הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ב') דיון בנושא 'נתוני השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2016', הדיון התקיים גם במסגרת דיונים מהירים של חברי הכנסת: מאיר כהן, יעקב אשר, מסעוד גנאים, זוהיר בהלול ואכרם חסון.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) פתחה את הדיון "אני רוצה להודות למועצה לזכויות הילד על דו"ח מקיף, בחלק ניכר מהנושאים עסקנו בשנה האחרונה במסגרת דיוני הוועדה. בנוגע לחלקם אנחנו יכולים לומר שאנחנו מגובשים עם תוכניות בתקווה שנראה את תרומתן בדו"ח הבא. כך  התוכנית של ארגון 'בטרם' שהצלחנו להכניס לתקציב בשנתיים הקרובות".

יו"ר הוועדה התייחסה לפגיעות מכוונות בילדים המוצגות בדו"ח: "זהו עניין נוסף שמטפלים בו ולא רואים אור למרות החקיקה, בעיקר פגיעות מיניות, נושא שקשה ומורכב להתמודד אתו. אנו רואים נתונים מאוד מדאיגים - מרבית התיקים נסגרים, כאלה של פגיעה במשפחה וכאלה של פגיעה בסביבה הקרובה. העניין מעלה תהייה איך, בחלק מהתיקים יש המלצות לאישום, התחושה שלא עושים מספיק, שילדים מופקרים".

ח"כ מסעוד גנאים: "הנתונים מדאיגים מאוד, ילד שנפקיר אותו לעוני, לרעב, לסכנה פיזית, יביא למצב בו כל העתיד שלנו בסכנה. אני מסתכל על הדו"ח מבחינת תמותת תינוקות – מאלף תינוקות, 6.7 אחוז מהתמותה הם של ערבים, גם הפגיעה החיצונית מתאונות גבוה אצל ערבים, גם בעוני, עשרה אחוז הולכים לישון בלי ארוחת ערב, זו הדרך המהירה לפשיעה".

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, ורד וינדמן: "זה לא ספר נתונים, זה ספר ילדים, מאחורי הנתונים עומדים ילדים בשר ודם. לא ספר ילדים כזה שאפשר להירדם אתו בלילה אלא כזה שצריך להדיר שינה מעיני כולם. אנחנו כאן לא רק כדי שנוכל לדון בנותנים אלא כדי ללמוד הלאה, מהמגמות החיוביות והשליליות".

וינדמן הציגה כי נפתחו מעל 17 אלף תיקים בגין עבירות נגד קטינים, כאשר כמעט 13 אלף נסגרו, כ-450 אלף ילדים מוכרים לשירותי הרווחה - 16 אחוזים מכלל הילדים, עלייה של 55 אחוזים מ-2001, וכי מספרם של הילדים המצויים בסיכון ישיר או משפחתי עלה פי 2 מ-2001.

לצד כך הציגה וינדמן גידול של מאות אחוזים בבקשות לקבלת פטור מחובת הדיווח על פגיעה בילדים, כאשר 93 אחוז מתוך 1,669 הבקשות בשנת 2015 אושרו, מחציתן במרכז. על פי חוק במידה ופקיד סעד רוצה להימנע מדיווח עליו לקבל אישור מוועדת פטור בה יושבים נציגים שונים, ובראשה פרקליט מפרקליטות המחוז.

ח"כ שאשא ביטון העירה על הדברים: "עולה השאלה איך אנחנו מפקחים טוב יותר על כל הנושא של פטור מדיווח, אני מבינה את הצורך הטיפולי והרצון להגן על הילד אבל בכל זאת מדברים על היקפים גדולים מידי. כדאי לבחון מה קורה בוועדות וללמוד מכך. יש לשים לב שאנחנו לא סלחניים מידי כלפי מי שפוגע בילדים ופחות רואים את אותם קורבנות תמימים".

רינת וייגלר, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: "נדרש לעניין הזה של ועדות הפטור, נבקש להבין מה גורם לעלייה, אני בטוחה שיש יותר ממרכיב אחד. בראש הגוף עומד גורם מהפרקליטות, יש לבחון אם יש שם שינוי במדיניות, אביא זאת לבדיקה".

ד"ר רונית צור, מנהלת השירות לחקירות ילדים: "לעניין האחוז הנמוך של כתבי אישום, יש הרבה מאוד מה לעשות בכל המערכות אבל צריך גם לזכור שאנחנו חוקרים ילדים עד גיל 14, מעל 7,000 ילדים. מדובר באלימות מצד אחראי, אלימות במשפחה, לא תמיד האישום הפלילי הוא הדרך הנכונה. לעיתים יש חשיבות גדולה בהליך הטיפולי, צריך לפלח את המקרים ולראות באיזה מקרים נמנעו מאישום".

"בעבירות מין חייב להיות הליך פלילי, האחריות לאיסוף ועיבוי הראיות היא של המשטרה. אנחנו עשינו שינויים מאוד גדולים באסטרטגיה, חקירות חוזרות, עבודה רבה שעושים בחקירות ילדים ושיפורן. אחד הדברים החשובים שנדע לאורך כל הרצף מה קורה, כיום  אנחנו לא יודעים מה קרה בסוף ההליך ואם הגיע לאישום" הוסיפה צור.

עינק לוק, משרד החינוך: "התמקדנו השנה בנושא של פניה לאזרח - איך מעודדים את ההורים והתלמידים להציף את המורכבויות, אנחנו לא ערים לכל המצוקות שהילדים מתמודדים איתם. אנחנו מכשירים את הצוותים להיות אקטיביים, לעודד פנייה לעזרה. מכשירים את הילדים לראות בנו ובהורים כתובות לפניה לעזרה".

בהמשך עסק הדיון בתופעת העוני בקרב ילדים עליה הצביעה הדו"ח.

וינדמן הציגה כי בשנת 2015 יותר מ- 839 אלף ילדים חיו בעוני, וציינה כי "מדיניות ממשלתית יכולה להשפיע על העוני - מיסוי, קצבאות ושירותים ציבוריים איכותיים יכולים להוריד את המספרים".

עמיר קשי, מפקח ארצי וועדות תכנון טיפול והערכה, משרד הרווחה: "במסגרות שלנו אנחנו כן משלימים חסכים כשצריך, אנחנו מלווים בסל תקציבים עשיר וגמיש כשאפשר לעזור למשפחה, גם בסיוע רכישה של מוצרים בסיסים הביתה, דרך חוגים, טיפולים. יש לנו שתי תוכניות בעשר רשויות ויש כוונה להרחיבן לעוד רשויות".

יו"ר הוועדה קבלה על היעדרות משרד הפנים מהדיון: "כל אחד מהילדים המוזכרים בדו"ח שייכים לרשות מסוימת ודווקא המשרד שאמון על הרשויות הללו איננו כאן".

עירית בירן סגנית מנהל המינהל הפדגוגי במשרד החינוך: "בכל הנוגע להזנה במוסדות החינוך, ברור לנו שאם רוצים לטפל בצורה רחבה יותר יש את האפשרות אבל השמיכה התקציבית קצרה מידי. 15 אחוז מתקציב המשרד הוא לתקצוב אוכלוסיות חלשות".

ח"כ שאשא ביטון: "קשה לי לקבל את הטענה התקציבית, אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף בתוכנית ההזנה, לא בטוח שהיא מטופלת בצורה אופטימלית. הילדים לא באמת אוכלים, זה כסף שאנחנו זורקים".

בהמשך סיכמה יו"ר הוועדה את הדיון: "הרצון הוא שספר הילדים הזה יהפוך לתוכנית עבודה בידי המשרדים, שיתורגם לפעולות. משרד הרווחה אנו מבקשים מעקב ופיקוח הרבה יותר קרובים בסוגיות השונות, יש לנסות לפלח את הנעשה בוועדות הפטור והאישורים הניתנים שם, לבדוק באילו מקרים זה צלח ומתי לא. אני מבקשת לקבל תוכניות ייעודיות לטיפול ומיגור העוני. מאוד חשוב החיבור בין הרשויות, בסוף נצליח להרכיב את השלם רק אם נדע לעבוד יחד. את חלקי הקטן אתרום בהצעת החוק שתאפשר את העברת המידע בין הגופים השונים, אנו רוצים לקדש את חיי הילדים גם אם בדרך נצטרך למחול מעט על זכויות אחרות. משרד החינוך - תחזרו קצת לביקורי הבית, מה שמורה רואה בביקור בית קטן לעיתים לא יראה בשנה עם הילד. לגבי מפעל ההזנה, בואו נבדוק איך מפקחים בצורה יותר הדוקה על המזון".

​