החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ט בתמוז התשע"ח (2 ביולי 2018) והוא מתקן את חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק). לפי החוק כנוסחו היום, חלה חובה על נותני שירות לתאם עם צרכן את מועד ושעת הביקור במענו של הצרכן, אם נדרש ביקור טכנאי לשם קיום חיובים החלים עליהם. במקרה של איחור מעבר לקבוע בחוק, על נותן השירות חלה חובה לפצות את הצרכן בסכומים הנקובים בחוק, ללא צורך שהצרכן יוכיח שנגרם לו נזק. חובת התיאום כאמור חלה כשמדובר בביקור טכנאי בתקופת אחריות ה"חובה" (תקופת האחריות שנקבעה לפי החוק), או כשמדובר בחוזה למתן שירות שבו השירות מותנה בתקינות הטובין הנמצאים אצל הצרכן. התיקון מרחיב את הוראות החוק כך שיחולו, בנוסף על הגורמים המנויים לעיל, גם על שירות שניתן בתקופת אחריות ארוכה מזו המחויבת לפי החוק, על התקנה או הסרה של טובין שהעוסק מכר, השכיר או השאיל לצרכן, על ביצוע בדיקה תקופתית במתקן גז ביתי, על הובלת טובין שהצרכן רכש מעוסק, וכן על שירות שניתן בהתאם לחוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום. כמו כן, התיקון מחיל את החובה לתת שירות כאמור בשעות מוגדרות (בין 8:00-19:00 בימי חול ובין 8:00-13:00 בימי שישי), על כל נותני השירותים שנזכרו לעיל, פרט למובילים ולנותני שירות לפי חוזה למתן שירות מתמשך לתיקון טובין תמורת תשלום.

הצ"ח הכנסת (מתשס"ג 10/2002) - 750, מיום 02/01/2018

ספר החוקים 2731, עמ' 742, מיום 12/07/2018