​

הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשות ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו) דנה היום בסכנות הטמונות בייבוא אישי של צעצועים ומוצרי תינוקות.

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא-ביטון אמרה הכלי האפקטיבי שבידינו, הוא הסברה. המטרה שלנו שהמוצרים שימכרו בארץ יהיו בטוחים. יו"ר הוועדה אמרה לנציג משרד הבריאות, מחובתכם להגיע לציבור ולהסביר לו את הסיכונים ולא להמתין שהציבור יגיע אליכם. זה הבריאות הציבור. אנחנו צריכים להביא את הציבור להיות מודע לסיכונים. מודעות גבוהה, תביא את הציבור לרכוש מוצרים בארץ, מוצרים בטוחים יותר.

מנהל תחום הערכת סיכונים במשרד הבריאות ד"ר שי רייכר טען מנגד כי הסברה אינה מהות הכל. רייכר גילה כי מנתונים רשמיים של מכון התקנים הישראלי עולה כי 28% מעגלות ילדים שיובאו ארצה ביבוא רשמי נפסלו לשיווק בארץ. כך 33.8% מיטות ילדים 48% לולים. לדבריו, מחקר שנערך בארה"ב מעלה כי פחות מ-10% מהציבור קורא תוויות מזון או צעצועים, מתוכם רק-2% מבינים את המשמעות. הייבוא האישי ברכישות מקוונות הוא אחד הגורמים המשמעותיים בייבוא מוצרים לא בטיחותיים. רייכר קרא להגביל את כמות הייבוא האישי לצריכה אישית בלבד.

האחראי על תחום רגולציה ביבוא במשרד הכלכלה מר אנואר חילף אמר יש תפיסה שאומרת שרגולציה מאפסת סיכון, אולם העולם לא שם. לדבריו, הייבוא האישי תרם תרומה גדולה להורדת יוקר המחייה. הכיוון הנכון הוא להנגיש את המידע לציבור.

מנהלת התכנית הלאומית לבטיחות ילדים מארגון "בטרם" גב' אביטל אפל-פנקס אמרה אנו רואים חשיבות מאוד גדולה בתקנים בשביל לשמור על שלומם של ילדים, בטח במוצרים בסיסים עמו עריסות, מוצצים וכו'. 

סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר מר חיים עז אמר הייבוא האישי הפך לטרפת קניות בכל העולם. לדבריו, הממשלה התנערה מאחריות ומטילה את כל האחריות על ההורים. חשוב להוריד את יוקר המחיה, אבל אף אחד עוד לא שם תג מחיר על ילד.

יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא-ביטון סיכמה את הדיון ואמרה "אני מברכת על פתיחת השוק לייבוא אישי. אולם לצד זאת חובה לבצע פעולות הסברה על מנת שהציבור יהיה מודע לסכנות שבמוצרים מיובאים ללא תו תקן.