|
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ו בתמוז התשע"ח (9 ביולי 2018) והוא מתקן את חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט–1989 (להלן – החוק). החוק כנוסחו היום, כפי שתוקן בשנת 2015, קובע הוראות שיאפשרו להסמיך גופים בודקים פרטיים שיהיו מוסמכים לערוך בדיקות בטיחות לשם התקנתם והפעלתם של מיתקני גז טבעי לצריכה, ולתת אישור תקינות לגבי אותם מיתקנים. עוד קובע החוק כי מכון התקנים ישמש גם כגוף בודק. הסמכת הגופים הבודקים נועדה לייתר את הצורך לקבל אישור מרשות הגז הטבעי שבמשרד האנרגיה לגבי כל התקנה או הפעלה של מיתקן גז טבעי. עם זאת, החוק קובע כי במקרים שבהם יש חשש לסכנה לבטיחות הציבור, רשאי הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי לתת הוראות לבעל המיתקן לשם מניעת הסכנה, וכן להורות לגוף בודק לבצע בדיקת תקינות למתקן, ובלבד שהגוף שיבדוק את המיתקן לא יהיה אותו גוף בודק שנתן את אישור התקינות התקף לגבי המתקן. כדי לאפשר היערכות ליישום ההסדר שנחקק בשנת 2015, ובכלל זה לאפשר את הסמכתם של גופים בודקים, נקבעו בחוק הוראות מעבר. בין הוראות המעבר, נקבעה הוראה לעניין סמכותו של הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי להורות על בדיקת מיתקני גז טבעי לצריכה שהפעלתם עלולה לגרום לסכנה לציבור, ולפיה הממונה רשאי להורות למכון התקנים, המשמש כאמור כגוף בודק, לבצע את בדיקת התקינות במיתקן גז טבעי, גם אם מכון התקנים היה הגוף שנתן את אישור התקינות לגבי אותו מתקן. הוראה זו נקבעה מאחר שבתקופת המעבר, ועד להסמכתם של גופים בודקים, מכון התקנים משמש כגוף הבודק העיקרי. הוראה זו הייתה בתוקף במשך חצי שנה מחודש ספטמבר 2017, כלומר תוקפה פקע בחודש מרץ 2018. התיקון לחוק מאריך את תוקפה של ההוראה האמורה בשנתיים, כך שתחול עד לחודש ספטמבר 2019.
|
