מה במאגר חוקי מדינת ישראל?

במאגר חוקי מדינת ישראל מובא מידע על כל חוקי המדינה שחלו בארץ, מאז תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל ועד היום. המידע אינו שלם, ומערכת המאגר, בשיתוף ארכיון הכנסת, ובשיתוף פעולה עם משרד המשפטים והספרייה הלאומית, פועלת להשלמת המידע ולסריקת מסמכים חסרים.

לכל חוק מדינת ישראל יש דף ובו כלל המידע עליו – התאריך שבו פורסם החוק המקורי שיצר אותו לראשונה, התאריך שבו נעשה בו התיקון האחרון והשר הממונה על החוק, וכן הנושא ששויך אליו על-ידי מערכת המאגר. כאשר שמו של חוק מדינת ישראל שונה במרוצת השנים יוצגו השמות הקודמים של החוק מתחת לכותרת השם הנוכחי.

מוצג מידע על חוקים שחוק מדינת ישראל החליף אותם – לעתים חוק שנחקק מסדיר לראשונה נושא שטרם הוסדר בחקיקה, אולם יש חוקים שמסדירים נושא שכבר הוסדר בחוק שקדם לו והוא מבטל אותו וקובע הסדר חלופי. כך, חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012, ביטל והחליף את החוק שקדם לו – חוק שירותי הכבאות, התשי"ט–1959. מערכת המאגר ריכזה את המידע על קשרים אלו, והוא יוצג מעתה לראשונה במאגר החקיקה הלאומי. נתונים אלה עדיין לא מוצגים במלואם ומערכת המאגר פועלת להשלמת הנתונים.

לכל חוק מדינת ישראל מוצגת היסטוריית החקיקה של החוק במלואה – רשימה מפורטת, מהחוק המקורי שיצר את חוק המדינה ועד התיקון האחרון שתיקן אותו.

בהיסטוריית החקיקה של כל חוק מדינת ישראל מודגש החוק המקורי, שיצר את החוק לראשונה. כמו כן מודגש שם החוק שגרם לביטול החוק כאשר חוק מדינת ישראל בוטל בתיקון חקיקה (מידע זה נמצא עדיין בשלבי קליטה ולא מוצג במלואו).

בכל תיקון מפורטת סדרת הפרסום ותאריך הפרסום, וכן מוצג קישור לנוסח החוק כפי שפורסם (אם המסמך קיים במאגר). למשל, חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, מורכב מהחוק המקורי ומהתיקונים שנעשו בו מאז נחקק עד החוק האחרון שתיקן אותו – חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, שנחקק ביולי 2016.

בשלב זה עדיין לא מוצגים תיקונים לחוקים שנעשו בחקיקת משנה, ומערכת המאגר פועלת להשלמתם.

לכל חוק שהתקבל יש דף משלו במאגר (לחוק מקורי, לתיקון לחוק או לחוק שביטל חוקים אחרים) ובו מידע מפורט עליו, ובכלל זה –

• מידע כללי – מספר הכנסת שבה נחקק החוק, הוועדה בכנסת שהכינה אותו, הגורמים המעורבים בהצעת החוק (הממשלה, ועדה או חברי הכנסת היוזמים או המצטרפים בהצעת חוק פרטית).
  
• אירועים בחיי ההצעה – מוצגים נתונים על פעולות שנעשו בהליך החקיקה של הצעת החוק שממנה נוצר החוק, ובהן פיצול ומיזוג (לפי סעיפים 79 ו-84 לתקנון הכנסת) והחלת דין רציפות (לפי חוק רציפות הדיון בהצעות-חוק, התשנ"ג–1993).
  
  
• קישור לתזכיר החוק – הליך הכנת הצעות חוק של הממשלה, לפני פרסומן לקראת הקריאה הראשונה מתחיל בפרסום תזכיר חוק להערות הציבור ומשרדי הממשלה האחרים. תזכירי החוק מתפרסמים מאז אוגוסט 2010 באתר קשרי ממשל – www.tazkirim.gov.il. בדף חוק שמקורו בהצעת חוק ממשלתית יש קישור לאתר זה כדי לאפשר גישה לתזכיר שהופץ (נציין שאתר התזכירים החל לפעול רק באוגוסט 2010, ורק חלק קטן מהתזכירים שהפיצו משרדי הממשלה קודם למועד זה מופיעים בו).
  
• פירוט הדיונים במליאה ובוועדה בהליך החקיקה – בדף החוק מפורטות כל ישיבות המליאה שבהן הונחה הצעת החוק או נדונה, וכן ישיבות ההכנה של הוועדה לקראת הקריאות במליאה. לכל דיון מוצגים "דברי הכנסת" (דיוני המליאה) והפרוטוקולים של דיוני הוועדה בהצעת החוק שהתגבשה לחוק המוצג, שידור הדיון והפרוטוקול המסונכרן (מאז הוחל בצילום הדיונים). יש קישור לדף ישיבת המליאה או הוועדה ובו אפשר לראות את סדר-היום של הישיבה ואת חומר הרקע שהעלה צוות הוועדה לדף הישיבה.
  
• הצגת כלל מסמכי נוסח הצעת החוק – נוסח הצעת החוק לקריאה ראשונה, נוסח הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ובהצעות חוק פרטיות בלבד – נוסח לדיון מוקדם (קריאה טרומית).
  
• הצגת מסמכי נוסח החוק – חוק בנוסח לא רשמי, ונוסח החוק כפי שפורסם ברשומות.
  
• מידע על הקשרים בין החוק כפי שנחקק לבין חוקי מדינת ישראל או לחוקים שנחקקו שהחוק תיקן, וכן רשימת החיקוקים שתיקנו את החוק – למשל, חוק המתקן את חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, עשוי לתקן גם חוקים אחרים, ולאחר חקיקתו חוקים אחרים עשויים לתקן אותו. כך, חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, יצר לראשונה את החוק המסדיר את בתי המשפט לעניינים מינהליים וכמו כן תיקן את חוק חופש המידע. במהלך השנים, חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תוקן בעצמו על-ידי חוקים אחרים שנחקקו לאחר חקיקתו. חוק יכול ליצור חוק חדש ולתקן אחרים ויכול גם לתקן רק חוק אחר. כמו כן, גם חקיקת משנה יכולה לתקן חוק, למשל צו שמוציא שר (אם החוק הסמיך אותו לעשות זאת) - מידע על תיקונים לחוקים שנעשו בחקיקת משנה יובא במאגר בעתיד.
  

תוכן המאגר

בטבלה שלהלן מפורטים סוגי המסמכים והמידע שבמאגר, וכן סוגי המסמכים והמידע שעדיין חסרים בו. מערכת המאגר שוקדת על השלמת המסמכים ופריטי המידע החסרים, בשיתוף ארכיון הכנסת ואגף מחשוב וטכנולוגיה. נתונים, מידע ומסמכים על חוק התקציב ועל התקנות לשעת חירום עדיין לא מוצגים במאגר. העבודה על קליטתם במאגר בעיצומה, ואנו מקווים להשלימה במהרה. היקף המסמכים ופרטי המידע ההיסטוריים עצום, ואיתורם, סריקתם והעלאתם על מדיה דיגיטלית והסבתם לטכנולוגיות מתקדמות נעשים בימים אלו. לדיווח על מידע חסר נוסף על המפורט בטבלה, אנא פנו למערכת המאגר, בכתובת: legislation@knesset.gov.il.

מבנה המאגר

המאגר בנוי משלושה חלקים עיקריים – חוקי מדינת ישראל, החוקים (כפי שהתקבלו) והצעות החוק:

א. לשונית חוקי מדינת ישראל

חוק שמתקבל בכנסת יכול ליצור חוק מדינת ישראל חדש, לתקן חוק קיים או לבטלו. מערכת המאגר מעדכנת את הנתונים ומקשרת את החוק שנחקק לחוק או לחוקים שהוא מתקן או מבטל. כך מוצגים במאגר כלל חוקי המדינה, ולכל אחד מהם – היסטוריית החקיקה שלו ובה רשימת החוקים שנחקקו המרכיבים אותו, מהחוק המקורי עד לתיקון האחרון. לראשונה מוצגת לציבור הרחב רשימת החוקים העיקריים החלים במדינה והמידע על כל אחד מהם. חוקי מדינת ישראל מוצגים בחלוקה לפי חתכים שונים, ואפשר לחפש בהם לפי מאפיינים הרלוונטיים לכל חתך:

חוקים תקפים
חוקי מדינת ישראל שהתקבלו מאז תקופת המנדט הבריטי ועד היום והם עדיין בתוקף. בעת קליטת המידע באתר מיינה מערכת המאגר את חוקי המדינה התקפים וחוקי המדינה שאינם תקפים. מיון זה מאפשר לראשונה להציג תמונה מלאה של חוקי המדינה בבהירות ובפירוט.

חוקים לא תקפים
חוקי מדינת ישראל שתוקפם פג, כגון הוראות שעה שפקעו, חוקים שבוטלו בחוק אחר או חוקים שנושנו ולא בוטלו רשמית. במאגר מוצג סיווג המשנה לכל חוק שהוגדר כלא תקף – בטל, פקע או נושן.

מערכת המאגר קבעה את הסיווג שלהלן:

• חוקים שתוקפם פג – חוקים שנחקקו כהוראת שעה לזמן מוגבל או שנקבעה בהם הוראה שהפקיעה את תוקפם במועד מסוים, וממועד זה ואילך אין להם תוקף עוד;
  
• חוקים שבוטלו – חוקים שבוטלו על-ידי חוק מאוחר, גם אם נחקקו מלכתחילה לזמן לא מוגבל;
  
• חוקים שנושנו – חוקים שנחקקו על רקע מציאות מסוימת, אך לנוכח השתנות הנסיבות אין הם נחוצים עוד, אך טרם ננקט צעד רשמי לביטול חוקים אלה שעבר זמנם. הסיווג לקטגוריה השלישית נעשה לפי שיקול הדעת של מערכת המאגר, ואם נפלה טעות נודה לכם אם תאירו את עינינו, ונתקן את הנדרש.
  

חוקי-יסוד
כל חוקי-היסוד של מדינת ישראל, תקפים ולא תקפים.

חוקי מפתח
חוקי מדינת ישראל שמערכת המאגר סברה שיש להם חשיבות עקרונית ורוחבית והם משפיעים על הקריאה ועל הפרשנות של החקיקה. למשל, חוק הפרשנות, התשמ"א–1981, וחוק חופש המידע, התשנ"ו–1996, המשמשים כלי עזר פרשני בעבודת המשפטן.

כל החוקים
רשימת כל חוקי מדינת ישראל: חוקים תקפים, חוקי-יסוד, חוקי מפתח וחוקים לא תקפים. כל חוק מוצג בדף ובו מידע על החוק המקורי ועל כל התיקונים שהתקבלו לחוק, היוצרים יחד דבר חקיקה שלם. לכל אחד מהתיקונים האלה יש באתר דף נפרד ובו כל המסמכים שנוצרו בהליך החקיקה שלו, נוסחי הצעת החוק,'"דברי הכנסת" ופרוטוקולי הוועדה שבה נדון.

תקציב המדינה נקבע בכל שנה בחוק תקציב שנתי, על סמך סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה. עד שנת 2000 פורסמו חוקי התקציב של מדינת ישראל בסדרת פרסום מיוחדת. מאז שנת הכספים 2001 חוקי התקציב מתפרסמים בסדרת ספר החוקים (מס"ח 1787, כ"א באייר התשס"א, 14 במאי 2001, עמ' 247). מערכת המאגר פועלת להשלמת הנתונים ולסריקת פרסומי חוקי התקציב מסדרת הפרסום חוקי תקציב. לאחר השלמת הסריקה והשלמת הנתונים יועלו לאתר חוקי התקציב מקום המדינה ועד היום.

ב. לשונית חוקים

אחרי שהצעת חוק מתקבלת בקריאה השלישית היא הופכת לחוק. לפי סעיף 2(ד) לחוק המעבר, התש"ט–1949, כל חוק יפורסם ברשומות בתוך עשרה ימים מיום קבלתו בכנסת. לאחר הפרסום ברשומות החוק מפורסם גם באתר מאגר החקיקה הלאומי. לכל חוק מוצגים נוסחי הצעת החוק, וכן "דברי הכנסת" והפרוטוקולים של הדיונים בוועדות הכנסת. החוקים כפי שהתקבלו מוצגים בחלוקה לפי חתכים שונים, ואפשר לחפש בהם לפי מאפיינים הרלוונטיים לכל חתך:

הכנסת הנוכחית
בחתך זה מוצגים כל החוקים שהתקבלו בקריאה שלישית בכנסת הנוכחית (לרבות פרסומים ברשומות של תיקוני טעויות בחוקים).

כל הכנסות
בחתך זה מוצגים כל החוקים שהתקבלו בקריאה שלישית בכל הכנסות (לרבות פרסומים ברשומות של תיקוני טעויות בחוקים, ולרבות חוקים שהתקבלו בהליך חקיקה מיוחד על סמך סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948 – חוקים בנוסח משולב או חוקים בנוסח חדש).

מועצת המדינה הזמנית
בחתך זה מוצגות הפקודות שחוקקה מועצת המדינה הזמנית מי"ב באייר התש"ח (21 במאי 1948) עד י"ב בשבט התש"ט (11 בפברואר 1949) ופורסמו בעיתון הרשמי של מועצת המדינה הזמנית.

1. חוקי ארץ ישראל (חא"י) – אוסף דברי החקיקה שפורסם בשנת 1934 מכוח פקודת ההוצאה המתוקנת של חוקים לשנת 1934, שלפיה הוסמך הלורד רוברט הארי דרייטון להכין נוסח אנגלי של הוצאה חדשה ומתוקנת של פקודות פלשתינה (א"י) שהיו בנות תוקף ב-31 בדצמבר 1933. סדרה זו מכונה "קובץ דרייטון" על שמו.
   
2. העיתון הרשמי (ע"ר) – במאגר נכללו בשלב זה רק הפקודות שפורסמו בעיתון הרשמי המנדטורי משנת 1934 ועד תום תקופת המנדט הבריטי (בעתיד יתווספו פקודות שפורסמו מתחילת תקופת המנדט).
   

כל התקופות
בחתך זה מוצגים כל החוקים שהתקבלו בקריאה שלישית בכל התקופות (הכנסת, מועצת המדינה הזמנית והמנדט הבריטי), ונכללים בו גם פרסומים ברשומות של תיקוני טעות לחוקים, וכן חוקים שהתקבלו בהליך חקיקה מיוחד לפי סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948 (חוקים בנוסח משולב או חוקים בנוסח חדש).

ג. לשונית הצעות חוק

בלשונית הצעות חוק מוצגות כל הצעות החוק - הצעות החוק הנתונות בהליך חקיקה (מצב = בחקיקה); הצעות חוק שהליך החקיקה שלהן נעצר (למשל אם חבר הכנסת היחיד שהגיש את ההצעה חזר בו ממנה, או שהצעת החוק מוזגה עם הצעת חוק אחרת, או שהליכי החקיקה טרם הושלמו והכנסת התפזרה) (מצב = החקיקה נעצרה), כמו כן מוצגות הצעות חוק שהתקבלו בקריאה השלישית שהליך החקיקה שלהן הושלם (מצב = חקיקה הושלמה).

הצעת חוק עשויה להיות הצעה של חוק חדש, הצעה לתיקון חוק קיים או הצעה לביטול חוק קיים. נוסח ההצעה מגובש בדיונים בוועדות הכנסת. הצעת חוק נדונה במליאת הכנסת בשלוש קריאות, והחוק מתקבל בקריאה השלישית. הצעת חוק מוגשת על ידי הממשלה, ועדות מסוימות בכנסת (לפי תקנון הכנסת) או חבר כנסת אחד או קבוצת חברי הכנסת (אלה נדונות גם בדיון מוקדם).

חתך הכנסת הנוכחית - כל הצעות החוק שהוגשו בכנסת הנוכחית - הצעות החוק הנתונות בהליך חקיקה (מצב = בחקיקה); הצעות חוק שהליך החקיקה שלהן נעצר (למשל אם חבר הכנסת היחיד שהגיש את ההצעה חזר בו ממנה, או שהצעת החוק מוזגה עם הצעת חוק אחרת, או שהליכי החקיקה טרם הושלמו והכנסת התפזרה) (מצב = החקיקה נעצרה), כמו כן מוצגות הצעות חוק שהתקבלו בקריאה השלישית שהליך החקיקה שלהן הושלם (מצב = חקיקה הושלמה).

חתך כל הצעות החוק – מוצגות הצעות החוק שהוגשו מאז הכנסת הראשונה ועד הכנסת הנוכחית - הצעות החוק הנתונות בהליך חקיקה (מצב = בחקיקה); הצעות חוק שהליך החקיקה שלהן נעצר (למשל אם חבר הכנסת היחיד שהגיש את ההצעה חזר בו ממנה, או שהצעת החוק מוזגה עם הצעת חוק אחרת, או שהליכי החקיקה טרם הושלמו והכנסת התפזרה) (מצב = החקיקה נעצרה), כמו כן מוצגות הצעות חוק שהתקבלו בקריאה השלישית שהליך החקיקה שלהן הושלם (מצב = חקיקה הושלמה).