קשרי הגומלין בין רשויות השלטון מביאים לידי ביטוי את עקרונות היסוד של המערכת הדמוקרטית, ובהם עקרון הגבלת השלטון והפרדת הרשויות, עקרונות שלטון החוק והשוויון בפני החוק; עקרונות אלו, לצד אחרים, מרכיבים את מערכת האיזונים והבלמים שמאפשרת ושומרת על פעילות שלוש הרשויות.
לכנסת שלושה תפקידים מרכזיים: חקיקה, העלאת נושאים על סדר היום הציבורי, ופיקוח על עבודת הממשלה. בעוד חקיקה, והעלאת נושאים על סדר היום הציבורי, תופסים מרבית מסדר יומה של הכנסת ומעבודת חברי הכנסת, לעבודת פיקוח הכנסת על הממשלה נותר נתח קטן יחסית, ולא בכדי. פיקוח הכנסת על הממשלה הוא תפקיד מורכב שדורש שיתוף פעולה רציף ומיטבי בין הכנסת לגורמים רבים ברשויות השלטון, הטמעת התפיסה של איזונים ובלמים, תרבות ארגונית ותיאום.
הדיון על רוחב ויעילות כלי הפיקוח בישראל הניע את הכנסת הנוכחית ליזום מהלך לרפורמה ביחסי הכנסת והממשלה, אשר תוביל, בין השאר, לחיזוקה של הכנסת, להגברת אמון הציבור בה, ולקידום האפקטיביות של פעולותיה.
יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, המוביל את המהלך, רואה בחיזוק יכולת הפיקוח תהליך שישפר את הפעילות הפרלמנטרית ואת יעילותה.
בחודשים האחרונים התקיימו דיונים רבים בכנסת, שעסקו בהיבטים שונים של בחינת מערכת היחסים שבין הרשויות, ביכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה, בכלים העומדים לרשותה לשם כך, וכיצד לחזקם וליזום כלי פיקוח חדשים ונוספים. הקמת היחידה לתיאום פיקוח הכנסת על הממשלה הינה, בין השאר, תולדה של הדיונים הללו.
היחידה פועלת להרחבת ולהעמקת יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה; ליצירה ולהטמעה של תרבות ארגונית במערכת היחסים בין הכנסת והממשלה, לשם מימוש מיטבי של עקרון הפרדת הרשויות; ולבניית מודל חדשני למתן מענה מקצועי לכנסת, כמפקחת על הממשלה. פיקוח הכנסת על הממשלה נעשה מכוח חוק יסוד: הממשלה, לפיו "הממשלה אחראית בפני הכנסת".
