​היו"ר פרופ' ברוורמן: המטרה להגיע לתחרות שתפעל לטובת הצרכן בטווח הארוך

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, סיימה היום לאשר לקריאה שנייה ושלישית את תיקוני החקיקה שנועדו להביא לפתיחה של שוק הפס הרחב והטלפוניה הנייחת לתחרות (השוק הסיטונאי), מתוך חוק ההסדרים לשנים 2013-2014. היו"ר ברוורמן הזכיר כי המטרה הסופית היא להגיע לתחרות משוכללת, שתפעל לטובת הצרכן בטווח הארוך.

במהלך הדיון היום אישרה הוועדה סעיפים נוספים שנועדו, בין היתר, לתת לשר התקשורת סמכויות שיאפשרו לו, במקרים חריגים, למנוע מחברות התשתית למכור את התשתית כמוצר לצרכן הקצה. כמו כן אישרה הוועדה סמכויות לשר לקבוע מחירים של שירותי גומלין, כמו אחזקת מבני תשתית, במידה והחברות לא תגענה להסכמה בנושא. סמכות נוספות תאפשר לשר לעצור באופן מידי מבצעים שיסכנו את התחרות וכן סמכות לשר לדרוש מידע מבעלי הרישיונות לפני קבלת ההחלטות.

סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, הרן לבאות, התייחס לסמכות למנוע מחברות התשתית למכור את המוצר לצרכן הקצה, והסביר כי המשרד יעשה בה שימוש רק במקרים קיצוניים בהם לא התפתח שוק סיטונאי. במקרה כזה, אמר לבאות, המשרד יוכל לדרוש מחברות התשתית למכור את התשתית רק לחברה בת או לחברה אחרת, במחיר שבו היא מציעה את התשתית למתחרות שלה. סמנכ"לית הרגולציה של בזק שרון פליישר בן יהודה, טענה כי מדובר בעונש לבזק והוט ויש להטיל אותו רק אם הן פעלו שלא כשורה. לדבריה, ייתכן כי לא יתפתח שוק סיטונאי לא בגלל בזק, אלא בגלל המתחרות. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, הבהירה כי היישום יעשה בהתאם לנסיבות ולא כגחמה.

באשר לסמכות של השר לקבוע מחיר של שירותי גומלין, לבאות הסביר כי במקרים בהם ספק שירותים ישתמש במתקן של חברת תשתית, בעלת התשתית רשאית ממנו לדרוש השתתפות בהוצאות הפעלת המתקן כמו מיזוג או ארנונה. לדבריו, אם החברות לא יגיעו להסכמות באשר למחיר אז נדרשת לשר סמכות לקבוע אותו.

השר ארדן התייחס לסמכות לעצור מבצעים שפוגעים בתחרות ואמר כי לא מדובר בהמצאה ישראלית. לבאות הסביר כי כדי למנוע פגיעה בשחקנים קטנים לפעמים צריך לעצור מבצע כזה באופן מידי, כאשר לאחר מכן יקיים המשרד שימוע מסודר ויקבל החלטה סופית בעניין. היו"ר ברוורמן ציין עם זאת כי לפי ההצעה שהוגשה לוועדה, המשרד אמנם הגביל את השימוע לתקופה של 6 חודשים אך מבקש אפשרות להארכות בלתי מוגבלות. מנכ"ל הוט, הרצל עוזר, ביקש כי 48 שעות לפני קבלת ההחלטה השר יזמין את נציגי אותה חברה שהשיקה את המצבע לבירור, ורק לאחר מכן יקבל את ההחלטה. לטענתו, 48 השעות הראשות של מבצע חדש הן לא קריטיות. מנכ"ל גולן טלקום, מיכאל גולן, אמר מנגד כי 48 השעות הראשונות הן משמעותיות לעצור נטישת לקוחות. ח"כ איילת שקד אמרה כי "להפסיק מבצע בלי לשמוע את הצד הנפגע זה לא סביר". השר ארדן הסכים לפשרה לפיה יזמן את נציגי החברה להציג את טענותיהם שני ימי עבודה לפני שההחלטה תיכנס לתוקף. כמו כן הסכים השר כי במידה וההחלטה תיכנס לתוקף יוגבל זמן השימוע לחצי שנה מהרגע שבו החברות העבירו את כל המידע שנדרש מהן.

עוד אישרה הוועדה חובת דיווח של החברות באשר לתעריפים עתידיים ומתן סמכויות לשר לפרק חבילות. סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת הסביר כי המידע נדרש כדי שניתן יהיה לדעת האם מוצר מסוים, מתוך חבילת תקשורת הכוללת מספר שירותים (טלפוניה, טלוויזיה ואינטרנט למשל), מוצע במחיר שמגלם הנחה שעלולה לפגוע בתחרות. במקרה כזה, הסביר לבאות, השר יוכל להורות לחברה לפרק את החבילה במטרה לשמור על התחרות לטווח ארוך.

סמנכ"לית הרגולציה של בזק טענה כי הדרישה להעביר מראש מידע למשרד התקשורת תגרום לכך שהמידע על מבצעים מתוכננים יגיע למתחרים של החברה. היא הוסיפה כי הדרישה הזו צריכה להיכנס לתוקף רק אחרי שתבוטל ההפרדה המבנית בבזק ויופעל השוק הסיטונאי. מנכ"ל הוט הוסיף כי צריך להחיל את החובה על כל השוק. לבאות התייחס לנושא ואמר כי הטענה בדבר הדלפות תמנע ממנו לקבל כל מידע. הוא הוסיף כי אין שוויון בשוק התקשורת ולכן לא צריך להיות שוויון באשר לדיווח. הוא הסביר כי השר הוא שיקבע כללים פרטניים באשר לדיווח, לאחר שימוע, ויטפל בפרטים הקטנים ביותר.