​

הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), דנה היום (ג') בכליאת שוהות בלתי חוקיות עם ילדיהן הקטינים בבית הסוהר, וזאת בעקבות הכתבות של יניר קוזין מ"מעריב" ומאור צור מ"חדשות 10", אשר גם השתתפו בדיון.

יו"ר הוועדה פתחה את הדיון: "כולנו נחשפנו, בעיקר דרך התקשורת, לאבסורד לפיו ילדים קטנים מסתובבים בין כתלי הכלא על לא עוול בכפם. הדיון הזה לא יעסוק בכל מדיניות ההגירה והטיפול במסתננים, פליטים או שוהים בלתי חוקיים בישראל, ואני לא אגיד אם לגרש או לא, אבל כן אומר שכלא הוא לא מקום מתאים לילדים בשום קנה מידה. אם הוחלט לגרש, יש מספיק פתרונות עד מועד הגירוש, ללא הפתרון הבלתי סביר של הפרדת הורים מילדיהם, ובטח שלא הפתרון הבלתי סביר בעליל של הכנסת ילדים לכלא. אנחנו פה היום כדי לסייע לכל המערכות למצוא פתרונות הגיוניים לתופעה הזו, ואני רוצה לשבח, לא רק את יניר ומאור על החשיפה, אלא גם את שירות בתי הסוהר, אשר פתח באומץ את שעריו כדי להראות את הדברים, ובאמת ראינו את הלב של אנשי שב"ס יוצא אל הילדים האלה ואת כל המאמצים שהם משקיעים בנושא. אלו בהחלט הפנים היפות של הארגון, אך עדיין ברור כי מקום הילדים לא שם".

יוסי אדלשטיין, ממונה אכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה: "החוק קובע כי מי שמיועד להרחקה, ולא משתף פעולה במשך זמן רב, ילך למשמורת עד ההרחקה. המחוקק קבע איפה ניתן להחזיק מישהו שהוטל עליו צו משמרות והשב"ס אחראי לתת את כל התנאים ההולמים לכל שוהה במשמורת, בגיר או קטין. אנו מכניסים לכלא, בלית ברירה, את מי שלא משתף פעולה, אבל אנחנו פונים ומפרסמים כל הזמן לכל השוהים הבלתי חוקיים לבוא אלינו ליחידה ליציאה מרצון. כליאה היא מוצא אחרון, והרי יש מאות ילדים של שוהים בלתי חוקיים, והמקרים של כליאה הם ספורים, כי התהליכים נעשים בקפידה".

"במקרה שפורסם, האמא היא האחראית לכך שהילדים היו בכלא, בשל ההתנהלות שלה. כבר ב-2015 היא עוכבה, ובית המשפט שחרר אותה בתנאים, על מנת או להסדיר מעמדה כחוק או לעזוב את הארץ, והיא בחרה לעשות דין לעצמה לאורך שנים. כשעצרנו אותה בשל אי מימוש החלטת ביהמ"ש, היא הייתה שלושה שבועות במשמורת כי סירבה לשתף פעולה. אפילו לקונסול הניגרי היא סירבה למסור פרטים בכדי שיכין לה מסמכי נסיעה".

עו"ד שונית שחר, הלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין: "בית הסוהר גבעון הוכר ע"י המחוקק במפורש כמתקן משמרות לשוהים בלתי חוקיים, והמחוקק לא הבדיל בין קטין לבגיר. החוק נותן את הסמכות לשר לביטחון הפנים, בהסכמת שר הפנים, להביא לאישור הכנסת הוראות אחרות לגבי קטינים במשמרות, אך טרם נקבעו כאלה".

יניר קוזין, מעריב: "רק כדי שיהיה ברור, גם לאחר עזיבת אותה אם עם ארבעת ילדיה, עדיין ישנה בכלא גבעון אם נוספת עם שתי בנות – בגילאי שנה ושלוש וחצי. עם כל הכבוד לכך שהמחוקק איפשר את זה, ברור שמדובר בלקונה שחייבם לתקן. גם אם מדובר בתהליך של הרבה שנים מול אותה אישה, ואין דרך אחרת לגרש אותה מלבד להכניס את ילדיה לבית סוהר, עדיין אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם המטרה מקדשת את כל האמצעים? האם כל הדרכים כשרות במדינה דמוקרטית שחתומה על אמנת זכויות הילד הבינלאומית? אני סבור שלא יכול להיות שילדים ישמשו אמצעי לחץ לגירוש ההורים".

מאור צור, חדשות 10: "ראיתי הכל ב-12 שנותיי ככתב פלילים, כולל אסונות ופיגועים, אבל כשנכנסתי לשם משהו בי נשבר, וזה ילווה אותי עוד הרבה שנים. עם כל הכבוד, האמא לא רצחה, היא שוהה בלתי חוקית, אבל זה בכלל לא משנה כי את העונש קיבלו הילדים. אני יודע מניסיוני מה זה מנופי לחץ, ואיך המדינה גורמת לאדם לעשות דברים שהיא רוצה, אבל זו ענישה, ולא יכול להיות שאין פתרון מלבד להכניס ילדה בת 4, בגיל של הבת שלי, לכלא".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אני מתוסכלת מאוד כי אני מלווה את הנושא כבר שנים. היו נשים וילדים באוהלים בסהרונים והפסקנו את זה,  אח"כ היו מהגרי עבודה ששמו אותם במתקן יהלום עם הילדים, וגם את זה השר גדעון סער הפסיק וקבע שלא ישהו ילדים במתקן שהיה בו הם סגורים עם מפתח, כי זה כלא. עכשיו אנו שוב כאן, ועדיין עובדים ללא תכנית ופתרון מסודרים. כשעובדים מהר ומחפפים מגיעים למדיניות אטומת לב במקום הומאנית וסבירה. איך אתם באים וטוענים שהאמא אחראית, אם המדינה הרי אחראית לכל ילד למזון חינוך ודיור סביר. למה לאם נרקומנית או אסירה אנחנו לא אומרים שיש אחריות בלעדית על הילדים אלא המדינה מתערבת? אם חסר לכם מקלטים ופתרונות בקהילה אז תפתחו עוד, אבל אל תכניסו ילדים עם אמהות לכלא".

סגן גונדר ורד רפאלי, ממלאת מקום מפקד כלא גבעון: "זה לא המקרה היחיד בזמן הקצר שאני שם, והתחלתי לשאול את עצמי שאלות, ולא מצאתי דברים מוסדרים. הייתי בכלא נווה תרצה ושם נקבע כי ילד יהיה עם אימו עד גיל שנתיים ואז ייצא מהכלא, אבל בגבעון זה לא מסודר. כל מה שעשינו וראיתם נעשה רק על בסיס יצר אימהי, כאמא לשלושה ילדים קטנים. אני אומרת הכי בגלוי, לא הייתי מוכנה לזה כשהגעתי לגבעון וחטפתי בומבה לפנים. חובה למצוא חלופה אחרת".

עו"ד כרמית פולק כהן, יועמ"ש המועצה לשלום הילד: "נקודת המוצא של כולם זה שמקומם של ילדים אינו בכלא, ואנחנו בסיפור של השוהים הבלתי חוקיים כבר שנים, אז איך לא גובש המענה דרך החוק והתקנות כל הזמן הזה? ואיפה כל גורמי הרווחה והגורמים הטיפוליים?"

איתנה ברמן, סגנית מנהלת שירות ילד ונוער במשרד הרווחה: מעצר ילדים הוא אמצעי חריג ואין ספק שגם לאקט המעצר ללא הכנה וגם לכליאה יש השפעות פסיכולוגיות קשות. אנחנו בקשר עם כל הגורמים, כולל רשות ההגירה, ואפשר לבחון פתרונות אחרים, גם בקהילה, למשל בית בו הילדים חופשיים אבל ההורה יהיה עם איזוק אלקטרוני".

עו"ד הילה טנא-גלעד, הממונה על תחום זכויות אדם במשרד המשפטים: "המצב המשפטי הוסבר כבר וכרגע, כאמור, לא קיים מתקן משמורת מיוחד למשפחות וילדים . הסמכות היא במשרד הבט"פ אבל מתוך הבנה שכולנו שותפים למצב הקיים, קבענו ישיבה עם כלל הגורמים, לאמצע אוגוסט, בכדי למצוא פתרונות".

יו"ר הוועדה: "למה אנחנו עוד לא שם? הרי זה לא המקרה הראשון, ולצערנו גם אולי לא האחרון. למה היה צריך לחכות למאור ויניר כדי להבין שקורה פה משהו? למה משרד הרווחה לא בא למישהו תוך כדי התהליך ואמר שאסור שיהיו ילדים בכלא? למה לא הותקנו התקנות? לוח הזמנים של אמצע אוגוסט זה אולי סביר עבור מתן פתרונות לסוגיה הרחבה, אבל מדוע לא ניתן לומר בוודאות כבר עתה, שהילדות שעכשיו שוהות בכלא יוצאו עוד השבוע?"

עו"ד מעיין נוסל: "אני עורכת הדין שייצגתי את האם מהרגע שהיא נאסרה במתקן, אבל אני רוצה להתמקד בפתרון לסוגיה הרחבה. מי שקובע אם יוכנסו למשמרות זה הממונה על ביקורת הגבולות, אז עוד לפני החתימה על צו המשמורת, כאשר מגיעה אליו משפחה עם ילדים, אפשר לחייב אותו בנוהל פנימי, שייצא מחר בבוקר, לערב עובד סוציאלי. כיום אפשר לטעון חלופות מאסר רק בפני בית הדין למשמורת, לאחר המעצר, אבל אפשר לערב את העו"ס לפני החלטת הממונה על ביקורת הגבולות ולנסות למנוע כל זמן כליאה".

עו"ד עדי לוסטיגמן, יועמ"ש רופאים לזכויות אדם: "ברוב המקרים שאני טיפלתי הוחלט לשחרר את הילדים שנעצרו, כלומר אפשר היה להימנע ממעצר ומהפגיעה הזו בילדים. רשות האוכלוסין הטעתה את הוועדה כאילו החוק מחייב מעצר וצריך לחכות לתקנות – אפשר לקבוע פתרונות שאינם כליאה ואף להנחות את הממונים שזו לא אפשרות. הם מדברים על שיקול דעת, אבל בכל זאת יש ילדים בכלא, וזה פשוט לא מתיישב יחדיו".

יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון, סיכמה את הדיון: "ללא קשר למדיניות הגירה, כלא אינו מקום לילדים בשום נסיבות. על משרד הפנים לתת פתרון מיידי לאותן שתי ילדות שעדיין שוהות במתקן הכליאה, בתיאום עם הרווחה, כבר מחר בבוקר! פשוט אסור שיהיו שם".

"הוועדה מבקשת גם מהמשרד לביטחון הפנים לפעול לתיקון התקנות, אשר יבהירו מעבר לכל ספק כי בשום שלב מדינת ישראל לא תכניס ילדים עם הוריהם לכלא, ומכלל המשרדים, הוועדה מבקשת לגבש תכנית רחבה יותר, עם כל החלופות האחרות האפשריות, כדי שלא נמצא את עצמנו דנים במצב הזה עוד פעם".