|
חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), התשע"ו-2016, התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום ד' באדר ב' התשע"ו (14 במרס 2016).
החוק קובע החמרה בענישה על עבירות של הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים, וכן קובע כלים ענישתיים ומנהליים חדשים נגד מלינים ושוהים בלתי חוקיים:
1. כהוראת שעה לשנתיים, נקבעו בחוק קנסות מינימום.
2. נקבעו עבירות של הלנה והסעה בנסיבות מחמירות, שבהן עונש המאסר המרבי יעמוד על ארבע שנים במקום שנתיים, והקנס המרבי יעמוד על 226 אלף ש"ח במקום 75 אלף ש"ח. הנסיבות המחמירות הן הלנה או העסקה של יותר משב"ח אחד, הלנה או העסקה של שב"ח לתקופה של יומיים רצופים או יותר, וכן הלנת שב"ח במטרה להעסיקו.
3. הסמכת מפקדי מחוזות במשטרה להוציא צו הגבלת שימוש למקום שהיה להם יסוד סביר להניח כי הוא משמש לביצוע עבירה של הלנה או העסקה של שב"ח, וכן יסוד סביר להניח שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה כזו אם לא יוגבל השימוש במקום, לתקופה של עד 30 ימים. על צו כזה ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, שעליה יש להשיב בתוך 72 שעות.
4. בתי המשפט יוכלו להוציא צווי הגבלת שימוש במקום לתקופתו נוספות של עד 60 ימים, ולאחר הגשת כתב אישום יהיו בתי המשפט רשאים להוציא צווי הגבלת שימוש עד תום ההליכים.
5. לבתי המשפט תינתן גם הסמכות להוציא צווים להתליית רישיון עיסוק של של מי שחשוד בביצוע עבירה של הלנה או העסקה של שב"ח, אם מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק הווה סכנה לשלום הציבור או לביטחונו, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה. תוקפו של צו כזה, לפני הגשת כתב אישום, לא יעלה על 30 ימים, ולאחר הגשת כתב האישום יוכל בית המשפט להוציא את הצו עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע. בנוסף, בית המשפט יוכל גם, בנוסף לכל עונש שיטיל, להטיל עונש של התליית רישיון או היתר עיסוק לתקופה של עד שישה חודשים.
החמרה נוספת, הנוגעת הן לעבירות ההלנה והעסקה, והן לעבירת ההסעה של שוהים בלתי חוקיים. אם יורשע אדם באחת מעבירות אלה, החוק מחייב את בית המשפט להורות על חילוט רווחיו מביצוע העבירה.
בנוסף, החוק מבהיר כי לעניין עבירת ההעסקה, הגדרת המעסיק כוללת גם מעסיק בפועל, מתווך כוח אדם וקבלן כוח אדם.
תיקון נוסף בחוק נוגע לעבירת ההסעה של שוהים בלתי חוקיים, הקבועה כהוראת שעה, והחוק מאריך אותה בשנתיים נוספות, עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018).
|
