הגם שמקובל בדרך כלל להתייחס לקנביס בהקשר הרחב של עולם הסמים, הסחר, הלגליזציה ומרכזי גמילה, כל שכן בוועדה למאבק בנגע הסמים, הרי שהיום (שלישי) דנה הוועדה בנושא הקנביס דווקא מהזווית התעשייתית והכלכלית.

משבר החקלאות בישראל, ובכלל זה באזור הערבה חייב את אנשי האדמה לפנות לאפיקים כלכליים חדשים בתחום החקלאות גם אם מדובר ברעיונות שמחוץ לקופסא. במסגרת חיפושים אלו מצאו חקלאי הערבה כי ניתן לגדל בדרום הארץ קנביס מסוג "האמפ" באופן מסחרי ורווחי. ה"האמפ" הוא צמח ממשפחת הקנביס אולם בניגוד לקנביס הרגיל, ב"האמפ" מצוי חומר פעיל בכמות קטנה מהמגבלה המוגדרת בחוק. מצמח הקנביס מסוג "האמפ" ניתן להפיק עשרות מוצרים תעשייתיים ובכלל זה מוצרי מזון, טקסטיל, ריהוט, קוסמטיקה, תעשיית רכב, תוספי מזון ועוד.

עומר זידאן, ממשרד החקלאות ציין כי כחלק מהניסיון להתמודד עם משבר החקלאים בחן המשרד  פיתוח גידולים חדשים מסוגים שונים ובכלל זה קנביס תעשייתי. יחד עם זאת בשלב זה לא הגיעו בקשות קונקרטיות מצד גורמי תעשייה בעניין ולכן הבדיקה לא ירדה לפרטים כדוגמת כמות התנובה שניתן להפיק בכל דונם, כמות ההשקיה הנדרשת ומספר העובדים הדרושים. 

נעם צ'כנובסקי, חוקר קנביס טען כי על פי הערכה המתבססת על מחקרים רבים וגידולים רבים בעולם עולה כי ההכנסה הצפויה מגידול ומכירת קנביס מסוג תעשייתי יכול להגיע ל 60 אלף דולר לכל דונם, אם לא יותר. ניתן בקלות רבה לזהות מתי מדובר בקנביס מסוג "האמפ" ומתי זה הוא קנביס שבכוחו לשנות תודעה. חבל לנו לפספס את ההזדמנות כלכלית הזו כל זמן שקיים ביקוש.

לדברי חגי הילמן, יו"ר ארגון מגדלי הקנביס כל שנדרש הוא לבצע התאמה של הרגולציה ולאחר מכן השמים הם הגבול בכל הנוגע לסך האפשרויות הכלכליות שניתן להפיק מצמח "האמפ". אין בזן הזה של הקנביס שום אלמנט מסוכן. נכון להיום צרפת וקנדה הן המדינות המרכזיות בעולם שמגדלות את הצמח. מדובר בגידול בכמויות עצומות ובאותם שטחים אין אפילו גדר.

ד"ר שי רייכר , ממשרד הבריאות טען כי לא כל מה שכלכלי ורווחי נכון וצריך לגדל בארץ מבחינה רפואית. מאחר וקיימים עשרות זנים של "האמפ" קיים קושי לוודא שאכן מדובר בזן שאינו מכיל חומר פעיל. בנוסף קיימת אפשרות שגידול תעשייתי של "האמפ" יכול לשנות את מינון החומר הפעיל בצמח. כמו כן הפער בין כמות החומר הפעיל בקנביס הרגיל לבין ה"האמפ" אינו משמעותי במיוחד ולא ברור האם חשיפה ממושכת לצמח יכולה יכולה ליצור נזק. ככלל רמת הפיקוח שגורמי הרגולציה יכולים לקיים על גידול "האמפ" היא מוגבלת.

עו"ד אתי כהנא, מהרשות הלאומית למלחמה בסמים ציינה כי כל זמן שהנושא לא נבדק באופן מעמיק אנחנו לא יכולים לקחת את הסיכון.

לטענת ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אי אפשר לאסור כל דבר שהוא מסוכן לבריאות. ישנם אין ספור מוצרי מזון ומוצרים אחרים שיכולים להיות מסוכנים לבריאות ובכל זאת משרד הבריאות לא אוסר אותם באופן מוחלט.

ח"כ שרן השכן (ליכוד) טענה כי נכון לעזור לחקלאי הערבה. קיים כאן פוטנציאל כלכלי ממשי לצד רעיון של ציונית. בישראל ישנה הרתעה ופיקוח ולא מדובר כאן בעבריינים אלא בחקלאים.

ח"כ אורן חזן (ליכוד) ציין לא הכול זה כסף. אם קיים כאן סיכון רפואי או שהדבר עלול ליצור נזק חברתי אסור לאשר את הגידול. גם הימורים מכניסים הרבה כסף אבל אסור להמר בישראל.

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנביס רפואי: ניתן לקחת זרעים של קנביס מסוג "האמפ" בעל רמת חומר פעיל נמוך ולהעביר אותו תהליך של השבחה שיעלה את רמת ריכוז החומר הפעיל.

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): אי אפשר לאסור כל דבר רק בגלל שיש לו פוטנציאל לנזק. לפי ההיגיון הזה נפסיק לגדל כבשים רק כי עלולים לגנוב אותם. יש בישראל גורמי אכיפה שזו האחריות שלהם. מי שיעבור על החוק ישלם.

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): לקנביס יש תכונה גנטית לעבור שינוי בתרכובת החומר הפעיל במידה ומשנים את תנאי הגידול שלו. אני תומך ברעיון לבחון את הנושא אבל בשלב ראשון רק כפילוט מצומצם שיאפשר ללמוד את הנושא לעומק.

בסיכום הדיון הורתה יו"ר הוועדה ח"כ תמר זנדברג (מרצ) לבצע מספר בחינות ולהעביר את התוצאות לוועדה בהקדם. ממשרד החקלאות ביקשה זנדברג  לבצע את מכלול הניסויים הדרושים כדי לבדוק את היתכנות גידול הקנביס התעשייתי בארץ. משרד הכלכלה נדרש לבדוק מה הפוטנציאל הכלכלי למכירת הקנביס התעשייתי. ואילו הרשות למלחמה בסמים נדרשה לחזור עם תשובות על הבדיקות שנעשו בנושא בעולם המערבי בהקשרי חוק.

​