ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הפרק העוסק בתיקונים לפקודת הטלגרף האלחוטי, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (חוק ההסדרים). הפקודה מסדירה את השימוש בתדרים, בין היתר בכאלה המוקצים לתקשורת אלחוטית כמו טלפונים סלולריים, שידורי טלוויזיה ורדיו, תקשורת לוויינית, הפעלת מערכות קשר צבאיות ועוד. כעת מבקשת הממשלה לתקן את הפקודה על מנת להקל על יבוא ציוד אלחוטי מסוגים מסוימים שיקבע שר התקשורת, לאפשר אכיפה מנהלית נגד מפרי הפקודה ולבצע תיקונים נוספים. התיקונים נועדו, בין היתר, על מנת להסיר חסמי יבוא מוצרי תקשורת אלחוטית (Wi-Fi) בהם טלוויזיות חכמות, מחשבים ניידים, ראוטרים ועוד.

נציג האוצר, עידו סופר, הציג את ההצעה ואמר כי היא משלבת בין הפחתת הנטל הרגולטורי להפחתת יוקר המחייה. הוא הוסיף כי גודל השוק נאמד בכ-10 מיליארד שקלים בשנה, כאשר מדובר על מוצרים רבים שמצריכים את אישור משרד התקשורת. "משרד התקשורת מעניק למעלה מ-15,000 אישורי התאמה בשנה, והדבר אורך זמן רב ומקשה על היבואנים. הוא הסביר כי במסגרת הרפורמה היבואנים לא יצטרכו לקבל אישור מראש במוצרים שאינם מסוכנים, ומשרד התקשורת יבצע אכיפה בשווקים, כאשר המהלך צפוי לחסוך לצרכנים 350 מיליון שקל בשנה.

היו"ר כבל אמר כי אין מחלוקת שהרפורמה נחוצה ויכולה לחסוך כסף רב לצרכנים, אולם הזהיר מהטיפול בתופעת הרחפנים ומסיכונים נוספים שבכניסה לא מבוקרת של מכשירי אלקטרוניקה. "אין ספק שיש כאן מהפכה, אבל העולם החדש מייצר עבורנו אתגרים בלתי רגילים שצריך לתת עליהם את הדעת", אמר. הרחפנים יכולים להפוך לכלי מלחמה לכל דבר ועניין, והשאלה היא לא אם זה יקרה אלא מתי. ח"כ רועי פולקמן התייחס לפריצת מצלמות אבטחה, ואמר שצריך לתת את הדעת גם על כך ולחשוב על דרך ליידע את הציבור כיצד להתגונן. עם זאת הוא הוסיף: "חקיקה מיושנת וייתר ביורוקרטיה מעלים את יוקר המחיה גם בייבוא של מכשירים אלקטרוניים. הרפורמה הנוכחית מצטברת לרפורמות הייבוא המקביל ומכון התקנים ומבקשת להקל על יבואנים קטנים ובינוניים ועל הציבור כדי להגדיל התחרות בשוק המוצרים האלחוטיים".

מנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה, התייחס לאיומים ולסוגיית הרחפנים ואמר כי כיום כל מוצר אלקטרוני שנכנס לישראל, גם ביבוא אישי, צריך לקבל אישור משרד התקשורת. לדבריו, לאחר הרפורמה מוצרים רבים שלא מסוכנים לא יצטרכו לקבל את האישור, אך רחפנים ימשיכו להיבדק. "אנחנו לוקחים סיכונים מחושבים, ואם יקרה אירוע נדע לטפל בו. הרחפנים יצטרכו לעבור בדיקות קפדניות ורק אחרי שיוסדר השימוש בתדרים שלהם ניתן יהיה להקל על הייבוא שלהם", אמר.

היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, אמרה כי לא מדובר ברפורמה קלאסית של חוק ההסדרים, אלא רפורמה שהמשרד עובד עליה שנתיים וחצי. היא הסבירה כי פקודת הטלגרף היא פקודה מנדטורית מ-1924, שתוקנה לאחרונה בשנות ה-70 והתיקון הנוכחי נועד להתאים אותה לטכנולוגיה של היום.

במהלך הדיון היום ביקש היו"ר כבל לדעת האם בכוונת משרד התקשורת לבצע הסברה לציבור, על מנת שהצרכנים ידעו מה מותר להבא להביא לארץ, אם בייבוא אישי או אם ברכישה בחו"ל, ומה לא. נציג משרד התקשורת, רועי ברית, השיב כי המשרד מפרסם באתר רשימה של המוצרים המותרים, והיו"ר כבל אמר בתגובה כי הציבור לא יודע לגשת לרשימה והרוב המכריע של האנשים לא היו מביאים מראש משהו שהיו יודעים שהוא אסור. הוא דרש מנציגי הממשלה להגיש לוועדה נייר מסודר שידע להסביר לציבור, בצורה פשוטה, מה מותר ומה אסור והזהיר כי בלי זה לא יאשר את ההצעה.

עוד אושר היום פרק העיצומים הכספיים, הקובע כי מי שיפר את ההוראות החוק צפוי לעיצומים כספיים. מי שיבצע הפרות קלות צפוי לעיצום של עד 10,000 שקל לעוסק שהוא יחיד ועד 20,000 שקל לעסק שהוא תאגיד, בעוד מי שיבצע הפרות חמורות על הפקודה צפוי לעיצום כספי של עד 70,000 שקל לעוסק שהוא יחיד ו-140,000 שקל לעסק שהוא תאגיד. היו"ר כבל ביקש לוודא שלא יהיו מקרים בהם ההפרה תהייה משתלמת.