ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק המים ותאגידי המים, מתוך חוק ההסדרים לשנים 2013.2014. ההצעה אמורה לעגן את ההסכם שנחתם לפני למעלה מחודש בין משרד האוצר לרשויות המקומיות, בדבר תאגוד אזורי והתייעלות תאגידי המים. עם זאת, בדיון שקיימה הוועדה בנושא לפני כחודש התברר כי ההסכם כולל תמריצים להתייעלות, אך אינו כולל יעד ברור של הפחתת מחיר המים. היו"ר ברוורמן פתח את הדיון ואמר כי בשנים האחרונות מחירי המים עלו בעשרות אחוזים, והוזלה של 5% זו לא בשורה גדולה כל כך.

סגן הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, הציג את ההצעה ואמר כי הסיבות שהובילו לעלייה במחיר הן לא רק הקמת תאגידי המים, אלא המעבר להתפלה והצורך בשיפור תשתיות המים וכן שיפור בטיפול בשפכים שגם עולה יותר. הוא הוסיף כי האוצר הגיע להסכמה עם השלטון המקומי להפעלת תאגידי מים בשלושה מודלים שונים, בעוד המחיר יקבע בכל מקרה לפי מודל התאגוד האזורי. דבר שצפוי להביא לחיסכון של כ-400-500 מיליון שקל שיביאו לירידה של כ-5% ממחיר המים. מרידור ציין כי לצד האפשרות לפעול בכל אחד מהמודלים ישנם סנקציות שיוטלו על תאגידים והרשויות. ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, טען כי מחירי המים עלו בגלל ביטול הסובסידיה. לדבריו, התקורות של תאגידי המים בטלות בשישים בתעריף המים.

ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי לאחר עליית המע"מ יצטמצם החיסכון ל-2%-3% בלבד. הוא הוסיף כי מחיר ההתפלה הוא מוגזם ובלתי אחראי וטען כי בעבר שילמו האזרחים אגרה על הצינורות לרשות המקומית וכעת לוקחים מהם שוב תשלום על אותם צינורות שהם כבר שילמו עבורם. ח"כ חנא סוייד טען גם הוא כי לא התאגידים הם שגרמו לעליית מחיר המים. ח"כ באסל ג'טאס הוסיף כי מחר צפוי להתקיים דיון בבג"ץ בסוגיה האם מחיר המים הוא סוג של מס. הוא הוסיף כי חברי הכנסת צריכים להוביל יוזמה שתן להם את הסמכות לקבוע את מחיר המים, באמצעות ועדה ציבורית.

מזכ"ל התאחדות החקלאים, אבשלום וילן, אמר כי כאשר הממשלה החליטה להקים מתקני התפלה ולקבוע שמשק המים הוא משק סגור, אז בעצם התקבלה החלטה על העלאת מחיר המים. הוא טען כי המשק הוא לא לגמרי סגור והיטלי ההפקה בעצם משולמים למדינה. לדבריו, אם הם היו חוזרים למשק המים אפשר היה להוריד מחיר. כמו כן הוא הזהיר מתיקון שעשוי להכניס לחוק גם את המועצות האזוריות.

יו"ר ומנכ"ל רשות המים, אלכס קושניר, אמר כי הרשות הייתה מעוניינת לצמצם את מספר התאגידים מ-55 ל-15, אולם המציאות הובילה לפשרה עם נציגי הרשויות המקומיות. הוא הוסיף כי בכוונתו לקדם תהליך של הקטנת עלויות התפעול של התאגידים, שתכריח אותם להתייעל בשנתיים הקרובות ובכך להוריד מחירים. סמנכ"לית אגף הכלכלה והמסים באיגוד לשכות המסחר, ישראלה מני, אמרה כי החוק לא כולל מחויבות להפחית תעריפים. "אם נשאיר את זה לניסוי ותעייה אז לא תהייה עמידה בהתחייבויות והמחירים לא ירדו", אמרה מני. היא הציעה לעגן בחקיקה את ההפחתה של 5% מהמחיר, או לקבוע יעדים ברורים לדיווח ומעקב אחר ההתייעלות.

סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים במשרד האנרגיה והמים, חזי ליפשיץ, אמר כי שר האנרגיה והמים סילבן שלום מקדם את הנושא של הפחתת תעריף המים. לדבריו, השר בוחן את התעריף יחד עם רשות המים כשהמטרה היא להביא להוזלה משמעותית. "ההוזלה הזו של 5% זה מעט מידי וקוסמטי.