​לדברי יו"ר הועדה לזכויות הילד, אורלי לוי-אבקסיס: רוב הקטינים הנמצאים בסיכון נמצאים בפריפריה וחשוב לטפח דווקא שם תכניות מניעה, איתור ושיקום. "המדינה לא עושה בכך טובה לאזרחיה - אלא לעצמה"

מאות קטינים בישראל מעורבים מדי שנה בזנות, כך נטען היום (שלישי) בדיון בוועדה לזכויות הילד הכנסת ע"י גורמי רווחה. יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד ביתנו) הדגישה כי מדובר ב"תופעה מסוכנת ורחבה שלא פוסחת על אף מגזר" וקראה למשרדי החינוך והרווחה לשתף ביניהם מידע כדי למנוע מקרי התעללות וניצול של קטינים. היא מתחה ביקורת על המשטרה והפרקליטות על טיפולם בנושא ואמרה כי מעט מדי תיקים נפתחים ומעטים עוד יותר מגיעים לדין. "לא יתכן שבעניין זנות קטינים המשטרה תסגור תיקים בתואנת "חוסר עניין לציבור". והזהירה כי "המדינה חוששת מלגלות כמה רבים הילדים הנמצאים בסיכון – ומההשלכות התקציביות לכך. רוב הקטינים הנמצאים בסיכון נמצאים בפריפריה וחשוב לטפח דווקא שם תכניות מניעה, איתור ושיקום. יש לקדם פריסה ארצית  של תכניות מניעה ואיתור, ולא להשקיע רק במדינת תל אביב. המדינה לא עושה בכך טובה לאזרחיה אלא לעצמה. בפריפריה תהליך ההידרדרות מתחיל, הסיכון גדול יותר וגם הטיפול יהיה יעיל יותר".

מריה רבינוביץ, עורכת המחקר בעניין של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, הוסיפה כי 20-25 אחוז מהקטינים במעגל הזנות הם בנים, כשהמניעים הם מצוקה כלכלית ונשירה מלימודים, אך גם זנות מזדמנת של קטינים ממשפחות נורמטיביות המתבצעת עבור כסף לבילויים.

לדברי ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית "הרקע לכל מקרה הוא שונה ולכן גם הטיפול שונה. לעיתים הנערות עצמן לא יגדירו זאת כ'זנות' אלא הן מקיימות מערכות יחסים עם נערים מהכיתה שמעליהן תמורת מותגים. בביה"ס לא רואים שהנערה במצוקה, אך הן מפתחות תלות בהטבות החומריות ולאט לאט מתנתקות מהסביבה". קליין קראה לזהות סימנים מוקדמים במערכת החינוך וברווחה ולהיזהר מלטפל בסימפטומים ולא ברקע.

רעות גיא, מנהלת תחום נערות בעל"ם, העמותה לנוער בסיכון, אמרה כי זנות-קטינים היא תחום שקשה להגדרה וקשה לזיהוי. לדבריה, "תל אביב היא מעצמת זנות. בשנת 2011 אותרו בתל אביב לבדה כמאתיים קטינים וקטינות שמעורבים בזנות כולל זנות-מזדמנת, והעמותה מטפלת בעשרות מקרים כאלו בממוצע מדי חודש. באזור התחנה המרכזית, יש זירות זנות פתוחות של קטינים וקטינות, שכולם רואים". לדבריה, בעקבות סיור שר הרווחה מאיר כהן במקום, הוא החליט על הקצאת כחמישה מיליוני ₪, וכי העמותה מפעילה תכנית איתור וטיפול דומה גם באילת ובחיפה. "רק בשלוש הערים הללו לבדן, אנו מטפלים מדי שנה בכ 620 נערים ונערות", אמרה.

אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים הוסיף כי המשטרה פועלת בכ- 120 רשויות מקומיות כדי למנוע זנות וכי השוטרים עוברים הדרכות ממוקדות בנושא, תוך שיתוף פעולה עם גורמי רווחה.  לעומת זאת, רב-פקד ויקי אלעמרי הבהירה כי "כשאין מתלונן לא נחשפת עבירה, וגם כשהנערה מגיעה למשטרה היא לא משתפת איתנו פעולה".

ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) קראה למשטרה "לצאת מהמקובעות שלה" ולפרקליטות להגיש כתבי אישום גם כדי להרתיע ולא רק כשיש סיכוי להרשעה. היא הזהירה כי "יש אזלת יד מוחלטת של הרשויות בטיפול בנות יוצאות אתיופיה וחבר-העמים המדרדרות לכפרים ערביים  מדי סופי שבוע". שרה כהן, מנהלת מחלקת הרווחה במשרד הקליטה אמרה כי המשרד מפעיל תכניות גם בנתניה, צפת וקרית מלאכי ואילו ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) קרא למשרד המשפטים להעניק למשטרה יותר חופש פעולה כדי למנוע את התופעה.

לצפייה בדיון