנק ישראל, או לעמוד בדרישותיו, כדי להאיץ את התהליך ולהגביר את התחרות בתחום הבנקאות למשקי הבית.

המפקח על בנק הדואר במשרד התקשורת, אורן לביאן, הסביר בדיונים הקודמים כי ההצעה נועדה, בין היתר, להרחיב את נגישות השירותים הכספיים לציבור, בשים לב לקיומם של פערים כלכליים ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסיה. "הצעת החוק באה לחולל שינוי דרמטי באופן פעילותו של בנק הדואר ובשירותים ובמוצרים שיהיה רשאי לספק", אמר לביאן. "ההצעה לוקחת את הבנק צעד קדימה לכיוון של גוף פיננסי בנקאי, בדגש על שירותים למגזר הקמעונאי". הוא הוסיף כי חלק ממטרת התיקון היא להרחיב את השירותים בשים לב לפערים כלכליים, הצרכים של אוכלוסיות מיוחדות ובאזורים מסוימים.

עם זאת, במהלך הדיון היום ביקשו נציגי העובדים כי המדינה תממן את ההון העצמי הדרוש לתחילת הפעילות של הבנק, כדי להבטיח שהכסף לתחילת הפעילות לא יבוא מפגיעה בזכויות העובדים. יו"ר ועד חברת הדואר, שמעון פרגון, טען כי כרגע אין הון ראשוני להתחיל את פעילות הבנק. יו"ר חברת הדואר, ששי שילה, הודה כי עדיין אין פתרון לסוגיה הזו. לדבריו, החברה מצויה במשבר כלכלי וכרגע היכולת שלה להעמיד את הכסף מוטל בספק וכך גם יישום החוק. נציגת האוצר, יעל מבורך, אמרה כי האוצר מתנגד לממן את תחילת הפעילות והוסיפה כי צריך למצוא לכך מקורות אחרים, במסגרת תוכניות הבראה. היו"ר שאמה-הכהן אמר כי ייבחן את הנושא בהתייעצות עם שר התקשורת, ואם יימצא לנכון לבצע שינויים יעשה זאת.

בדיונים הקודמים הבהיר לביאן, כי גם כיום וגם לאחר שהתיקון יאושר בנק הדואר לא יוכל לנהל פיקדונות ולתת אשראי בעצמו, אלא באמצעות גורם אחר. הוא יהיה רשאי להפיץ פיקדונות כסוכן, או לתת שירותי ייעוץ פיננסי וכלכלי בכפוף לרישיונות שיצטרך לקבל. הוא הסביר כי ניהול פיקדונות ומתן אשראי כרוכים בסיכונים ודורשים מיומנויות גבוהות שהבנק עדיין לא יכול לעמוד בהם. כמו כן הוסיף לביאן כי בנק הדואר יוכל לנהל פיקדון ניירות ערך, בכפוף לקבלת רישיון מהרשות לניירות ערך. עוד הוסיף לביאן כי כיון הכנסות בנק הדואר מהוות כ-20% מההכנסות של חברת הדואר והצפי הוא כי לאחר יישום התיקונים יעלו ההכנסות לכ-40%.

שילה אמר בדיונים הקודמים כי הוא מברך על הצעת החוק. עם זאת הוא הזכיר כי לחברה יש תשתית של כ-650 סניפים, יותר מהתשתית של כל הבנקים יחד, שהמדינה צריכה לנצל במיוחד בפריפריה. לדבריו, ההצעה לא תאפשר לבנק הדואר להתחרות בבנקים האחרים בישראל. "אנחנו רוצים להגיע כמה שיותר מהר לאפשרות לתת שירותים בנקאיים מלאים ולהתחרות באופן שווה בבנקים בישראל – וזה ישפיע גם על העמלות", אמר שילה. שילה טען כי גם כיום יכול הבנק להרחיב את השירותים, אולם הבירוקרטיה והרגולציה מכבידות על התהליכים. הוא ביקש לאפשר לבנק לתת מסגרת של שירותים, ללא צורך של קבלת אישור של שרי התקשורת והאוצר לתת שירותים חדשים. הוא הסביר כי חברת הדואר הייתה הראשונה לבקש אישור להיכנס לשוק הסלולר כמפעיל וירטואלי, אולם חייבו אותה להקים חברת בת אך עד היום לא נתנו לחברה את האישורים להקמת חברת הבת.

באשר לטענות על הזנחת שירותי הדואר, סגירת הסניפים וספק אם ניידת הדואר הנע תוכל לספק שירותי ייעוץ פיננסי טען שילה כי פתיחת הדואר לתחרות היא שעשתה רע לשירות לתושבי מדינת ישראל. לדבריו, החברה נמצאת תחת רגולציה וקרוב ל-90% מדברי הדואר מחויבים להגיע ליעדם תוך יומיים, אך רגולציה כזו לא קיימת על המתחרים. "התחרות עשתה טוב למדוורים הגדולים ולא ללקוחות", אמר. באשר לפריסת הסניפים טען שילה כי ב-6 השנים האחרונות נפתחו עשרות יחידות דואר חדשות ברחבי הארץ.

היו"ר שאמה-הכהן אמר כי הוא מבין שהבשורה בקידום התחרות על משקי הבית היא לא מיידית, אלא עתידית. לדבריו, לא מדובר בתחרות אמיתית כי הרחבת השירותים תעשה לרוב באמצעות גורם שלישי. "אמנם זה יותר טוב מאי תחרות בכלל, אבל זו תחרות נכה", אמר היו"ר. כמו כן התייחס היו"ר גם לנושא התמשכות הליכי הרגולציה ואמר כי צריך לחייב את השרים לאשר או לדחות את הבקשות להרחיב את השירותים תוך זמן מוגדר. הצעתו, שאושרה, הייתה לקבוע כי באשר לאישור להפיץ שירותים פיננסיים באמצעות גורם שלישי , אם תוך 60 יום לא תתקבל תשובת שרי התקשורת והאוצר – ייחשב הדבר כאילו הבקשה אושרה. במקרה של שירותים פיננסיים שלא ניתנים באמצעות גורם שלישי יעמוד פרק הזמן לאישור השרים על 90 יום – שאחריו אם לא התקבלה תשובת השרים תחשב הבקשה למאושרת. כמו כן אושר לקבוע חובת תשלום סביר כפי שהיא חלה היום על שירותים בהם קבלת כספים, העברה וסליקה. עם זאת, על שירותים הנמצאים כבר היום בתחרות, כמו שירותי מטבע חוץ והפצת שירותים פיננסיים, לא נקבעה חובת תשלום סביר.

עוד אושר בדיונים הקודמים כי שר התקשורת יקבע, בהסכמת שר האוצר, רשימה של שירותים בסיסיים שראוי שהבנק יספק אותם לכלל הציבור בכל המדינה. כמו כן לפי הצעת החוק שרי התקשורת והאוצר יקבעו תקני איכות ושירות. עוד נקבע כי בנק הדואר לא יוכל לסרב לתת את השירותים הבסיסיים למעוניינים בכך, אולם הוא יוכל לסרב סירוב סביר להעניק את השירותים האחרים. עוד אישרה הוועדה את דרישת היו"ר שאמה-הכהן כי תקנות בעניין חובת גילוי נאות או מניעת הטעיה יובאו לאישור הוועדה, מאחר שמדובר בנושאים צרכניים מובהקים.

בדיון נוסף שקיימה בנושא, בתחילת השבוע, ביקשו נציגי העובדים של חברת הדואר לקבוע כי השירותים הבנקאיים שתיתן החברה הבת שתקום יינתנו בסניפים של החברה האם – חברת הדואר. יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקבי, הסביר כי הכוונה היא להגן על העובדים ועל סוכנויות הדואר, כדי "שלא תבוא ישות אחרת ותיתן שירות בסניפים או באתרים אחרים. לביאן השיב ואמר כי הכוונה היא שכל השירותים שהחברה הבת תספק יהיו באמצעות אשנבי החברה האם, למעט שירותים באינטרנט או באמצעות מענה קולי.  לביאן השיב ואמר כי הכוונה היא שהשירותים יינתנו על ידי חברת הדואר או החברה הבת שתקום ולא באמצעות מישהו אחר. עם זאת הוא הסביר כי נדרשת גמישות לצורך הפעלת שירותים ישירים כמו מענה קולי ושירות באינטרנט. יו"ר חברת הדואר, שילה, הוסיף כי הכוונה היא לחתום הסכם בין חברת הדואר לחברה הבת שתקום ולבין העובדים, ובאמצעותו אפשר יהיה לתת פתרון לחששות העובדים. עו"ד ארנה לין שייצגה את העובדים דרשה שהחוק לא ייכנס לתוקף עד שלא ייחתם ההסכם.

לפי הצעת משרד התקשורת, הסעיפים המהותיים של הצעת החוק לא ייכנסו לתוקף אלא אם התקיימו 3 תנאים המאפשרים זאת, והם: החברה הבת הודיעה לשר שבאפשרותה לתת את השירותים בעצמה או באמצעות גורם אחר, לחברה יש הון עצמי מספיק ומונה לה דירקטוריון. היום אישרה הוועדה את הצעת היו"ר שאמה-הכהן להגן על העובדים ולקבוע תנאי נוסף לכניסת הסעיפים המהותיים לתוקף – והוא הסכם בין העובדים לחברה בדבר העסקת עובדים בחברה הבת. עם זאת, אם כל התנאים לא יתקיימו בתום שנה מיום פרסום החוק יוכל שר התקשורת לדחות את כניסתו לתוקף בצו לתקופה של 6 חודשים כל פעם, בתנאי שהוא או מנכ"ל משרדו ידווחו על כך בדיון שתקיים ועדת הכלכלה. כמו כן ניתנה לשר האפשרות לבקש מהוועדה, בתום שנה מפרסום החוק, לאשר את כניסת החוק לתוקף גם אם לא נחתם הסכם עם העובדים, כאשר השר יצטרך לנמק ולשכנע את הוועדה מדוע הוא מבקש לוותר על התנאי הזה.