הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ב׳) דיון מעקב בנושא 'תוכנית לגברת הפיקוח והאכיפה על עבודת בני נוער'. הטיפול בסוגיה בוועדה החל כבר בחודש ינואר האחרון והיא יושמה בקיץ במסגרת פעילות מוגברת של סיירות נוער שפעלו במוקדי עבודות נוער, פעילות פיקוח מוגברת מצד הרשויות, הסברה לבני הנוער והוריהם ועוד.

יו״ר הועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) פתחה את הדיון: ״עשינו צעדים משמעותיים ואני שמחה על שיתוף הפעולה הרחב. תהליך האכיפה והפיקוח על העסקת בני נוער מוקד לקיץ אך הכוונה היא לשמרו גם במהלך שנת הלימודים ונמשיך לפעול לשם כך״.

מאיר דוד, נציג משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: ״במהלך הקיץ בדקנו למעלה מ-300 בתי עסק, כאשר ל-160 מתוכם נפתחו חקירות בשל חשדות להפרות העסקה ואילו בשני מקרים חשד להפרות שכר. בנוסף ניתנו 188 התרעות, מתוכן שבעה התרעות בפעם השנייה שלוו בעיצומים כספיים עבור בית העסק המפר. עוד פעלנו רבות בתחום ההסברה; הפקנו קמפיין פרסומי שהיווה הצלחה, השקנו אפליקציה לבני נוער עובדים, התראיינו בתקשורת וכן אנו עובדים בימים אלה על סרטוני הסברה ומנסים לייסד הרצאות זכויות עובדים בבתי הספר״.

שרית אולשביץ, רכזת האיגוד המקצועי לנוער בהסתדרות הנוער העובד והלומד: ״במהלך חודשי הקיץ האחרון הגיעו אלינו 453 פניות של בני נוער, מתוכן 369 הפכו לפניות שיש לטפל בהן. התלונות בעיקר מתחום המסעדנות והמכירות ורובן בתחום השכר. אנו מלווים את בני הנוער בבית הדין לעבודה, מייצגים אותם ודואגים לפיצוי. במהלך הקיץ צוות מומחים לדיני עבודה של האיגוד שהה ברחבי אילת, בייחוד במלונות, בחופים ובקניונים בכדי להפיץ ידע ולהעלות מודעות בקרב הנוער והמעסיקים. בנוסף במהלך השנה אנו מקיימים הרצאות בבתי ספר שיתוף הפעולה עימנו בנושא זה אינו מרבי״.

חנן יזדי, יו״ר מועצת תלמידים ונוער ארצית: ״אנו מקבלים פניות רבות של בני נוער עובדים. כעת אנו עובדים על פרויקט סיירים שהולך להיכנס כפיילוט ב10 רשויות, זהו אות תקינות לעסקים אשר מעסיקים בני נוער בהעסקה הוגנת״.

במהלך הדיון לקחו חלק מספר בני נוער שהועסקו בתנאי ניצול וסיפרו על הפרות שונות במקומות עבודתם ואף על התעמרות, אך ציינו כי הם חוששים להתלונן.

א׳, בת 17: ״עבדתי ברשת מזון מוכרת שעות רבות ללא הפסקות, מעולם לא קיבלתי את חוזה ההעסקה שלי או תלוש שכר. המשכורות נכנסו לחשבון הבנק שלי באיחור מתמיד ופעמים רבות השאירו אותי לעבוד אחרי השעות המותרות. כשפוטרתי לא הייתה לי שיחת שימוע אלא פשוט הפסיקו לתת לי משמרות ולענות לי לטלפון, הבנתי לבד שאין לי עבודה יותר״.

י' בן ה-16 תאר: ״אני עובד באולם אירועים כבר קרוב לשבעה חודשים, אני מקבל משכורת יומית של 120 שקלים בלי קשר למספר השעות שעבדתי. אני רוצה להיות עצמאי ולא תלוי בהוריי אבל תנאי ההעסקה שלי אינם הגיוניים. רב המלצרים פעמים רבות מדבר אלינו בזלזול, לאחר ששברתי כוס אמר לי ״מי החמור שקיבל אותך לעבודה״ ואילו לאחר שהפלתי מגש שלא באשמתי צעק עליי ״מלצר מטומטם, גרוע ואפס כמותך תגיד תודה שאנחנו נותנים לך לעבוד פה״. אין לי הרבה אופציות עבודה בפריפריה ואני צריך את הכסף לכן לא התלוננתי עד עכשיו, לא ידעתי שניתן לעשות זאת בצורה אנונימית״.

ח״כ שאשא-ביטון: ״אנו צריכים לבדוק כיצד מגיעים לכמה שיותר בתי ספר ובני נוער ומעודדים תלונות. אנחנו חייבים לשנות את שיח הפחד באשר לדיווחים. אנחנו פה בכדי לתת לכם את הכוח, אנחנו מבינים את המצוקה ונותנים לכם כלים וגב אבל אתם צריכים להשתמש בהם. אסור לתת לפחד לשתק אתכם, אם לא תספרו לנו לא נוכל לעזור, יש לכם זכויות ואתם חייבים לעמוד עליהן, לא לתת שינצלו אתכם רק בגלל שאתם חוששים״.

הדרה רוזנבלום, נציגת משרד החינוך: ״קיימת יותר מודעות באשר להעסקת בני נוער ולכן מספר הפניות עולה, אני המומה מכך שילדים מפחדים כל כך ואינם מעיזים לדווח. אנחנו צריכים להגיע לבני הנוער בבתי הספר, בטלוויזיה וברשתות החברתיות בכדי להגיע לקיץ מוכנים. מעבר לתנאי ההעסקה של בני הנוער מדובר בביטחונם״.

יו״ר הוועדה סיכמה את הדיון: ״אני מאד אמפטית לחשש שלכם שנובע מהרבה סיבות שנוספות לתנאי ההעסקה, אנחנו כאן בכדי שלא תפחדו. אנו מעמידים לרשותכם את כל הכלים כדי שכולם יבינו שאי אפשר לנצל את בני הנוער, תעמדו על הזכויות שלכם. תזכרו, כדי להצליח אנחנו צריכים לשתף פעולה״.