הוועדה לזכויות הילד קיימה היום דיון בנושא 'הכשרת מורים בתחום האוריינות הדיגיטלית', במסגרת היום הבינלאומי לאינטרנט בטוח.

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) פתחה את הדיון: "לצד הדברים החיוביים, הרשת טומנת בחובה לא מעט סכנות והילדים הם אלה שפחות יודעים איך להתמודד עם מה שהרשת מזמנת. אנו מקיימים את הישיבה כדי למצוא את הכלים הנכונים להורים ולמערכת החינוך בהתמודדות ובסיוע. נקודת הפתיחה היא בהכשרת המורים, דרכה  להתוות דרך. לצד מקצועות הלימוד צריך להתמודד עם הרשתות החברתיות כחלק מובנה מתכנית הלימודים, להפסק לעשות הפרדה בין המרחבים ברשת לבין המרחבים פיזית בשטח, הסמטאות החשוכות נמצאות גם כאן".

רותי פלד אגף להכשרת מורים במשרד בחינוך: "פעלנו רבות יחד עם תכנית התקשוב הלאומית ושמנו לנו למטרה את ההיכרות של המורים עם הסביבה הדיגיטלית בבית הספר. ציידנו את המכללות בכיתות חכמות, הכנסנו קורס בסיסי בתקשוב שלא היה קיים בעבר כשבכל קורס כזה יש שילוב של אתיקה ברשת".

ח"כ שאשא ביטון: "ההתייחסות שקיימת היום היא בעניין של אוריינות ופדגוגיה אבל אני מכוונת למצוקה והאלימות ברשת. אנחנו מפחדים לגעת בכל מה שקשור בזה ויוצרים לעצמינו שדה סטרילי, אנחנו עדיין לא בטוחים שיש לנו את הכלים להתמודד עם התופעה. כולנו יודעים שבכל כיתה יש קבוצות ווטאסאפ, מי מנהל אותן? איך מורה מגיב למישהו שהתבטא בצורה לא מתאימה? מהם הכלים שאנחנו נותנים למורים להוראה בנושא הזה?".

רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיית מידע משרד החינוך: "אנחנו מנסים לגבש תפיסה פדגוגית לגבי הנושאים החברתיים הללו ומבקשים לראות תמונה כוללת ולטפל בה. כרגע אנחנו מפגישים גופים שונים ואנשי מקצוע, אני מקווה שעד סוף השנה תהיה לנו תכנית שתהיה נגישה למורים ולהורים. התכנית בנויה על תהליכים אינטראקטיביים בכל מיני סיטואציות ברחבי הרשת".

גלית דאדי, מדריכה ארצית ממונה על תחום האינטרנט, משרד החינוך: "המורים מקבלים הכשרות דרך היועצים והפסיכולוגים בתכנים האלה גם כתוכניות מניעה. בבתי הספר בעלי תפקידים שונים מקדמים את נושא הגלישה הבטוחה וקיימת הנחיה בכל בית ספר להקים צוות כזה. ההנחיה היא לעסוק בתכנים האלה כל השנה. קהלי היעד הם אנשי החינוך, הורים ותלמידים. השנה הנושא שנבחר הוא פנייה לעזרה, הופצו גם מנשרים. ילדים חשופים כל הזמן לתכנים פוגעניים ברשת ולפגיעה חברתית ולכן, אנחנו רוצים להכין אותם איך להתמודד עם מצבים מסוימים ולמי לפנות והם מפנימים את המסרים". 

ח"כ רויטל סויד: "כולנו בדרך כזו או אחרת קורבנות רשת, מי שנפגע ברובד הכי עמוק זה ילדים והם אלה שיכולים להעניק לנו את כלים הכי טובים להתמודדות. רק הם יצליחו להחזיר את השיח המכבד".

ד"ר מיכל דולב-כהן, מרצה וחוקרת במכללת אורנים: "אני מלמדת קורסים ביעוץ למורים ולרבים אין מושג מה קורה בשטח. תלמיד שיגיע וידווח על תמונת עירום שלו שמסתובבת ברשת, ברוב המקרים היועץ לא ידע מה לומר לו, התשובה תהיה - למה הצטלמת ככה? ואז התלמיד לא יפנה שוב. יש להבין שהדבר נעשה מצורך ולטפל בכך, וכן יש לדעת איך מתמודדים עם ההפצה של התמונה. עד שלא כל המורים והיועצים יעברו את ההכשרה הם לא יבינו את החשיבות והמשמעות".

יהודית פרור, מנהלת בית ספר "לאה גולדברג" בנתניה: "העניין הוא הבלבול בין מציאות לווירטואליות. הילדים חיים בוואטסאפ, גם שם צריכים להיות כללים ומבוגר אחראי, כרגע אין שליטה. בבית הספר שלנו יש לנו קבוצה שנקראת "עתידים תקשורת" המורכבת מילדים מוכשרים בתחומם, הם מציעים תכניות בווטסאפ שמזהות את החרמות קודם. הפתרון היחיד זה למצוא את המבוגרים האחראים שמוכנים להיות שם".

שלי קוסוביץ, מדריכה וחניכה בתוכנית נטע, בת 16 ירושלים: "שנה שעבר בטיול שנתי נוצר מצב שנפתחה קבוצה בוואטסאפ ובה נתנו שם קוד לבנות השכבה והתחילו לדבר עליהן. המורים היו מודעים ודיכאו את השיח. באותו מקרה למורים היו אוזניים רגישות והם קיבלו הכשרה ראויה, אבל הרבה מהשיח מגיע מהאופן שבו הילדים רואים את המבוגרים מדברים, הדוגמה האישית היא קודמת לכל".

ח"כ מסעוד גנאיים: "הילדים שלנו מתוחכמים ומודעים לטכנולוגיה החדשה. אם לא יכשירו אותנו כמורים לא נדע איך להתנהג במגרש שלהם. בסופו של דבר, הגלישה בעולם הדיגיטלי זה כמו לשחות בים וצריך וכדי לא לטבוע צריך לדעת איך לשחות".

מאיר אסרף, הסתדרות המורים: "תפקידו של עובד ההוראה להתערב גם מחוץ לבית הספר אך צריך להסדיר את זה חוקית. חוזר המנכ"ל הולך בדרך פתלתלה סביב סוגיות הפרטיות וזכויות של עובד הוראה וילדים. ראוי לחוקק תיקונים נדרשים בחוק הגנת הפרטיות. לפי ההוראות מורה לא יכול לבקש שילד יזמין אותו לקבוצת וואטסאפ".

רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיית מידע משרד החינוך: "כתוב שלמורה אסור להכניס את הילדים לחשבון פרטי שלו, אבל למורים מותר להיכנס לקבוצות וואטסאפ כיתתיות".

יהודית פרור: "הדברים לא לגמרי ברורים"

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון: "צריך להחזיר את החינוך לבתי הספר, להפסיק להפחיד את המורים. זה הנזק הכי גדול לבית הספר. אם המרחב האינטרנטי נכנס לתוך הכיתה גם אנחנו שם. אם יש לי וואטאספ כיתתי אני שם. זה חוסך 50 אחוז מהבעיות".

יונתן רוידמן, מדריך וחניך בתוכנית נטע, בן 16 ב"ש: "המורים די מנותקים. אולי זה מגיע מתוך פחד או אולי אי רצון, אבל הם חייבים להיכנס לעולם הילדים אחרת הם לא יבינו אותנו. לדבר אתנו ולהתעקש. התלמידים לרוב ביישנים, אם הפנייה לתלמיד לא תהייה מהמורה היא לא תגיע ממקום אחר".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "אנחנו שומעים את הילדים אומרים לנו - תהיו נוכחים ואנחנו חייבים להיענות. יש חשיבות לבניית מודל להכשרת מורים, אפילו בתוך קורס, שיכיל את האתגרים ברשתות החברתיות ובווטסאפ. צריך לתת למורה את הכלים להתמודד עם פנייה של ילד שבא עם בעיה, למי אנחנו צריכים להפנות, להכיר את אותם גופים שיכולים לתת לנו סיוע, בתוך בי"ס ומחוצה לו. גם לגבי מורים שכבר בשטח, איך מכשירים אותם. צריך פה אנשי מקצוע, מחשוב, פסיכולוגים, אנשי עיצוב התנהגות, לגבש כלים פרקטיים למורים.

"יש לפעול לקדם נאמני רשת, שיפעלו באופן שאינו וולונטרי - ילדים לא פונים מיוזמתם אבל הם כן יפנו לילדים שיטווחו למבוגרים, ליצור אווירה של שיתוף היכן שאנחנו לא נמצאים. בנוסף, יש לחדד בחוזר מנכ"ל את ההתייחסות למעורבות של המבוגר האחראי בקבוצות הווטסאפ הכיתתיות, גם של מבוגרים וגם של הילדים עצמם".

​