הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (ב') דיון בנושא 'מענים לילדים אלרגיים בגילאי לידה עד שלוש'.

בפתח הדיון ציינה יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) כי עם השנים ישנה עלייה במספר הילדים האלרגיים ובמספר הילדים המגיעים לבתי חולים לטיפול תגובות אלרגיות, וכי קיימת בעיה מהותית בכל הנוגע לפיקוח על הילדים עקב מספרן המצומצם של המערכות המפוקחות: "23% מהילדים נמצאים במקום מפוקח. 77% לא מקבלים מענה בכלל".

"התחושה שמתקבלת היא שהילדים האלרגיים הם ילדים חורגים במדינת ישראל. מי שבוחר לעבוד עם ילדים צריך לדעת שהוא מחויב מצפונית וערכית לכל הנושא של טיפול בילדים. מי שלוקח ילד אל סף מעונו חייב לעמוד בסטנדרטים המקצועיים בלי קשר לכך שיש או אין עליו פיקוח. זה לא תירוץ".

המפקחת הארצית לגיל הרך במשרד הרווחה, וורד כרמון: "בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה במספר הפניות לטיפול באלרגיות. מילדים ספורים ל-350 ילדים אשר מקבלים מענה על ידי שירותי הרווחה. מעל 90% מהמטופלים אינם חולים במחלות נוספות. מספר שעות הסיוע שמקבלים הילדים הוא שעתיים יומיות ועד 50 שעות חודשיות. ההצדקה היא שעה ביום בעת האכילה".

ח"כ שאשא ביטון תהתה כיצד ניתן מענה אם יש בעיה לגייס עובדות לשעתיים יומיות, באופן לא רציף וכן מה קורה כשעובדת נעדרת מעבודתה.

פרופסור אילן דלאל היו"ר היוצא של ארגון רופאי האלרגיה והאימונולוגיה, שבמסגרת תפקידו היה אמון על הכנסת הסייעות המלוות לילדים ציין כי הכוונה הראשונית הייתה שהמהלך יהיה פתרון זמני עד לפתרון קבוע שיתקבל בעתיד - "נאמני בריאות שילמדו את הנושא ויוכשרו להעניק טיפול והדרכה במוסדות החינוך בהם הם עובדים. סייעת לשעתיים זה לא פתרון לבעיה".

ליהי שיינפלד, אם לילד בן שנה וחצי האלרגי לחלב סיפרה: "מה שקשה זה לדעת מה הזכויות שלי, כי אין אף אחד שאומר לנו מה הזכויות. המפקחת של מעון ויצו אמרה לי שאי אפשר לקבל את הילד כי הרופאה כתבה שהילד צריך השגחה צמודה כל היום, היא אמרה לי - תממני את זה. רק כשפניתי לתקשורת הם קיבלו אותו, בכפוף לכך שאחות תגיע להדריך את הצוות החינוכי כיצד מתמודדים עם מצבים רפואיים. כך נאלצתי לשכור אחות מוסמכת שאני מכירה כדי שתגיע לגן לתת הדרכה".

נועה נצר, אחות ראשית של עמותת מט"ב המספקת סייעות לילידם במוסדות חינוך: "מכיוון שהנוהל של משרד הרווחה אוסר במפורש על סייעת לתת זריקה לילד חולה יש בעיה לתת מענה לילד בעת מצוקה רפואית. הנחייה שהצוות החינוכי יעניק טיפול רפואי לא יורדת למחוזות כי אנחנו מקבלים כל הזמן פניות בבקשה שניתן טיפול רפואי שעל פי הנהלים אסור לנו לתת".

מאיה ניר אליעז, מעמותת יה"ל המעניקה ייעוץ והדרכה בנושאי אלרגיה למזון ציינה כי יש פער בקיום הנהלים וחוזרי המנכ"ל: "אנחנו רואים המון מקרים שהנהלים לא מקוימים כולל חוזר מנכ"ל של משרד החינוך שהוא ברור ומנוסח היטב".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "החובה של משרדי הממשלה הינה להביא תוכנית שנותנת כיסוי מלא. כיום הנושא הזה מופקר. חייב להיות מעקב על הנושא וכדאי לזמן גם את שרי החינוך והרווחה אלינו לוועדה".

עו"ד רחלי הכהן מהמועצה לשלום הילד: "ילדים בגילאי 0-3 מהווים כמחצית מסך מקרי האלרגיה  - 550 ילדים בגילאי 0-1 ו- 513 ילדים בגילאי 1-3". הכהן ציינה כי התפלאה לראות בעת רישום ילדיה לגן במסגרת פרטית, כי בחוברת הרישום לגן נכתב "שלא יתקבלו ילדים אלרגיים לגן".

הממונה על הכשרת הצוותים מטעם משרד הכלכלה, מיכל כרמל ציינה כי למיטב ידיעתה אין מקרים של ילדים שלא מתקבלים למעון יום או שילדים המאובחנים כאלרגיים מוצאים מהמסגרות: "יש התאמת מזון, יש התייחסות בכיתה לצמצום או התאמת התפריט כך שילד אלרגי יוכל להשתתף. הבעיה העיקרית היא בכיתות התינוקות בכל הקשור לאלרגיה לחלב וכן ילדים שאלרגיים לסוגים רבים של מזון.

טובה סיני, מפקחת חינוכית ארצית בארגון "נעמת": "מעולם לא הוצאנו ילד ממסגרת כי הוא אלרגי. אנחנו בקשר יום יומי עם אנשי המקצוע כדי לקבל מידע וסיוע. אנחנו לא במצב של דחייה אלא במצב של אזלת יד לגבי טיפול".

כפתרון נוסף הציע פרופסור דלאל את מודל הגנים הטבעוניים: "פתרון מצוין לבעיה. אם בכל עיר גדולה יהיו גנים מהסוג הזה כולם ישנו בשקט. ברגע שתהיה מודעות וסבסוד, כי אלו גנים יותר יקרים, זה יפתור את הבעיה".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "התחושה היא שמערכת החינוך לא דואגת כי 'כשיש סייעת הכל בסדר' ולא כך היא. סייעת יכולה להיות פתרון בסיסי אבל יש צורך בפתרון רציני יותר. אנחנו נמצאים בחסר, על אחת כמה וכמה בגילאי לידה עד שלוש, שם המצב בעייתי יותר ושם הסייעת היא מאוד נקודתית ולא רפואית. התחושה היא שכשיש סייעת יש כסת"ח של המערכתהצוות החינוכי שצריך לתת מענה רפואי לא מוכשר ואחריות ההורים לדאוג להדרכה של הצוות החינוכי. המערכות המפוקחות לא צריכות לחכות לקבל ילד אלרגי כדי ללמוד את הנושא, יש לדעת זאת באופן קבוע".

יו"ר הוועדה קראה למשרדי הרווחה, הבריאות, החינוך להקים צוות מקצועי שיאגד את כלל המשרדים והמומחים הנוגעים בדבר, כולל הורים לילדים אלרגיים ועמותות העוסקות בנושא, לצורך גיבוש פתרון קבע לסיוע לילדים אלרגיים בגילאי 0-3. ח"כ שאשא ביטון ציינה כי תדחוף להקמת הצוות כאשר בין מטרותיו: בחינה של הנהלים בעניין הטיפול הרפואי במסגרות החינוך והכשרת "נאמני בריאות" במוסדות ובמסגרות שיוכשרו להעניק טיפול בזמן אמת. ח"כ ביטון המליצה כי בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד הרווחה.

​