|
חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6) קובע, כי המדינה אף לא תפתח בנקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, אלא מכוח החלטת ממשלה. הסדר זה הצטרף להסדר שכבר היה קבוע בחוק יסוד: הממשלה, לפיו המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכח החלטת ממשלה.
בעניין זה – החלטה על פתיחה במלחמה או החלטה על נקיטת פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה - נקבע, כי הממשלה תהיה רשאית לאצול את סמכותה, דרך כלל או מקרה מסוים, לוועדת שרים שנקבעה בחוק. בנוסף קובע חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6) כי ועדת השרים תפעיל את סמכותה רק אם מצא ראש הממשלה כי הפעלת הסמכות בידי הוועדה נדרשת בשל טעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה לרבות טעמי סודיות הכרוכים בהם.
בנוסף, נקבע כי במקרה שבו ההחלטה התקבלה על ידי ועדת השרים, תימסר הודעה על כך בהקדם האפשרי לממשלה. כמו כן, במקרה כזה נקבע כי תימסר הודעה בהקדם האפשרי לוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; וזאת להבדיל ממקרה שבו ההחלטה התקבלה על ידי הממשלה, אז ההודעה תימסר לוועדת החוץ והביטחון ולא לוועדת משנה שלה.
בהסדר הנוכחי, נקבעו אף שתי הוראות נוספות, שעניינן המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים: ההוראה הראשונה קובעת כי המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים יהא מחצית מחברי הוועדה. ההוראה הנוספת, קובעת סייג להוראה הראשונה, בה נקבע כי בנסיבות קיצוניות ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות, שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי של הקבינט, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר.
|
