הדברים נאמרו בדיון בוועדת הכלכלה, שיזם ח"כ אילטוב ועסק בהשלכות החלטת משרד הביטחון להפסיק לרכוש את היריעות מהיצרן הישראלי ולעבור לרכוש אותן מיצרן אמריקאי; צה"ל: המוצר עומד באופן מלא בדרישות הצבא והסטת הרכש לא תפגע במפעל העוגנפלסט
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, קיימה היום דיון דחוף בהשלכות של החלטת משרד הביטחון להפסיק לרכוש יריעות אחסון ממפעל העוגנפלסט עבור צה"ל ולרכוש אותן ממפעל בארה"ב. ח"כ רוברט אילטוב, שיזם את הדיון, הסביר כי מפעל העוגנפלסט פיתח את היריעות ביחד עם מערכת הביטחון, לצורך שמירה על כשרות טנקים, רק"מ (רכב קרבי משוריין) ותחמושת לעתות חירום. ח"כ אילטוב הוסיף כי מהמכרז שפרסם משרד הביטחון עולות תהיות בניהן צמצום דרישות האחריות מספק היריעות האמריקאי, ומשמעותו חיסול של מפעל ישראלי על כל עובדיו.
מנכ"לית מפעל העוגנפלסט, שושי ארביב, ציינה כי למפעל מחזור מכירות של כ-100 מיליון שקל והוא פיתח את היריעות המדוברות בשנות ה-70, כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים. היא הוסיפה כי היריעות צריכות להינתן עם 5 שנות אחריות והמפעל מעניק אפילו 10 ו-15 שעות אחריות. לדבריה, היצרן האמריקאי נדרש לתת שנה אחריות ממועד הייצור – כשהמשמעות היא שהיריעות שאמורות לשמור על הכלים של צה"ל יהיה למעשה ללא אחריות. היא הוסיפה כי היריעה של היצרן האמריקאי נבדקה במפעל העוגנפלסט ונמצאה נחותה מהיריעה הישראלית ובאותו מחיר. עוד ציינה ארביב כי היריעות החדשות לא יחזיקו מעמד יותר משנה, המשמעות היא שתידרש תחלופה גבוה שלהן ואם הן לא יוחלפו הכלים של צה"ל ייפגעו.
ראש חטיבת אספקת חומרים וציוד במשרד הביטחון, ישראלה פרידמן, הבהירה כי למשרד הביטחון אין התקשרות ישירה עם העוגנפלסט, אלא עם יצרן הכיסויים ולא עם יצרן היריעות. היא הוסיפה כי המשרד תומך בתעשייה הישראלית ברכש של מיליארדי שקלים. היא הוסיפה כי ב-3 השנים האחרונות הסתכם רכש הכיסויים ב-250 אלף שקל בלבד, ואין בין זה ובין יציבות מפעל העוגנפלסט כל קשר. עוד הוסיפה פרידמן כי אין למשרד כוונה להגדיל את רכש הכיסויים. ארביב העירה כי זה עלול לגרום להזנחה חמורה יותר. היו"ר ברוורמן הוסיף כי יפנה בנושא לשר הביטחון ויבקש ממנו לבדוק את הנושא ולדווח לוועדה על הנושא בשנתיים הקרובות.
ראש ענף ציוד לוגיסטי באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, סגן אלוף אבנר בן זקן, התייחס לטיב המוצר האמריקאי ואמר כי הוא טוב מאוד ועומד באופן מלא בדרישות הצבא. לדבריו, במסגרת התייעלות הוחלט כי אין צורך ב-5 שנות אחריות שיש להן משמעות כלכלית. הוא הוסיף כי השאלה היא לא אם מפעל העוגנפלסט יהיה בסכנה, אלא אם הוא יגדיל או לא יגדיל את מחזור המכירות שלו.
ח"כ משה פייגלין ביקש כי הוועדה תקיים דיון מקיף בכל נושא ההשלכות ההרסניות של הסיוע האמריקאי על התעשייה הישראלית והמשק. הוא הוסיף כי דווקא דבריו של סא"ל בן זקן שכנעו אותו שהמוצר הישראלי טוב יותר והוא כבר רואה את הבעיות שיהיה במוצר האמריקאי ללא יכולת אמתית לפקח עליהן. ח"כ אילטוב אמר כי אין כוונה להעמיד את משרד הביטחון למשפט שדה, אלא להתייחס גם לבעיה הרחבה יותר של נושא הרכש. "צה"ל הוא צבא העם, שמקבל מיסים מהעם, ואם הוא לא יחזיר לעם וירכוש מהתוצרת המקומית הכלכלה תצטמק וגם תקציבו ייפגע", אמר אילטוב שביקש לשקול שוב את ההחלטה. היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו לקיים דיון נרחב יותר בהשפעות הסיוע האמריקאי על הכלכלה והתעשייה הישראלית. הוא חזר על כוונתו לפנות לשר הביטחון על מנת שיבדוק את הטענות בדבר כשירות היריעות האמריקאיות וידווח על כך לוועדה.
