האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה

מועצת אירופה היא מהארגונים המדיניים הראשונים שהוקמו באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה.

מקום מושבה של המועצה הוא בשטרסבורג. היא מורכבת משני מגזרים: מגזר בין-ממשלתי (ועדות שרים שחברים בהן שרי החוץ של המדינות החברות בארגון) ומגזר פרלמנטרי (נציגי הפרלמנטים של המדינות החברות), הפועל במסגרת האסיפה הפרלמנטרית.

הכנסת, לצד בתי-הנבחרים של קנדה ושל מקסיקו, היא מהפרלמנטים היחידים מחוץ לאירופה שיש להם מעמד של משקיף באסיפה הפרלמנטרית. מתוקף מעמד זה הכנסת רשאית לצרף משלחת בת שלושה משקיפים לדיוני המליאה, הוועדות והסיעות. אין לחברי הכנסת זכות הצבעה באסיפה, אך הם רשאים להתבטא בכל הדיונים. משלחת הכנסת משתתפת באופן פעיל בישיבות של ועדות הנוגעות בישראל במישרין או בעקיפין. הקשר הישיר עם חברי הפרלמנטים המשתתפים באסיפה חשוב מאוד לייצוג ישראל ולהעברת מסריה.

מליאת המועצה מתכנסת ארבע פעמים בשנה בשטרסבורג (מושב חורף בינואר, מושב אביב באפריל, מושב קיץ ביוני ומושב סתיו בספטמבר). ועדות המועצה – ועדה מדינית-פוליטית, ועדה לענייני נשים וועדה בנושא מיעוטים – מקיימות ישיבות בין מפגשי המליאה בערים באירופה.

לאתר ההאסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה

המשלחת ליחסים עם הפרלמנט האירופי

הפרלמנט האירופי (פא"ר) הוא הזרוע המחוקקת במשולש המוסדי של האיחוד האירופי. שתי הזרועות האחרות של האיחוד הן המועצה האירופית, שהיא הרשות הפוליטית העליונה באיחוד ומכהנים בה נשיא וראשי מדינות האיחוד, והנציבות, שהיא הזרוע הביצועית של האיחוד.

הפרלמנט האירופי הוא המוסד היחיד מהשלושה שחבריו נבחרים בבחירות ישירות. הבחירות נערכות אחת לחמש שנים בו-בזמן בכל מדינות האיחוד האירופי, והבוחרים הם אזרחי מדינות האיחוד. הבחירות האחרונות נערכו ב-2014.

לפרלמנט האירופי, כמו לפרלמנטים לאומיים, יש סמכויות בתחום החקיקה, התקציב והפיקוח. עם זאת, הסמכויות שלו אינן מקבילות בהיקפן ובאופיין לאלה של פרלמנטים לאומיים. בוועדת הנשיאים בפרלמנט מכהנים נשיא הפרלמנט האירופי וראשי הסיעות, שהם גוף השליטה הפוליטית בבית-המחוקקים. בשנת 2009 נכנסה לתוקפה אמנת ליסבון, שהקנתה סמכויות נרחבות לפרלמנט האירופי והעלתה את משקלו כמעצב פניה של אירופה.

בפרלמנט האירופי משתתפות משלחות קבועות ליחסים עם מדינות לפי תחומי עניין. המשלחות מקיימות קשרים עם פרלמנטים של מדינות אחרות, ולפעילותן יש חשיבות רבה בתהליך קבלת ההחלטות בפרלמנט האירופי. יש בו גם משלחת ליחסים עם ישראל, ולכנסת יש משלחת מקבילה ליחסים עם הפרלמנט האירופי. המפגשים בין המשלחות מתקיימים אחת לשנה בכנסת ואחת לשנה בפרלמנט האירופי.

לאתר הפרלמנט האירופי

האספה הפרלמנטרית של נאט"ו

האסיפה הוקמה בשנת 1955, וחברים בה 257 צירים מ-28 מדינות החברות בארגון נאט"ו ומ-14 מדינות שותפות. הצירים מנהלים דיונים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים משותפים. יעדי האסיפה הם בין השאר הגדלת השקיפות של מדיניות נאט"ו, חיזוק הדמוקרטיה, פיתוח כלים לפיקוח דמוקרטי וסיוע למדינות המעוניינות בשיתוף פעולה עם מדינות ברית נאט"ו.

מליאת נאט"ו מתכנסת אחת בשנה בנובמבר, ואחת בשנה מתקיים גם סמינר בנושא המזרח התיכון.

לכנסת יש מעמד של שותפה אזורית ועמיתה ים-תיכונית באסיפה.

האסיפה הפרלמנטרית של האיחוד למען הים התיכון (PA-UFM)

האסיפה הוקמה באתונה בשנת 2004 בעקבות "הצהרת ברצלונה" משנת 1995, שלפיה מדינות אגן הים התיכון מבקשות ליצור קשרים ושותפויות הדדיים. האסיפה היא גוף מייעץ, המקיים שיח בין-פרלמנטרי בנושאים שעל סדר-יום במדינות החברות בו. באסיפה 280 חברים: 140 ממדינות הצפון ו-140 ממדינות הדרום.

ועדות האסיפה: ועדה פוליטית-מדינית, ועדת כספים, ועדת תרבות וועדה אד-הוק לענייני נשים.

לכנסת יש מעמד של חברה באסיפה, ולישראל מוקצים 12 מושבים בשלוש הוועדות הקבועות, ארבעה חברים בכל ועדה, ותפקיד סגן היושב-ראש בוועדה הפוליטית-מדינית.

מליאת האסיפה מתכנסת אחת לשנה, בחודש מרס. הוועדות מתכנסות פעמים אחדות בשנה.

האיגוד הבין פרלמנטרי (IPU)

האיגוד הבין-פרלמנטרי הוא ארגון גג בין-לאומי לפרלמנטים. הוא הוקם בשנת 1889, והוא מהארגונים הבין-לאומיים הוותיקים ביותר. הארגון תומך במטרות האו"ם ומקדם אותן, ויש לו מעמד של משקיף באו"ם. בארגון חברים 166 פרלמנטים ו-10 התאגדויות בין-אזוריות פרלמנטריות. מטה הארגון יושב בג'נבה.

האיגוד נועד לשמש פורום למפגש ולדיאלוג בין חברי פרלמנטים לשם קידום מטרות של שלום ושיתוף פעולה בין העמים ולקידום הדמוקרטיה הייצוגית. הוא דן באסיפותיו בעניינים פוליטיים ובבעיות בין-לאומיות שעל סדר-היום בשישה תחומים מרכזיים: שלום וביטחון; פיתוח בר-קיימא; חינוך, מדע ותרבות; נשים בפוליטיקה; זכויות אדם ומשפט הומניטרי; דמוקרטיה ייצוגית. באיגוד פועלות ועדות משנה בנושאים הללו ומופעל מנגנון דיווחים, ובכלל זה משלחות בדיקה שמחברות דוחות בנושאים אקטואליים. על בסיס דוחות אלו מתקבלות החלטות האיגוד, שרובן הצהרתיות. באיגוד פועלת ועדה מיוחדת בנושא המזרח התיכון וזכויות אדם.

האיגוד הבין-פרלמנטרי מקיים אסיפות כלליות פעמיים בשנה, האחת בז'נבה והשנייה באחת מבירות העולם. במשלחות הפרלמנטרים חברים נציגי מפלגות שונות מכל פרלמנט לאומי.

המדינות החברות באיגוד נחלקות לקבוצות על בסיס גיאוגרפי, ובוועידה ה-107, שנערכה במרקש בשנת 2002, התקבלה ישראל כחברה בקבוצת ה-12+, שחברות בה מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד.

לישראל מעמד של חברה באיגוד. הכנסת מקפידה להשתתף באופן קבוע בוועידותיו ולתרום מהידע והניסיון הישראלי.

הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה – אבש"א (OSCE)

הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה הוא הגוף הגדול בעולם מסוגו. שורשיו בימי המלחמה הקרה בשנות ה-70 של המאה ה-20, והוא הוקם כפורום דיאלוג בין מדינות משני צדי מסך הברזל. כיום מטרת הארגון היא לקדם את הביטחון ואת שיתוף הפעולה באירופה בשלושה ממדים: מדיני-ביטחוני; כלכלי; דמוקרטיזציה וזכויות אדם.

הארגון בולט בשני מישורים: גיבוש תפיסת ביטחון כוללת ושיגור משלחות משקיפים למוקדי סכסוך ולשם פיקוח על מערכות בחירות. כמה מתחומי פעילותו: פיקוח על הנשק, ניהול גבולות, מאבק בסחר בבני-אדם, דמוקרטיזציה, פתרון סכסוכים, חופש העיתונות ושיטור.

באסיפה הפרלמנטרית של הארגון חברי פרלמנט מהמדינות החברות והשותפות דנים בסדר-היום של הארגון ומפקחים על פעולתו. מליאת האסיפה הפרלמנטרית מתכנסת שלוש פעמים בשנה – בפברואר, בתחילת יולי ובתחילת אוקטובר.

ישראל היא אחת משש מדינות ים-תיכוניות המוגדרות באבש"א "עמיתות ים-תיכוניות לשיתוף פעולה", מעמד המקנה להן זכות להשתתף בדיונים.

הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (OECD)

הארגון הוא מסגרת המאגדת 31 מדינות מתועשות ודמוקרטיות המייצרות שני-שלישים מהתוצר העולמי, מנהלות כלכלות שוק חופשי, ויש להן ערכים משותפים ותפיסת עולם דומה. ההתאגדות נועדה ליצור שיתוף פעולה בהתמודדות עם האתגרים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים המאפיינים את עידן הגלובליזציה של כלכלת העולם. הארגון נוסד בשנת 1961, והוא משמש פורום לדיונים ולתיאום מדיניות בנושאים כלכלים וחברתיים. כמו כן, הוא מסייע למדינות מתפתחות.

בראש הארגון מועצה ובה נציגי המדינות החברות בארגון, והיא מתווה את קווי המדיניות הכלליים לפעילות הארגון. החלטות המועצה מתקבלות בקונסנזוס, אך לכל מדינה חברה עומדת הזכות להימנע, ואז החלטת המועצה אינה חלה עליה. פעילות הארגון מתנהלת ביותר מ-200 מסגרות הכפופות למועצה, ובהן ועדות, קבוצות עבודה, סוכנויות ומרכזים בעלי אופי מקצועי העוסקים בנושאים ספציפיים.

בוועדות הארגון, המסתייעות בעבודת מחקר של מזכירות הארגון, משתתפים נציגי המדינות החברות, ארגונים בין-לאומיים, החברה האזרחית, נציגי התעשייה ואיגודים מקצועיים, וכן משקיפים ממדינות שאינן חברות. הוועדות מתכנסות כדי למצוא דרכי התמודדות עם אתגרים משותפים ולהחליף רעיונות בתחומי המדיניות הציבורית. התוצר הסופי של עבודת הוועדות הוא קווים מנחים וקודי התנהגות (כלים משפטיים) שמתקבלים בהחלטות משותפות, בקונסנזוס. ממשלות המדינות החברות מתחייבות להציב את הסטנדרטים שנקבעו כיעדים למימוש. במקביל פועל בארגון "לחץ עמיתים" (Peer pressure), המתבטא בפרסום דוחות תקופתיים מטעם חברות עמיתות הבוחנים את מידת ההטמעה של הסטנדרטים במדינות החברות.

ב-9 במאי 2010 , לאחר שנים של משא-ומתן, החליטה מועצת הארגון כי ישראל עומדת בקריטריונים הנדרשים לחברות בארגון והזמינה את נציגיה לחתום על אמנת הארגון ולהצטרף אליו. בתוך כך היא הביעה תקווה שהצטרפות ישראל לארגון תקרב אותה לסטנדרטים המחייבים בו בכל התחומים.

ה-OECD משמש מקור לנתונים סטטיסטיים, כלכליים וחברתיים הנחשבים למהימנים ולחשובים בעולם כבר יותר מ-40 שנה. מאגרי המידע של הארגון מקיפים נושאים רבים, ובהם חשבונאות לאומית, אינדיקטורים כלכליים, כוח עבודה, סחר, הגירה, חינוך, אנרגיה, בריאות, תעשייה, תיירות וסביבה. בעבור מעצבי המדיניות, הנתונים שהארגון מפרסם הם סטנדרטים לקביעת נקודות ציון שלפיהן נקבעים קווים מנחים לפרקטיקות ולנורמות בין-לאומיות מוסכמות.

נציגי הכנסת משתתפים בכנסים פרלמנטריים, בסדנאות ובסמינרים שהארגון מקיים במגוון נושאים.

האסיפה הפרלמנטרית של מדינות הים התיכון (PAM)

האסיפה הפרלמנטרית של מדינות הים התיכון הוקמה כמסגרת קבועה בשנת 2006, לאחר שפעלה במסגרת ה-IPU (Inter-Parliamentary Union). חברות בה 26 מדינות השוכנות לחופי הים התיכון. נוסף על כך, כמה מדינות, ובהן רוסיה, גיאורגיה והוותיקן, הן במעמד של מדינות נלוות. מזכירות האסיפה שוכנת במלטה.

האסיפה שמה לה למטרה לקדם יעדים משותפים למדינות החברות בה כדי ליצור תנאים פוליטיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים מיטביים בעבור אזרחיהן. היא מבקשת לשפר את הדיאלוג הפוליטי בין המדינות החברות בה באמצעות צעדי בוני אמון ויצירת ערובות לביטחון אזורי, ליציבות ולקידום שלום באזור, לקדם יוזמות מטעם מדינות האזור ולהגיש חוות דעת והמלצות לממשלות ופרלמנטים לאומיים, לארגונים אזוריים ולפורומים בין-לאומיים.

מוסדות האסיפה: מליאת האסיפה, ועדות קבועות, ועדות אד-הוק וכוחות משימה.

שלוש הוועדות הקבועות הפועלות בה: ועדה לשיתוף פעולה פוליטי וביטחוני; ועדה לשיתוף פעולה כלכלי, חברתי וסביבתי; ועדה לעניין דיאלוג בין תרבויות ולזכויות אדם.

כוחות המשימה פועלים לצד הוועדות ומטפלים בנושאים רבים, למשל ענייני מגדר ושוויון, פשע מאורגן והגירה.