הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ב') ישיבה בנושא "גבולות הפרסום והשיווק המסחריים בקרב בני נוער", זאת נוכח פרסום אינטנסיבי, חלקו בצורה סמויה באמצעות המדיה החברתית לבני הנוער, וסוגים רבים אחרים של פרסום שהתפתחו במהלך השנים האחרונות.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), התייחסה בתחילת הישיבה לצורך לעדכן את החקיקה ההתקדמות בכל הקשור לשימוש במדיה החברתית ככלי לפרסום בקרב בני הנוער: "באנו לדון בשאלה איזה אופי של פרסום ושיווק אנחנו יכולים להנגיש לבני הנוער, באיזה היקפים, באיזה ערוצים ועד כמה החוק מותאם לעידן הניו מדיה, לפלטפורמות החדשות שאנו נחשפים אליה. צריך לשאול איפה אנחנו צריכים לתקן חקיקה או לחוקק מחדש, כי יש צורך להסדיר את הנושא הזה בקרב בני הנוער, הטכנולוגיה משנה את המציאות והחוק לא תמיד עומד בקצב".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "נחשפתי דרך כתבה לדרך שיווק מיוחדת: כניסה של בנק פרטי לשיעורי חינוך פיננסי כבר בכיתה א', שיווק של מוצרים באמצעות תלמידים מובילי דעה. זה תחום שיווק שלא נתנו עליו את הדעת והוא קצת עבר מתחת לרדאר. הבת שלי בת 10 ואני מלמדת אותה מהו פרסום סמוי אבל האם כשחברה באה אליה ואומרת לה משהו על מוצר מסוים זה פרסומת או לא? האם היא עושה את זה כהמלצה או כי היא רוצה לזכות במשהו? גם הילדים לא מבדילים בין עצה של חבר לבין ניסיון שיווק שלו למוצר, כשכמובן אם אותו ילד הצליח לשווק הוא יזכה בפרס כזה או אחר. יש כאן בעיה. פרצה. דרך השיווק הזו לא מפוקחת".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "צריך לעדכן את החוק אחרי 25 שנה ולבדוק אם הוא עדיין אפקטיבי. חשוב לבחון ולמצוא את הפערים כדי לתקן תקנות שיהיו מתאימים יותר למצב הקיים היום".

שירה לב ציון מהרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה: "אנחנו פותחים בחקירה רק אם מגיעות אלינו תלונות. אנחנו לא יוצאים ומחפשים עבירות. כיום אנחנו חוקרים מספר הפרות בתחום הניו מדיה. יש קנס של אלפי שקלים לכל הפרה ואם יש מספר הפרות אז הקנס מוכפל. הפרה בתחום של בני הנוער נחשבת עבירה במדרג גבוה יותר. גם אנחנו חושבים שצריך להרחיב בתקנות את כל מה שקשור למדיה החברתית, דבר שלא מופיע בחוק שחוקק ב-1991".

יניב ויצמן מנכ"ל חברת "טינק" שעוסקת בשיווק לצעירים ביקש להסביר את ההבדל בין קיום הגרלה לצורות הישווק בניו מדיה. "אין כאן הגרלה וכל ביצוע של פעולת שיווק לא מכניס אותך להגרלה אלא לתחרות ואין אם זה בעיה. חשוב להבין שאין כאן טובים ורעים וגם המפרסמים מנסים להימנע מפגיעה בבני הנוער. יש כאן פער בהבנה בין מה שקורה בפועל למה שהתפרסם בתקשורת".

אתי דבש נציגת משרד החינוך ציין לעניין פרסום בבית הספר ובסביבתו: "יש חוזר מנכ"ל שבו כתוב מה מותר ומה אסור מבחינת שיווק לתלמידים וכן כיצד יש לנהוג אם רוצים להכניס חברה מסחרית לבית הספר. במקרה של הפרה, הענישה כלפי המנהל היא משמעתית".

ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "יש כאן עניין חינוכי שיש לתת עליו את הדעת. לא בכל בית הורים מנהלים שיח עם הילדים על מה זה פרסום או מה מנסים למכור ולשווק לילדים. משרד החינוך צריך לקחת את הנושא לתשומת ליבו  ולתת לבני הנוער את הכלים לצרוך נכון את המידע. במקביל יש צורך בסנקציות קצת יותר חמורות כלפי מנהלים שמכניסים בניגוד לחוזר מנכ"ל חברות מסחריות לתוך בתי הספר".

יו"ר הוועדה קראה לרשות להגנת הצרכן לעשות עבודת מטה, לבחון את החקיקה הנוכחית ולהציע נייר עמדה עם הצעות לתיקוני חקיקה או תקנות חדשות: "נפעל לקדם את הנושא, אני אשמח אם הרשות גם תפרסם כל חברה שהפרה את החוק ונקנסה כך שאנשים ידעו על ההפרות. אני מבקשת לבדוק האם אפשר לאפשר לבני הנוער להגיש בעצמם תלונה כנגד חברות כאלה".

​