תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 קובע כי אם נפטר אדם שנטל הלוואה לדיור (מתאגיד בנקאי או מגוף אחר דוגמת חברת ביטוח או גוף חוץ-בנקאי) (להלן – המלווה), המלווה ידחה את מועדי פירעון ההלוואה לדיור לתקופה של עד 12 חודשים, אם התבקש לעשות כן על ידי מי שחייב בפירעונה. אם נודע למלווה על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, הוא יציין במכתב או בהודעה שישלח בנוגע לחוב את זכותו של החייב לדחיית פירעון ההלוואה לפי התיקון. המלווה אינו רשאי לגבות בגין הדחייה ריבית פיגורים או תשלום אחר שלא היה צורך לשלמו אלמלא הדחייה. בנוסף, לא ניתן להתנות על הוראות התיקון אלא לטובת הלקוח. עוד קובע התיקון לחוק כי חייב בפירעון ההלוואה שביקש לדחות את פירעונה, רשאי לבחור אם ברצונו לשלם את התשלומים שנדחו בתום תקופת ההלוואה, באותו מספר תשלומים, או להוסיף אותם לתשלומים שעליו לשלם עד לתום תקופת ההלוואה. ההסדר יחול לגבי הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו 6 חודשים מיום פרסומו של התיקון לחוק, אולם אין תיקון זה מונע מנותני הלוואות להחיל את הוראותיו גם לגבי הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו קודם לכן.

הצ"ח הכנסת (מתשס"ג 10/2002) - 817, מיום 19/11/2018

ספר החוקים 2775, עמ' 159, מיום 07/01/2019