ראשי הרשויות: "אף אחד לא חושב על התושבים שסובלים"

ועדת הכלכלה של הכנסת המשיכה היום את דיוניה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק הטיס. הוועדה המשיכה את הדיון מהשבוע שעבר, שעסק בסעיף לפיו מפעיל כלי טיס העובר בנתיב שיועד לו לא יהיה חשוף לתביעות מצד אזרחים ורשויות מקומיות, בגין הסגת גבול ומטרד, במידה ופעל לפי כל כללי הטיסה.

במקביל דנה הוועדה גם בסעיף נוסף בחוק, שמבקש לקבוע כי החוק למניעת מפגעים לא יחול על רעש מכלי טיס. עיקר הדיון עסק בשאלה האם חריגות הרעש ייאכפו רק לפי חוק הטיס, כפי שהציעה רשות התעופה האזרחית, או גם לפי החוק למניעת מפגעים כמו שנהוג כיום.

ראשי הרשויות התנגדו להצעה לפיה מפגעי הרעש ייאכפו רק בחוק הטיס. ראש עיריית חולון, מוטי ששון, אמר כי "החוק מציע לקבוע שלא יהיה יותר מושג כזה של רעש מטוסים ואף אחד לא חושב על התושבים שסובלים, על הילדים והאזרחים. רעש הוא רעש ואי אפשר למנוע מתושבי גוש דן לישון בלילה. הורדה של שני דציבלים במגבלות הרעש בטלה בשישים ולא משפיעה כלל על התושבים, אבל מה שמעניין את רשות שדות התעופה זה שיאפשרו טיסות בלילה שמכניסות כסף".

ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, הוסיף כי ההצעה לוקחת את הסמכות בנושא מפגעי רעש מהשר להגנת הסביבה. "מי שגורם נזק צריך לשלם", הוסיף. ראש המועצה המקומית אזור, אריה פכטר, אמר כי הוא "מזמין את חברי הוועדה אלי הביתה בין 12 בלילה ל-5 בבוקר – אחרי שהייתם שומעים את הרעש כולכם הייתם מתנגדים לסעיף".

מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א), גיורא רום, השיב לראשי הערים צריך להסתכל על הדברים בראייה רחבה וכי לנתב"ג יש משמעות פנומנאלית כחיבור היחיד של ישראל לעולם. "כאשר נותנים לשר להגנת הסביבה בלעדיות הוא יכול מבלי דעת להשבית את על התעופה או חלקה", הסביר.

היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי, נועה בן-אריה, אמרה כי המשמעות היא לשלוח את האזרח להילחם מלחמות ארוכות מול הרשויות, ומונעות ממנו את האפשרות לקבל סעד מיידי מהשר להגנת הסביבה.

היועצת המשפטית של רת"א, רננה שחר, הוסיפה ואמרה כי "לא מדובר ברעש ממסיבה אצל השכן, מדובר בתשתית לאומית". עו"ד תמר קלהורה ממשרד המשפטים הסבירה כי סעיף 143 מקנה חסינות רק לבעל כלי הטיס ולא לרשויות המדינה.

נציגת המשרד להגנת הסביבה, הדס פיקסלר, הוסיפה כי הצעת החוק משקפת הסכמה ממשלתית. "המשמעות היא שהשר להגנת הסביבה הסכים שייקבעו ספי רעש בהסכמתו והצעת החוק אמורה להיות הסדר מספק", אמרה. ח"כ יצחק וקנין, שניהל את הישיבה, אישר את הסעיפים בהצעת החוק.

לאחר מכן המשיכה הוועדה לדון בסעיפים נוספים בחוק, ובכלל זה אישרה את הסעיף הקובע כי תחולת החוק תהייה על כל כלי טיס הטס בשטח ישראל, ובכלל זה כלי טיס זרים. אם כי החוק מכיר בכללים וברישיונות של המדינות המפעילות את כלי הטיס הזרים.

כמו כן התקיים דיון בסעיף העוסק בתחולת החוק על משטרת ישראל. מפקד היחידה האווירית של המשטרה, ניצב-משנה נעם אדר, סקר בפני הוועדה את האופי המיוחד של פעילות היחידה. "לעיתים קרובות אנחנו צריכים לחרוג מכללי הטיסה האזרחיים, כדי למלא את משימותינו, בהן אכיפת תנועה, מלחמה בסחר בסמים, בפריצות וביצוע מרדפים", אמר נצ"מ אדר. "למשטרה יש אינטרס להיות כפופה ככל שניתן לחוק, תוך קבלת אפשרות לחרוג ממנו ככל שנדרש".

הצעת החוק ביקשה לקבוע כללים ספציפיים שיחולו על המשטרה. אולם החוקר הראשי של תאונות אוויריות במשרד התחבורה, יצחק רז, אמר כי כל הכללים בפרק העוסק בחקירת אירועי בטיחות צריכים לחול על המשטרה, למעט אותם חריגים שיאפשרו להם לקיים את פעילותם המיוחדת.

ח"כ וקנין החליט שלא לקיים הצבעה בסעיף וביקש מרת"א, לקראת הדיון הבא, להגדיר את האחריות על המשטרה בצורה ברורה.

לפרטים נוספים: ליאור רותם, דובר ועדת הכלכלה

050-6200143