הוועדה המיוחדת לזכויות הילד וועדת החינוך, התרבות והספורט קיימו היום (ד') ישיבה משותפת בנושא 'תלמידים אלרגיים במערכת החינוך'.

יו"ר ועדת החינוך ח"כ מרגי (ש"ס) פתח את הדיון: "זה לא דבר שבשגרה שוועדות מקיימות דיון משותף, המשמעות הינה שכולנו מגויסים כדי להוביל כיוון רציונאלי בטיפול הילדים האלרגנים במערכת החינוך. לנושא הוקצו משאבים רבים אך עדיין ישנן בעיות. אין פתרון מושלם, ננסה לצמצם את חששות ההורים למינימום ונעשה את המקסימום שהמערכת יכולה לעשות בסוגיה הזו. לצערי הרב אין שיתופי פעולה בנושא זה והסוגיה לא תיפתר בלי שיתוף פעולה, לכן נכנס את כולם יחד לשולחן עגול עד לפתרון".

יו"ר הוועדה זכויות הילד, יפעת שאשא ביטון: "התכנסנו יחד למען מטרה משותפת. הנושא הזה עולה יותר ויותר למודעות וגם היקף האלרגיים עולה, כך שאנחנו זקוקים למענה. העניין של סייעת צמודה הוא נחוץ וחשוב, אבל אני לא בטוחה שזה הפתרון הבלעדי, יכול להיות שניתן ליצור את המניעה בלי סייעת צמודה לכל ילד, בכך שנכשיר מערכות שלמות להתמודד עם האלרגיות של הילדים".

אריאל לוי, סמנכ"ל משרד החינוך ומנהל המינהל הפדגוגי: "זה נושא שבשנים האחרונות מעסיק מאוד גם אותנו. אנו מעריכים שיש כ-20 אלף ילדים ובני נוער אלרגנים. אנו עובדים בשתי צורות – החינוכית שכוללת הסברה והדרכה וכן אישור של שעות סייעת לילדים הזקוקים לליווי. היום ילדים יודעים לא להביא מוצרים מסוימים בגלל שזה עלול לפגוע, ישנם מרכזים סטריליים בתוך כיתות".

לוי הוסיף כי "בימים אלה מתעדכן חוזר מנכ"ל שהינו יחסית ישן, ובחוזר המחודש תעוגן בצורת הנחיה ההוראה שלא להכניס מוצרים בעלי מרכיבים רגישים לילדים האלרגנים למרחבים בהם שוהים אותם ילדים".

במשרד החינוך והבריאות הציגו כי כ-2,600 ילדי גנים וכיתות א', ב' אלרגנים מקבלים כיום סיוע צמוד מסייעות, כאשר בתשע"א היו פחות מ-100 כאלה. עוד עלה כי נוכח המדיניות הנהוגה רק 4 ילדים מעל כיתה ב' קיבלו אישור לסיוע מצד סייעת, וכי לוועדת ערר של משרד הבריאות הוגשו לקראת שנת הלימודים הנוכחית כ-100 בקשות ערעור בנידון, כאשר רובן המכריע עדיין לא הוכרע, מה שמביא לכך שישנם הורים שלא שולחים את ילדיהם לבתי הספר מחשש לחייהם.

ח"כ מרגי: "למעשה משרדי הממשלה קובעים מקצועית בלי עוררין שילד עד כיתה ב' זקוק לסיוע ומכיתה ב' אפשר להסתדר בלי. נבדוק את הנושא הזה לעומק".

נוכח הביקורת ציינה ליזה רובין, נציגת משרד הבריאות וחברת ועדת הערר: "דנו במרבית הבקשות אך לא ניתנו תשובות סופיות כי בבקשות רבות היה מחסור במסמכים הדרושים לבירור מלא של הבקשה. כל המסגרת של ועדת ערער היא של ועדה שלא הייתה קיימת עד שנה זו, לא היה נוהל מוסדר לגביה ולכן הדבר מורכב".

ח"כ שאשא ביטון ציינה כי: "בביקורים שערכתי בארה"ב נוכחתי הכל מטופל בתוך בית הספר, מוכשרים שם צוותי בית הספר להתמודדות עם כל המקרים, השאלה איך אנחנו כמסגרת יכולים לתת מענה רחב הרבה יותר ולצמצם את השימוש בסיוע חיצוני של סייעות ואחרים למינימום במקרים חריגים".

אריאל לוי השיב כי: "זו אכן התפיסה בהרבה מקומות בחו"ל, יש צורך לבדוק גם את הצורה הזו ולשקול אותה גם חלק מההנחיות החדשות הולכות באופן יצירתי ולא נשענות רק על הסייעת".

במהלך הדיון הציגו הורים את המורכבות והקשיים של ילדיהם המשפיעה על כל מהלך חייהם.

אוה, אמא לילד מולטי אלרגי בן 8 מכפר סבא: "מספיק שהילד שלי ישאף במבה שמישהו הביא או יבוא במגע עם חלב והוא בסכנה, אני לא רואה את המנהלת נצמדת אליו ושומרת עליו. השנה הוא לא פוקד את בית ספר כי אין לו סייעת. הוא לא יכול להזריק לעצמו ברגע של סכנה, וגם אין אחיות בבית ספר, מדברים על אחות אחת על 1,600 תלמידים, היא לא תגיע תוך 4 דקות לבן שלי כדי להזריק לו".

אוה סיפרה כי הגישה ערער לוועדת הערר של משרד הבריאות: "הוועדה עובדת מאוד לאט, כפי שמענו אישרו רק 4 ילדים. הגשנו בג"ץ ואני לא רואה פתרון".

ערן אב לילד אלרגי לחלב ובוטנים בכיתה ב': "בחודש אפריל קיבלנו הודעה מוועדת הערר, "יש לו אישור היום לחצי סייעת, 3 שעות ביום. בבית הספר מצאו פתרון שאיחדו גם ילדה שקיבלה אישור לחצי ושמו אותם יחד, וככה היא נמצאת איתם כל היום. אשתי הפסיקה לעבוד כי היא צריכה להיות זמינה להקפצות לבית הספר. הבעיה היא שכולם בורחים מאחריות מתקשרים להורים לפני שמזמינים אמבולנס, אין מי שיציל את הילדים האלה מלמות

בבית הספר". האם הפסיקה לעבוד בגלל שצריכה להיות זמינה כל הזמן, מוקפצים פעם בשבוע לבית הספר.

אודליה, אם לילד אלרגי סיפרה כי ילדים אלה אינם מבוטחים מפני תאונות אישיות בבתי הספר: "המוסד החינוכי לא נגיש מהבחינה הזו, הילדים לא בחרו ברגישות הזו, ואנחנו לא יכולים לשאת בעול הכספי הזה. בדקתי את זה מול חברת הביטוח ואמרו לי שחד משמעית ילד אלרגני לא מבוטח כיתר הילדים בביטוח תאונות אישיות, יש לבטח אותם". חברי הוועדה ציינו כי הנושא ייבדק ויש לתקנו.

ח"כ אורי מקלב ציין כי "במקרים רבים מדובר בשאלת חיים של הילד יומיומיות ושעה שעה, זה מלווה את הילד והוריו בלי הרף. יש מקומות שילד מרגיש שהוא נטל, אי אפשר לתאר את התחושה הזו. ישנה גם בעיה שהמזון הניתן לילדים אלרגיים כפתרון אינו בעל כשרות מהדרין מה שמקשה על משפחות המקפידות על כך".

במהלך הדיון נשאה דברים גם נועה קדוש, בת ה-8 שאינה פוקדת את בית הספר בשל העדר סייעת: "אני נועה, בת שמונה, סובלת מאסטמה ואלרגיה לחלב, מתחילת השנה אני לא פוקדת את בית הספר כי אין לי סייעת השנה. בבית הספר שלי אוכלים חלב בכל מקום, ועבורי ללא הסייעת זו סכנת חיים של ממש. חבריי חזרו לבית הספר ואני לא, אני פה היום כדי לספר לכם כמה זה קשה לי. קשה לי לשמוע את ההסעה עוברת בבוקר כשאני נשארת מאחור, קשה לי כי אני לא מרגישה תלמידה, קשה לי כי אני לא לומדת ולא משחקת עם חבריי לכיתה. קשה לי להשלים את כל החומר החסר ואת שיעורי הבית קשה לי כי אני שונה משאר הילדים. הרבה הורים וילדים לא יודעים על אלרגיית המזון וצריך ללמד את כולם על זה, גם את המורים בבית הספר שלי ושל אחרים, אני יודעת שזה ייקח זמן ולי ולחבריי אין סבלנות לחכות כי אנחנו רוצים לחזור ללימודים כבר. באתי לפה היום לבקש מכם להחזיר לנו את הסייעות כדי שנוכל לחזור לספסל הלימודים כבר מחר".

בתום הדיון קבעו ח"כ שאשא ביטון וח"כ מרגי כי בשבועות הקרובים יכונס שולחן עגול משותף של שתי הוועדות עם הורים ונציגים מקצועיים ונציגי המשרדים הרלוונטיים שיקבע מה השינויים והנהלים הדרושים למען הילדים האלרגנים בישראל ויבסס מסמך מוסכם וסופי לפתרון הסוגיה.

​