חוקה בהסכמה רחבה

הצעת חוקה – הצבא

1. המהות [1]
צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה.	דברי הסבר בוועדה נדונה האפשרות לקבוע בחוקה את על מנת לתחום את העניינים שבהם ניתן להפעיל את הכוח הצבאי או את השירות הכופה של הצבא. נוסח אפשרי לסעיף מטרה: "צבא-הגנה-לישראל נועד להגן על ריבונות המדינה ועצמאותה ועל ביטחון אזרחיה ותושביה" (סעיף דומה קיים בחוקות רבות). הסדרת נושאים הנוגעים לכוחות הבטחון בחוקה המגבלות החוקתיות על הצבא בישראל לעת עתה לא הוחלט על הכללת סעיף כזה ואולם מומלץ, אם יוחלט על כך, להבהיר את התנאים בהם ניתן להפעיל את הצבא למטרות לאומיות-ממלכתיות על מנת לא לסכל מפעלים כדוגמת מורות חיילות, סיוע הצבא בעת אסון, (השוו לסעיף 87A לחוקת גרמניה) בקליטת עלייה וכו' – שהם חלק מהאתוס הישראלי לגבי הצבא (אלא אם כן יתקיים דיון של ממש ויוסכם לשנות בחוקה מוסכמות אלו). יצוין כי במסגרת הסעיף העוסק בחובת השירות ניתן יהיה לכלול סייגים שיאפשרו את המפעלים האמורים (שירות לאומי ותחליפי שירות). לעניין זה יש לדון בסעיף 18 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948 המרשה שימוש בצבא להשגת יעדיה "הביטחוניים הלאומיים" של המדינה (ור' בג"ץ 7455/05 הפורום המשפטי למען א"י, קבוצת המשפטנים התשס"ה ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'). הסדרים חוקתיים העוסקים במצב חירום ומצב מלחמה-סקירה משווה
2. כפיפות למרות האזרחית [2]
(א) הצבא נתון למרות הממשלה.	דברי הסבר : העקרון החוקתי – כפיפות הצבא לדרג האזרחי. מצב חירום ומצב מלחמה-סקירה משווה סמכויות הקונגרס והנשיא בארה"ב במלחמה וההשלכות לישראל
(ב) השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון [גרסה ב': אלא אם כן קבע ראש הממשלה כי לעניין מסוים או לתקופה מסוימת הוא יהיה השר הממונה].[גרסה ג': הממשלה תקבע שר שיהיה ממונה מטעמה על הצבא].	דברי הסבר לדיון – לפי החלטת הוועדה מוצעת כאן גרסה ב' המשקפת הכרה במעמד המיוחד של ראש הממשלה. ככלל השר הממונה על הצבא הוא שר הביטחון אך במקרים חריגים (כגון מצבי מחלוקת בין שר הביטחון לראש הממשלה או החלטות מכריעות בזמן אמת) החליטה הוועדה שיש לאפשר לראש הממשלה, הנושא באחריות מיוחדת לפעולות הממשלה, להכריע בעצמו, במקום שר הביטחון. יובהר כי גם במקרים אלה אין מרות מקבילה לממשלה ולראש הממשלה והיכולת של ראש הממשלה לגבור על הוראת שר הביטחון אינה גורעת מעליונות הממשלה כאמור בסעיף קטן (א). יצוין שהנושא של אצילת/נטילת סמכויות והעברת תפקידים בין השרים מועבר לחוק רגיל ובחוקה יוזכר, אם בכלל, רק נושא אצילת/נטילת סמכויות הנתונות לפי החוקה. יש מקום לבחון את הסוגיה של אצילת סמכויות שר הביטחון ונטילת סמכויות הרמטכ"ל בידי שר הביטחון, ראש הממשלה או הממשלה. סוגיה זו קשורה לסוגיה הכללית של אצילת סמכויות הנתונות בחוקה ונטילתן אם כי יש רגישות מיוחדת לסמכויות הקשורות בצבא דווקא.
3. ראש המטה הכללי [3]
(א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
(ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון [גרסה ב': לשר הממונה].	דברי הסבר לדיון – האם סעיף זה הכרחי? לכאורה כפיפות הצבא לשר הביטחון כוללת אף את כפיפות העומד בראשו לשר הביטחון. אם בכל זאת ההוראה תישאר הרי שיש לתת ביטוי למצב שבו ראש הממשלה הוא השר הממונה כאמור בסעיף 2.
(ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי הצעת שר הביטחון [גרסה ב': השר הממונה] [גרסה ג': בהסכמת ראש הממשלה].
4. חובת שירות וגיוס [4]
החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא ייקבעו בחוק או בחקיקת משנה מכוח הסמכה מפורשת בחוק.
5. הוראות ופקודות בצבא [5]
הסמכות להוציא הוראות ופקודות המחייבות בצבא תיקבע בחוק או בחקיקת משנה/לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו.	דברי הסבר יש לדון במעמד פקודות הצבא כחקיקת משנה. לדיון – הצעת יושב ראש הוועדה לכלול בחוקה הוראה בדבר חובת ציות כללית וחובת אי-ציות לפקודה בלתי חוקית בעליל.
6. הקמת כוח צבאי אחר [6]
אין להקים או לקיים כוח מזוין [גרסה ב': צבאי] מחוץ לצבא-הגנה-לישראל אלא על פי חוק.	דברי הסבר סעיף 6 בחוק היסוד מתייחס ל"כוח מזוין" אשר עשוי להתפרש ככולל גם גופי אבטחה ומודיעין המצוידים באמצעי לחימה. מכאן שההגבלה שקובע הסעיף מחייבת הסמכה בחקיקה להקמת גופים דוגמת המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. האם זה רצוי? ניתן להבחין בין "כוח צבאי" לבין "כוח מזוין" וזאת כדי לאפשר קביעה שונה של סייגים לגבי כל אחד מאלה. כך למשל תיתכן הצעה כי החוקה תקבע איסור מוחלט על הקמת כוח צבאי, זולת צה"ל, אך תתיר הקמת כוח מזויין אחר לגביו ייקבעו סייגים אחרים ואולי תתאפשר הקמתו אף ללא הסמכה מפורשת בחוק (אך בפיקוח של הכנסת). עוד יש לדון במעמדם של כוחות צבאיים זרים השוהים במדינה, לאור האמור בסעיף. לדיון – התייחסות בחוקה למשטרה (רציונלים דומים להתייחסות לצבא) ולכוחות ביטחון/מודיעין אחרים.