ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, המשיכה אמש (רביעי) לדון בפרק התקשורת מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית ל-2017-2018 ("חוק ההסדרים") ועסקה ברפורמה בטלוויזיה הרב ערוצית ובהפרטת מערך עידן פלוס. היו"ר כבל אמר הזכיר כבר בפתח הישיבה כי בכל הנוגע לזכויות יוצרים והפקות המקור, כפי שאמר בדיון הראשון, הוא  לוחץ על האוצר לקדם כמה שיותר מהר את העניין הזה ולהגיע להבנות עם האוצר. עם זאת הוא שב והבהיר כי בכוונתו לקדם את הרפורמה.

בישיבה אתמול החלה הוועדה לאשר את סעיפי הרפורמה ודנה בהוצאת מכרז להפעלת מערך עידן פלוס. היו"ר כבל אמר כי הוא סבור שצריך לקבוע בחוק אמות מידה לפיהן יתנהל המכרז. "אני לא יודע מי יהיו שרי האוצר והתקשורת בעתיד. אחרי פרשת התאגיד איפה שאפשר לשים גם שלייקס וגם יציקת בטון צריך לעשות את זה, וגם אז אני לא מרגיש בטוח", אמר. אמות המידה נוגעות לדמי ההפצה שמתכוון הגוף שיזכה בהפעלת המערך לגבות מהערוצים המשודרים, הסכום שתקבל המדינה עבור המערך שהקימה בהשקעה של כ-130 מיליון שקלים והתחייבותו להשקיע בהפקות מקור השקעה גדולה יותר מכפי שיחויב בחוק.

ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי חייבים לקבוע אמות מידה, שכן הזוכה במכרז לא אחראי רק על מערך ההפצה, אלא גם על שידור של ערוצים נוספים. ח"כ פרי הצטרף לדברים ואמר כי אי אפשר לתת למועצה לשידורי כבלים ולוויין לקבוע את הכללים לאחר הזכייה במכרז. ח"כ פולקמן אמר מנגד כי טכנית לא ניתן להתערב בדברים שצריכה לקבוע ועדת המכרזים, והיו"ר כבל אמר בתגובה: "ראיתי שהקואליציה מצליחה לעשות הרבה דברים שלא הייתי מעלה על דעתי שאפשר, ואם אנחנו לא יודעים לייצר תחרות אמתית אין טעם לחקיקה. כל חברי הכנסת, ללא קשר למפלגות, יודעים שהכבלים והלוויין צריכים גורם נוסף שיעורר את השוק בקרב על המחיר והתכנים לכן צריך שיהיה ברור מה אנחנו מצפים מוועדת המכרזים".

היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, אמרה בתגובה כי בעבר ההתחייבויות שלקחו על עצמן הזכייניות במכרז להפעלת ערוץ 2 לא יושמו, לכן לא נכון לקבוע אמות מידה. המפיק אסף אמיר אמר כי היוצרים מחליפים טיוטות עם האוצר וקרובים לסיכום באלמנטים מסוימים, אולם המאבק הוא לא רק על הפרנסה של היוצרים אלא על עוד כמה דברים יותר חשובים. "כשסלקום נכנסים ולוקחים 100 אלף מנויים הם יוצאים מהשוק שלנו, וכשייכנס המפעיל החדש עד שהוא יגיע ל-8-10 אחוז כל השוק יצטמצם, ואנחנו מראש יודעים שבשנים הקרובות האוצר ומשרד התקשורת החליטו לצמצם ב-10% את שוק ההפקות. מצד שני, על אף שזה מוריד מההכנסות שלנו אנחנו חושבים שהמחיר (של הטלוויזיה הרב ערוצית) צריך לרדת", אמר. היו"ר כבל סיכם את הנושא ואמר כי הוא מתכוון להיכנס לכך באופן אישי, על מנת לבחון הוספת אמות מידה למכרז, בין היתר כדי לאפשר לגופים שייגשו למכרז לדעת באיזה התחייבויות יצטרכו לעמוד.

בישיבה דנה הוועדה גם בגורמים שיוכלו להפעיל את המערך. לפי ההצעה הממשלתית, בעלי זיכיון או רישיון לשידורי טלוויזיה, בעל שליטה בזיכיון, מפעיל ערוץ הכנסת, החינוכית או מי שקשור אליו ותאגיד השידור הציבורי או רשות השידור, בעלי רישיון לשידורי כבלים או לוויין וכן עיתון או בעל עיתון לא יוכל להפעיל את המערך. היו"ר כבל אמר כי המשמעות היא שהגופים שיוכלו להתמודד במכרז הם, בין היתר, סלקום, פרטנר, ערוץ 20, ערוץ 9 ועוד. סמנכ"לית הרגולציה של יס, מיכל רפאלי כדורי, אמרה כי "המחוקק רוצה תחרות, בלענו את הרוק אבל אנחנו לא יכולים להיות בעלי ערוץ חדשות ולעומת זאת הגורם החדש, שלא חייב להיות ישראלי, יוכל להפיק חדשות בלי בעיה". היו"ר כבל הביע חשש כי ערוץ ייעודי שיקבל אפשרות לשדר חדשות, יחד עם הפלטפורמה, יקבל יכולת שמשנה כללי משחק. הוא אף ביקש לבחון מחדש את האפשרות שהמפעיל לא יהיה ישראלי.